"ההצלחה הכי גדולה שלי? פארק הירקון ושדרות רוטשילד"

האדריכל גדעון שריג, מחלוצי ענף אדריכלות הנוף בישראל ומייסד משרד "גדעון שריג לב וקסמן", מתארח השבוע במדור ומספר על השנים המכוננות בבית הספר כדורי ואחר כך באוניברסיטת ברקלי, איך רון חולדאי גייס אותו לפרויקט של חידוש שדרות רוטשילד, מדוע כה חשוב לשמור על המרחב הפתוח ועל ערכי הטבע והנוף, ועל חשיבות הים התיכון בחייו. 

חוויה מכוננת במהלך הקריירה:
"אני תל-אביבי מגיל שנה, אבל מאחר שהייתי חבר תנועת הנוער 'מחנות העולים' מכיתה ד' זה הוביל אותי ללמוד בבית הספר כדורי, שם סיימתי כבוגר בחקלאות. מכיתה ד' חונכתי להגשמה, לאהבת הארץ והקרקע, ואחרי הצבא עברתי להיות חבר קיבוץ משגב עם. גרתי שם 6 שנים והייתי מרכז המטע והכרם במקום. לא תמיד זה מצא חן בעיני ההורים שלי שאהיה חבר קיבוץ, אבל הם היו בסדר עם זה. אבא שלי היה מפא"יניק אז הוא הבין את זה. משם המשכתי ללימודים לתואר באדריכלות נוף בארץ ובארה"ב וזה השפיע על המשך חיי". 

טעות שלמדתי ממנה:
"תמיד הצטרפתי לרעיונות של אחרים. למשל כשהלכתי ללמוד בברקלי כמו המורים שלי מכדורי, וכשחזרתי לארץ להיות מורה ומחנך בכדורי כמו שהם עשו, וגם מרצה בבצלאל ואח"כ בטכניון, אז אין איזו טעות אישית, משהו שאני סוחב עם השנים. כשעזבתי את הקיבוץ אחרי 6 שנים זה היה קשה, הייתי אז בן 25-26, אבל אני לא מתחרט על זה. אולי על תקופה קצרה שאני ואשתי נפרדנו, אבל אחר כך חזרנו אחד אל השנייה". 

דמות שהשפיעה עלי במיוחד:
"לא היה מישהו אחד, תמיד הייתה הקבוצה של המדריכים שלנו בתנועת הנוער והמורים בביה"ס שהשפיעו עליי. הייתי מאוד קשור לרעיון החקלאות, והיא תמיד כללה גם גננות ואדריכלות נוף. בנוסף, גם המנהל שלי בכדורי וגם שני מורים שלי למדו בברקלי, ולכן הגעתי לשם גם אני. אולי דוד שלי, אלימלך אדמוני, שהיה אדריכל הנוף הראשון שהכרתי בחיים, השפיע עלי במובן הזה. הוא לא למד את זה, אבל עסק בתכנון גנים בירושלים, וריכז את הגננות בגנים הציבוריים בעיר. החינוך, שהוא המקצוע השני שלי, היה המקצוע הראשון של אבא שלי שמחה שריג, והוא היה מורה כל חייו. הוא עלה לארץ כשהיה בן 17 והיה עם רקע ציוני אמיתי".

גדעון שריג, זרקור (באדיבות שריג וקסמן אדריכלות נוף )

ההצלחה הכי גדולה שלי עד היום:
"פארק הירקון, פארק ענק באמצע תל אביב שגם גובל בכל הישובים שסובבים אותה. אני לא התחלתי את פארק הירקון, היו לו כבר גבולות וכמה פרויקטים שהתחילו עבודה עליהם. אבל שם הקמתי בפעם הראשונה את גן הסלעים, עשיתי שם את כל הפיתוח והטיילות לאורך הירקון, גם בגדה הצפונית וגם בדרומית. את כל המערך של תנועה בפארק שהמשיך לרמת גן ולבני ברק, וגובל בפתח תקווה ובהוד השרון. הפארק הפך להיות דוגמה להרבה יישובים אחרים. הכרתי את פארק הירקון היטב מפני שהייתי הולך משכונת הרכבת בדרום העיר, שם גרתי, דרך הפארק לראות משחקי כדורגל במגרש המכבייה בשבת".

"עוד פרויקט שאני אוהב הוא חידוש שדרות רוטשילד. רון חולדאי קרא לי בקדנציה הראשונה שלו לחדש את השדרה, שהייתי חוצה יום יום בדרך לבית הספר 'אחד העם'. תמיד מאוד אהבתי אותה, וכשהייתי ילד היא לא הייתה מפותחת אלא מוזנחת, אבל כן היו בה ספסלים שאפשר היה לשבת עליהם עם מישהי שרוצים לחזר אחריה. עשינו שם גם פעולות של תנועת הנוער. זה מקום שקרוב לליבי גם בעירוניות שלו שהצליחו לשמר". 

העצה שלי לאדריכל שנמצא בתחילת דרכו: 
"אני ממליץ להכיר, לטייל ולבקר בארץ, בכל עונות השנה, ביישובים שונים ובטופוגרפיות שונות. יש הבדל עצום בין תל אביב, לירושלים, לטבריה וצריך להכיר את הארץ. אני גם ממליץ מאוד ללכת לתואר שני ושלישי, ללמוד כמה שיותר. אני גם מנסה לשמור על דוגמה אישית. אני גר בבית שמוקף בציפורי גן עדן ויש בו עצי פרי, יש לי תמיד קשר בין החיים לבין מה שאני עושה כמקצוע. הכל משולב יחד". 

