בנייה ירוקה - המדריך המלא לשנת 2024

הקמה ותחזוקה של מבנים מהווים גורמים מרכזי של פליטות מזהמים לאוויר וצריכה של משאבי טבע ואנרגיה.

על פי דו"ח עתודות הבנייה הירוקה לשנת 2021 של המשרד להגנת הסביבה, ענף הבנייה בישראל אחראי ליותר מ-33% מפליטות גזי החממה במשק ולכ-66% מסך צריכת החשמל המתבססת על ייצור בתמהיל אנרגיה מזהם.

המטרה של בנייה ירוקה (בנייה אקולוגית) היא צמצום מידת ההשפעה השלילית של מבנים על הסביבה, תוך שימוש בידע ובטכנולוגיות, על מנת ליצור סביבה מקיימת שעונה לצרכי הדור הנוכחי, זאת מבלי לסכן את יכולות הדורות הבאים.

בנייה ירוקה היא גישה מערכתית כוללת למרכיבים של תכנון, בנייה ותפעול של בניינים ובתים, המיושמת כבר בשלב התכנון המוקדם ועד לשימוש בפועל. מטרת הבנייה הירוקה היא הקטנת הצריכה של משאבים טבעיים בלתי מתכלים, לצד שיפור תנאי המגורים והשימוש בבניינים.

בשלב התכנון, בנייה ירוקה דורשת התייחסות לעלות הבית לאורך כל מחזור חייו (Life Cycle Cost) משיקולים סביבתיים אך גם כלכליים, חברתיים ורגולטוריים. המפתחות לבנייה ירוקה הם תכנון המתחשב בתנאי האקלים והסביבה, אדריכלות מתחשבת בצרכי המשתמש והטמעה של ידע וטכנולוגיות מקיימות וצריכת משאבים נבונה.

אבני היסוד של בנייה ירוקה

אבני היסוד של הבנייה הירוקה הם שימור משאבים טבעיים, הקטנת הפגיעה בסביבה, הגדלת היעילות האנרגטית של הבניין ושיפור איכות האוויר בתוך הבניין ומחוצה לו.

על מנת להגיע למטרות אלו, בנייה ירוקה נוקטת במגוון אסטרטגיות, ביניהן בידוד תרמי של הגג, הקירות והחלונות, ניצול מסה תרמית ובידוד תרמי לטובת חיסכון באנרגיה בחימום ובקירור, תכנון יעיל וחסכוני של שטח הבית והניצול שלו, תכנון של צורת המבנה לטובת ניצול אור טבעי, אוורור טבעי ואנרגיית השמש, מיקום הבית ופיתוח הנוף לניצול מיטבי של מי גשם להשקיה או החדרה למי תהום (תוך מזעור עבודות העפר- מילוי או חפירה),שימוש במתקנים ואבזור לחיסכון במים ובאנרגיה, שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, מחזור פסולת ומים 'אפורים' (טיהור מים באופן מקומי לטובת השקיה),שימור ערכי טבע, נוף ומורשת בסביבת המגורים והעבודה ועוד. ניהול נבון ויעיל של אתר הבנייה עצמו ומזעור כמות הפסולת הנוצרת בו תורמים גם הם להפחתת הפגיעה הסביבתית של הפרויקט.

בין היתר, בנייה ירוקה תלויה גם בבחירה קפדנית של חומרי בנייה, על פי פרמטרים כמו כמות האנרגיה הנדרשת לייצור ושימוש, חומרים שאינם מתכלים או שניתנים למחזור וכוללים רכיבים ממוחזרים, חומרי בניין מקומיים עם עלות אחזקה נמוכה, חומרים שלא גורמים לפליטת גזים רעילים לאוויר, ניצול יעיל של חומרי בנייה להפחתת הפסולת באתר הבנייה ועוד.

בנוסף, בנייה ירוקה מעודדת בניית פרויקטים בסמוך לצירים מרכזיים של תחבורה ציבורית, על מנת לצמצם ככל הניתן את השימוש בכלי רכב פרטיים ומזהמים.
עבור הבעלים ודיירי הבית, בנייה ירוקה מובילה להוצאות תפעול נמוכות יותר מהרגיל, איכות חיים טובה, איכות אוויר טובה יותר, נוחות של סביבת הבית והבניין, ערך גבוה יותר בעת המכירה בעקבות התיוג של 'בנייה ירוקה' ועוד.

