"החולונים יוצאים מהעיר בערב כי אין להם אלטרנטיבות. זה פוגע בחוסן הכלכלי של העיר"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח איתן נייזברג, סמנכ"ל מסחר ותעשייה בעיריית חולון. הוא שוחח עם מוטי ויזל, מנכ"ל חברת Vcell ייעוץ ואסטרטגיה, על איך גורמים לבעלי עסקים להגיע דווקא לחולון, איך משאירים את תושבי חולון בעיר גם בערב ובלילה, ועל מדוע דווקא את ההייטק העירייה מעדיפה להשאיר מחוץ לאזור התעשייה. 

לצפייה: 

להאזנה:

 
נייזברג, סמנכ"ל המסחר והתעשייה של עיריית חולון, נמצא בתפקיד מזה כשנה אחרי ניסיון עשיר במגזר הפרטי. "חולון היא עיר של מעל 200 אלף תושבים, עיר שופעת בעסקים ומסחר. העיר מכילה כ-80 אלף מועסקים כל יום ונכנסים אליה כ-45 אלף מדי יום. אזור התעשייה קיים כבר כ-80 שנה וסביבו התפתחו מגורים עם השנים. אזור התעשייה הוא 20 אחוז משטח העיר עצמה, מעל 400 דונם. העיר עטופה בצירי תחבורה מרכזיים וראשיים".

"חלק מהמדיניות של העיר בשנים האחרונות זה שאנחנו צריכים לשמר חלק מבתי המלאכה, ואנו רואים זליגה של בתי מלאכה מתל אביב אלינו, וזה עוד יותר נכון מהקורונה. אנחנו מודעים לחשיבות של זה. אנחנו לוקחים בחשבון שהתעשייה של היום לא תהיה התעשייה של עוד 15-20 שנה, אם זה תחנות דלק, בתי מלאכה אפילו אחסנה שמשנה את אופייה. יש לנו שני מוקדים שהיו חלוצים בתחום האחסנה, הטכנו פארק ופרויקט הסדנה, שני פרויקטים מאוד מצליחים. העסקים מזהים את הקרבה לת"א וזה גם מראה על הנכונות של העירייה לקדם פרויקטים חדשניים, גם של עירוב שימושים וגם בקומות, טרנדים שקיימים בחו"ל כבר עשרות שנים".

"אחד האתגרים שלנו זה שבאזור תעסוקה, לא צמוד לשכונות מגורים, הציפייה היא שב-5-6 בערב הוא נהיה רדום ואין פעילות. אנחנו צריכים לחשוב איך להחיות אותו גם בשעות הערב. החולונים יוצאים החוצה כי אין להם אלטרנטיבות וזה פוגע לנו בחוסן הכלכלי של העיר"

"חולון אמרה שהיא רוצה לפתח ולקדם אזורים באזור התעשייה שבעבר היו חולות. בניגוד לאזורי תעשייה אחרים שקמים מכלום, כמו שוהם ופארק נועם. ואז כשבונים מהתחלה יש לך שליטה על התמהיל. אזור התעשייה חולון הוא מאוד מיושן וצריך לעשות שינויים בצורה מאוד מבוקרת. וזה הוביל אותנו לזהות את המיקומים של הרכבת הקלה, המטרו והתשתיות כמו מחלף חולון שם הולכת להיפתח הכניסה הצפון מזרחית החדשה, לכיוון קריית אונו ופתח תקווה.

"יש מקרים שאנחנו נותנים לכוחות השוק לעשות את שלהם. באזור התעשייה יש לעירייה עצמה עתודות קרקע שהיא הבעלים שלה, ואנחנו אומרים מפורשות שאנחנו לא רוצים הייטק, שעדיף שילכו לחברות המובילות בתחום. בגלל שמדברים על התחדשות, לא רק פינוי בינוי , יש הסתכלות הרבה יותר רחבה. מעודדים ענפים שונים כמו חברות ממשלתיות, תעשיות ביטחוניות, תעשיות עתירי עובדים או שיש להם כח מסוים. לנסות לפתות אותם לבוא לחולון".

"מנסים לקדם עם יזמים את נושא המלונאות" 

מה היתרון היחסי של חולון שיכול להביא למשל בעל עסק, לעומת מקומות כמו פ"ת בת ים, בני ברק, או יהוד?

 "בעל עסק או חברה לא יכולה להימנע משיקול של איכות החיים של העובדים שנגזרת מעמידה בפקקים. וגם התעריפים שלנו בארנונה לעומת ערים שכנות יותר נמוכים. המחיר יותר זול וגם החישוב עצמו של השטחים מקל על בעלי עסקים. יזמים זוכים לתעריף מוזל של ארנונה, והתעריפים אטרקטיביים. נגישות - חולון השנייה אחרי ת"א ברישות מבחינת קווי מטרו ורכבת קלה - הולכים להיות 11 תחנות רכבת קלה ו-3 תחנות מטרו. אבל בעיקר בגלל שאנחנו מאפשרים מגוון תעשיות: אחסנה, רפואה, רכב, תרופות זה שאין לנו בידול באזור התעשייה זה יוצר נוחות וגמישות מסוימת, של בעל עסק שהוא צרכן של כמה תחומים ורוצה גם גודל.

"אחד האתגרים שלנו זה שבאזור תעסוקה, לא צמוד לשכונות מגורים, הציפייה היא שב-5-6 בערב הוא נהיה רדום ואין פעילות. אנחנו צריכים לחשוב איך להחיות אותו גם בשעות הערב. החולונים יוצאים החוצה כי אין להם אלטרנטיבות וזה פוגע לנו בחוסן הכלכלי של העיר, אנחנו רוצים שהתושבים יישארו בחולון.

"ניסו בעבר לבדל את חולון ונעשו מהלכים בשנים האחרונים: תרבות, מוזיאון העיצוב, מוזיאון הילדים, הופתעתי לגלות כמה המיתוג של עיר הילדים תפס. אבל כעת הגיעה העת להתמקד בנושאים נוספים: להשביח נכסים של העירייה, בהם היא שולטת בתהליך ויכולה לקדם בלי תלות, אפילו נושא של מלונאות. שאנחנו מטפלים ומנסים לקדם היום. על כל אורח במלון יש 5-7 עובדים במעטפת. יש לנו מוקדים בעניין הזה שאנחנו מנסים לקדם עם כמה יזמים. אני מסכים שחולון ספגה בשנים האחרונות מיתוג מסוים, לא בהכרח נכון".