"צריכים הרבה סבלנות עם המטרו, אבל אין ברירה, אנחנו בקטסטרופה"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארחת אולה אקסלרד, מנהלת אגף מרחבי מטרו, מינהל התכנון . היא שוחחה עם  אילי בר, מנכ"ל אקו סיטי , חברת נדל"ן מובילה בתחום ההתחדשות העירונית. השניים שוחחו על הצד המשלים להתחדשות עירונית, ההיבט התחבורתי: המטרו. הזדמנות מעניינת לדבר עם מי שנמצאת בצוות התכנון שאחראי לתכנון אחד הפרויקטים היקרים, הגדולים והמורכבים בתולדות המדינה. 

לצפייה: 

להאזנה:

"התוכניות מורכבות אבל מהוות בשורה חשובה למדינה שלנו, שהבינה שחייבים להשקיע במערכת הסעת המונים ורק מטרו יכול להביא את הבשורה. דבר נוסף שהבינה המדינה זה שמטרו זה לא תחבורה, סביב תחנות המטרו, ואנו רואים את זה בעולם, נוצרים מרחבים אורבניים מועצמים ומעורבי שימושים ששמים את האדם במרכז. המטרה זה להביא כמה שיותר אנשים לנסוע בתחבורה הציבורית ולוותר על הרכב הפרטי. זו תהיה בשורה אמיתית, אך הדרך לשם ארוכה מפותלת ומורכבת" .

אקסלרד סיפרה שבתהליך המטרו מעורבות 24 רשויות, ב-3 קווי מטרו (M1, M2, M3),4 קווי דפו שהם מרכזי תפעול הכרחיים ו-5 תוכניות סטטוטוריות שצריך לאשר, 150 קילומטר אורך מצרפי כשהכל תת-רקעי, ו-109 תחנות שגם הן תת קרקעיות. "היתרון האדיר לעומת למשל הרכבת הקלה, שהמטרו הוא מתחת לפני הקרקע, אין רמזורים וצמתים, לא צריך לחכות ולכן הרכבת נוסעת גם במהירות יותר גבוהה. יש לה קיבולות גדולות משמעותית מהרכבת הקלה. 7,000 נוסעים בשעת שיא ברכבת הקלה לעומת 24-40 אלף בשעת שיא במטרו".

אקסלרד סיפרה שבתהליך המטרו מעורבות 24 רשויות, ב-3 קווי מטרו, 4 קווי דפו שהם מרכזי תפעול הכרחיים ו-5 תוכניות סטטוטוריות שצריך לאשר, 150 קילומטר אורך מצרפי ו-109 תחנות- כולן תת קרקעיות

"אנו צופים 2 מיליון משתמשים ביום, ב-2040 צופים 5.5 מיליון תושבים במטרופולין גוש דן אז כמעט מחצית מהם צפויים לנסוע במטרו". 

לדבריה, "יש את הטבעות שכרגע מקדמים ברמת התב"ע ואוטוטו מתחילים לעבוד על תוכנית לביצוע. ישנן כאמור 5 תוכניות ש-3 מהן כבר אושרו ו-2 במצב מאוד מתקדם".

"אנחנו 21 בעולם ברמת הגודש, מעלינו ערים בעולם הלא מפותח"

היא הסבירה כי תמ"א 70 מבוססת על המיקום של אותן תוכניות המטרו. "לקחנו את קו התשתית של התחבורה, למדנו מהעולם שכדי לייעל את השימוש בקרע ולרכז כמה שיותר אנשים ועסקים במרחקי הליכה של כ-10 דקות הליכה מהתחנות, צריך מדיניות מכוונת ולכן בינואר 20 המועצה הארצית לתכנון ובנייה נתנה הוראה להכין את אותה תמ"א 70 למרחב תחנות המטרו ומאז אנחנו למעשה מקדמים אותה עם צוות תכנון גדול, שכולל בין היתר אדריכלים, אדריכלי נוף, כלכלנים שמאים ועוד".

"תחנה סטנדרטית היא באורך של 190 מטר, רוחב של 40 מטר והעומק משתנה ותלוי בשטח התכנון. דמיינו את קניון עזריאלי בירושלים, 30 אלף מטר נפח, זאת הקופסא התת קרקעית שתהיה על כמה מפלסים. התחנות התת קרקעיות של הקו האדום של הרכבת הקלה בנויות על אותו עקרון, רק יכולות להכיל פחות אנשים".