המפתח לבנייה ירוקה נמצא בשיתוף פעולה בין כלל הגורמים במשוואה

בנייה ירוקה מצריכה שיתוף פעולה רציף והדוק בין כלל הגורמים ובעלי המקצוע הלוקחים חלק בפרויקט, החל מהמתכננים והאדריכלים האחראים על התכנון, דרך החברה הקבלנית ועד לחברה המפעילה את הבניין ביום-יום והדיירים עצמם. כולם צריכים להיות בעלי מודעות רבה להיבטים סביבתיים ולשאוף לאיזון האופטימלי בין הדרישות והצרכים, אשר מנוגדים לעתים זה לזה. למשל, ניצול אור טבעי עלול להוביל לחימום יתר בעקבות חלונות גדולים מידי. הפתרון במקרה שכזה יכול להיות זיגוג בידודי מתקדם או חלונות עם הגנה יעילה מקרינת שמש ישירה. על המתכננים למצוא את האיזונים בין השיקולים והאינטרסים השונים.

היבטים בהעמדת הבית ותכנון הבית לניצול מיטבי של משאבי הטבע

הדרכים להעמדת בית אופטימלית הן רבות: חזיתות ארוכות לצפון ולדרום לניצול פסיבי של אנרגיית השמש, הימנעות מפגיעה בעצים קיימים, תכנון מפלס הרצפה תוך פגיעה מזערית בפני השטח והפחתת כמויות החפירה והמילוי, שימוש מרבי בצמחיה מקומית עם צריכת מים נמוכה, נטיעת עצים נשירים למניעת קרינת שמש ישירה על הצד המערי והמזרחי, שילוב ריצוף חדיר למים (מרצפות דשא) להקטנת כמות הנגר העילי והרוויית הקרקע על ידי השם, תכנון מערכות איסוף ואגירה למי הגשם להשקיה, תכנון גודל הפתחים ומיקומם (פחות חלונות למערב כדי להקטין את החשיפה לקרינת שמש ישירה בשעות אחה"צ) ומציאת התכנון האופטימלי לחדירת אור טבעי באופן מפוזר בבית מבלי לאפשר חדירה של שמש ישירה בעונה החמה.

על פי ההערכות המקובלות, בניין ירוק יכול להציע חיסכון של כ-30% בצריכת האנרגיה, חיסכון של 50%-90% בהוצאות הטיפול בפסולת, חיסכון של 30%-50% בצריכת המים, הפחתה של כ-35% בפליטת הפחמן לאוויר, מחזור פסולת בזמן הבנייה ולאורך חיי המבנה, ואיכות גבוהה של פנים הבניין בעקבות שימוש בחומרים בעלי תו ירוק וסביבת עבודה איכותית.

התועלות הנוספות למשק נובעות מהקטנת הנטל על משק המים ומערכת ייצור החשמל והתועלות החיצוניות של הפחתת זיהום אויר ופליטת גזי חממה.

תקני בנייה ירוקה בישראל

קיימים שלושה תקנים ישראליים מרכזיים בתחום:

תקן בנייה ירוקה 5281

מגדיר קטגוריות ומדדים להערכה של מבנים בכל הנוגע לבנייה ירוקה. בין הקטגוריות: אנרגיה, מים, חומרי בניין, טיפול בפסולת, בריאות, תחבורה, ניהול אתר בנייה וחדשנות. לכל קטגוריה נושאי משנה לבחינה. התקן מעניק ניקוד לעמידה בדרישות המפורטות, כאשר צבירת ניקוד מספיק מזכה את הפרויקט בהגדרה של 'בניין ירוק', עם דירוג של 1 עד 5 כוכבים בהתאם לקמות הנקודות שנצברו.

תקן 5282

מדרג בנייני מגורים לפי צריכת האנרגיה שלהם.

תקן בידוד תרמי 1045

מגדיר דרישות מינימום לרמת הבידוד התרמי של חלקי מעטפת הבניין בהתאם לאזורי אקלים שונים.