ההחלטה הראשונה שהייתי מקבל אם הייתי שר הבינוי והשיכון: 
"להדגיש את החשיבות של פיתוח המרחב הפתוח ושמירה עליו. השיכונים בערים החדשות כובשים יותר ויותר שטחים קריטיים. לפתח חקלאות קטנה. צריך לשמור על ייחודם של הטבע והנוף, זה חשוב באופן יוצא מן הכלל. צריך לעשות חשיבה מקצועית, חברתית, פוליטית וכלכלית כדי שהמדינה לא תאבד את הירוק, את המרחב הפתוח, את האפשרות לטייל בארץ". 

‎הדבר המרכזי שלדעתי אנשים לא מבינים לגבי עולם הנדל"ן: 
"שצריך לשמור מכל משמר את המרחב הפתוח, הדינמיות והרב גוניות, שלא ייכבשו על ידי כבישים ופיתוחים. לשים לב לא רק לפיתוח כלכלי, אלא גם לשמור על ערכי נוף. צריך איזונים בין המרכיבים האדריכליים, מכיוון שאנחנו מוכרחים לשמור על המשכיות ולאזן את החיים. הלחץ הסביבתי והאנושי יכול לייצר קונפליקטים נוראיים. אני תמיד מחבר את זה לטבע, ואין לי ספק שזה משפיע לכל הכיוונים".

פארק הירקון (שאטרסטוק)

קולגה שאני מעריך במיוחד:
"לב וקסמן, השותף שלי במשרד ומי שהחליף אותי, והיה בעבר תלמיד שלי בטכניון. תמיד לקחתי אחד או שניים ממחזור לימודים אליי למשרד. המיוחד בלב וקסמן הוא שהוא אדריכל נוף חושב, שמרכיב תמונה מורכבת, לא חד ערכית. אדריכל נוף טוב לא רק נוטע עצים, לא רק סולל כבישים, אלא מייצר סביבה עירונית, כפרית וציבורית. המורכבות האנושית היא תמיד חלק מהגישה הכוללת לפארקים, לתכנון שלהם, להתחדשות. וההתחדשות חשובה כי צריך להיות רגיש לנושאים הסביבתיים והאנושיים". 

הפרויקט האהוב עלי:
"שדרת 'לה רמבלה' בברצלונה, שהייתה ההשראה שלי לחידוש שדרות רוטשילד. ביקרתי בעיר הזו לא מעט וגם נפגשתי עם הגננים והמתכננים של הגנים שלה, מאחר והיא מאוד דומה לתל אביב מהרבה בחינות. ברצלונה הייתה תמיד מקום שנתן לי השראה, והושפעתי ממנה מאוד כי היא מאוד דומה למישור החוף באקלים ובמבנה שלה. יש לה גם ים, וגם גב הררי. יש הרבה משותף בין ברצלונה לתל אביב, לאשדוד, לחיפה, ובכולן עבדתי".

הדבר שאני הכי אוהב לעשות מחוץ לשעות העבודה:
"אני כבר חצי פנסיונר עכשיו. עובד רק 3 פעמים בשבוע. אני נוסע לפחות פעם בשבוע לים, לפעמים פעמיים. יש בית קפה על חוף הים שאני יושב בו עם חברים וחברות. אני חייב לחוש את הים התיכון והסביבה שלו על בסיס שבועי. אני גם עושה התעמלות 5 פעמים בשבוע עם קבוצה של 25 חבר'ה שמתעמלים ושרים ביחד, כל פעם 4-5 שעות. זה חשוב לי מאוד, כי לבד אני לא אוהב לעשות את זה. אני גם נוסע עדיין לפחות פעם בחודש חודשיים למשגב עם להיפגש עם כמה חברים שנשארו שם, וגם עובד הרבה בגינה שלי בבית". 

אם לא הייתי אדריכל נוף הייתי...
"במקביל לאדריכלות, הייתי גם מורה ומחנך 10 שנים בבצלאל, ועוד 20 שנה בטכניון. כשגרתי בארה"ב עשיתי בין היתר גם תואר באומנות ב'ברקלי', והיו לי 4 תערוכות יחיד בפיסול. בישראל לא עשיתי אף תערוכה של עבודות שלי, כי נכנסתי לעבודה מיד כשחזרתי לארץ. אבל אני לא חושב שהייתי מתמקד בדבר מרכזי אחר מלבד אדריכלות הנוף".

שדרת 'לה רמבלה' בברצלונה (שאטרסטוק)

התחזית שלי לשנה הקרובה:
"בנייה של יותר ויותר מגדלים. אני בעד זה ומקווה שזה ימשיך, משום שאחרת נחסל את כל עתודות הקרקע. יש עוצמה אדירה של בניית מגדלים, ההתרוממות לגובה של תל אביב היא פנטסטית בעיני. תמיד הערכתי את ניו יורק, ותל אביב מזכירה לי היום מאוד את ניו יורק. התהליך הזה כבר קיים. במקביל, חובה לשמור על העושר של החיים ועל איזון. לשמור על הטבע והחקלאות, ערכים שחלק מהם נמחקים כי בונים ובונים. צריך לפזר את האוכלוסייה מאילת ועד לגולן, ולא להעמיס בערים הגדולות. התפתחות עם ראייה תכנונית. עם החלטות מסוימות של הממשלה הנוכחית אני נמצא לפעמים בוויכוח אישי, שלא יהרסו, שלא יבטלו, שלא יפגעו במרחב הפתוח".