"נעצרו שיווקים ליד המטרו, ולמשל במקרה אחד בנס ציונה עצרו את השיווקים, לקחו צוות תכנון, עשו רה-תכנון והכפילו את הזכויות, ועכשיו מקדמים תוכנית יותר מעודכנת שמכוונת את רשת ההליכה והרכיבה לכיוון התחנה"

"צריכים הרבה סבלנות אבל אין ברירה, אנחנו במצב של קטסטרופה", הודתה אקלסרד. "השוו איפה ת"א במדד הגודש העולמי, בדקו מעל 400 ערים ואנחנו במקום ה-21 בעולם ברמת הגודש, העיר ה-21 הכי גדושה בעולם. מעלינו ערים בעולם הלא מפותח. הרבה מהתוכניות שקידמנו עד היום היו מוטות תחבורה פרטית וחייבים לשנות דיסקט".

"לתמ"א 70 יש שני ייעודי קרקע מרכזיים: מרחב עיוני מוטה מטרו- רוב הרקמה האורבנית הבנויה וזה 60 אחוז משטח התוכנית, ויש אזורי פיתוח - או שטחים שהם לא מבונים או שמבונים בדלילות - אזורי תעשייה למשל, או אזורים שעוד לא נבנו".

"נעצרו שיווקים ליד המטרו, למשל במקרה אחד בנס ציונה שעצרו את השיווקים, לקחו צוות תכנון, עשו רה-תכנון והכפילו את הזכויות, ועכשיו מקדמים תוכנית יותר מעודכנת שמכוונת את רשת ההליכה והרכיבה לכיוון התחנה".

"יש לנו מדיניות צמצום חניה, וזה היה קשה מאוד" 

לדבריה, הוגדרו 3 מעגלים סביב כל תחנה, מרחב הליבה שסביב התחנה, הטבעת הראשונה והטבעת השנייה. "רצינו ללמוד בהתחלה מה קרה בעולם. איך לפתח סביב התחנות בצורה הטובה ביותר, והצוות עשה סקירה בכמעט מאה מדינות. בכל המקרים האלה בעולם מתחם ההשפעה היה כ-800 מטר, וזה מבוסס על כמה בעצם מוכן אדם ללכת כדי להשאיר את הרכב בבית ולנסוע בתחבורה הציבורית. אנחנו צמצמנו את זה מ-800 ל-600 מטר, אבל באותם מרקמים שהם כנראה פנויים ואפשר לתכנן כמו על דף ריק – שם עשינו 800 מטר.

"גם ללכת 10 דקות בשמש הקופחת זה לא כיף גדול, לכן יש דגש על מדרכות רחבות, הצללה, צפיפות רשת. אבל אם אתה מתרחק ואתה רבע שעה או 20 דק' - אין שם מתחמי השפעה ואין הנחיות מחייבות"

"במרחב הליבה עיקר ההוראות מתכוננות למרחב הציבורי. עשרות אלפי אנשים בשעות השיא הולכים להיכנס ולצאת מהמטרו, וצריך למשל מדרכות רחבות. עיקר המימון למטרו לא מגיע מהיטלי השבחה – רק כ-25 אחוז, המטרה האמיתית היא לקרב כמה שיותר אנשים במרחק הליכה למטרו, כי גם ללכת 10 דקות בשמש הקופחת זה לא כיף גדול, לכן יש דגש על מדרכות רחבות, הצללה, צפיפות רשת. אבל אם אתה מתרחק ואתה רבע שעה או 20 דק' - אין שם מתחמי השפעה ואין הנחיות מחייבות".

"בעצם תמ"א 70 מתווה סט הנחיות לתוכניות מקומיות, לא נותנים הנחיות לרמה של מגרש . מדובר בתמ"א ארצית שאמורה להיות גמישה ולהתאים את עצמה למדיניות התכנון המשתנה".

"יש לנו בתמ"א 70 מדיניות של צמצום חניה, שזה היה מאוד קשה בעיקר לרשויות", סיפרה אקסלרד. "זה לא פשוט. אבל ראינו בעולם שהמגמה של צמצום תקני חניה היא קריטית, גם לפנות מקום למרחב הציבורי, גם לעלות את אחוז השימושים העיקריים בנפח הבנוי, וגם ברגע שיש תחבורה ציבורית, לא באמת צריך את הרכב. כדי להמתיק את הגלולה עשינו מדיניות הדרגתית של צמצום חניה, מאישור תמ"א 70 ועד תחילת הביצוע של מקטע רלוונטי באזור שבו מקודמת תוכנית מסוימת, יש  צמצום מסוים, לא עד הסוף. זה מודל קצת מורכב".