בעבר תקן הבנייה הירוקה היה וולנטרי לחלוטין, אך במרץ 2022 הוחלט כי תקן הבנייה הירוקה יהיה חובה, בשתי פעימות – בתחילה על בקשות בנייה בהיקפים גדולים ובנייה ציבורית, ולאחר מכן על כל בנייה רוויה למגורים.

היקף הבנייה הירוקה בישראל

על אף שהמגמה הירוקה הולכת ותופסת תאוצה בעולם, בישראל היא מתקדמת באיטיות יחסית. שיעור הבנייה הירוקה נמוך בעקבות עלויות גבוהות יותר, תקינה וולונטרית בלבד וביורוקרטיה כבדה. על מנת לקדם את הנושא, משרד הכלכלה מעניק תמריצים והטבות לחברות הבונות ירוק. כמו כן הוא מעודד שימוש בחומרי גלם מקומיים.

על פי דו"ח עתודות הבנייה הירוקה לשנת 2021 של המשרד להגנת הסביבה, נרשמה מגמת שיפור בשיעור התוכניות המחייבות בנייה ירוקה שאושרו בוועדות התכנון – 21% מכלל התוכניות בהשוואה ל-17% בשנה הקודמת. עוד עולה מהדו"ח של המשרד כי כבר כיום בנויות בישראל יותר מ-25 אלף יחידות דיור ירוקות ועוד כ-50 אלף נמצאות בהליכי תכנון ובנייה.

שיטות בנייה ירוקה

קיימות שיטות בנייה ירוקות רבות המשתנות בהתאם לתנאי האקלים, תקציב והעדפות הבונים. המטרה היא חיסכון במשאבים והפחתת השפעות שליליות על הסביבה.

השיטה הנפוצה בישראל היא בנייה קשיחה מבטון, בגלל ניסיון רב של אנשי מקצוע בתחום. אולם ישנן חלופות ירוקות: בנייה קלה מעץ שנפוצה בארה"ב, בנייה מחומרים מקומיים, שימוש בתבניות מבודדות ליציקת בטון ובלוחות מבניים מבודדים המאפשרים הרכבה מהירה.

בחירת השיטה המתאימה לאקלים ולמיקום תביא לחיסכון באנרגיה, מים ותחזוקה. חשוב להתאים את סוג הבנייה לצרכים ולא לבנות באופן גורף בשיטה המוכרת. המעבר לחלופות ירוקות דורש השקעה ראשונית גדולה יותר אך משתלם בטווח הארוך. ההשקעה בבנייה ירוקה עשויה להגדיל את עלות הבנייה בכ-5%, אך מניבה חיסכון ארוך טווח בהוצאות תפעול ואנרגיה, עם תשואה פנימית של כ-60%.

סיכום

ניתן לסכם ולומר שבנייה ירוקה היא מגמה עולמית חיונית, שמטרתה לאפשר לנו סביבת מחיה בריאה ואיכותית תוך שמירה קפדנית על הסביבה ומשאביה היקרים. יישום עקרונות הקיימות בבנייה דורש שינוי תפיסה ושיתוף פעולה אמיתי של כל המעורבים בתהליך.

עם זאת, קיימים עדיין אתגרים רבים בהטמעת בנייה ירוקה, כמו עלויות גבוהות יותר, מורכבות תכנונית וביצועית מוגברת וחוסר מודעות אצל חלק מהשחקנים בענף. רק שילוב ידיים אמיתי של ממשלה, רשויות, אנשי מקצוע והציבור יאפשר הטמעה נרחבת של עקרונות הקיימות בבנייה. יש לקוות שהמשך העלייה במודעות, שיפור הטכנולוגיות ויצירת תמריצים כלכליים מתאימים, יובילו לאימוץ וולונטרי רחב היקף של בנייה ירוקה.

בסופו של דבר, בנייה ירוקה היא הכרח של ממש על מנת לצמצם את ההשפעות הסביבתיות השליליות של ענף הבנייה ולאפשר איכות חיים גבוהה יותר לדורות הבאים. זוהי אחת הדרכים המרכזיות שיש ביכולתנו לתרום למניעת משבר האקלים ושיפור הקיימות.