ביהמ"ש הוציא צו זמני לאיסור העברת כספי הרוכשים בפרויקט היוקרה של רום כנרת: "החברה עלולה לאבד שליטה בנכסיה"

מחר (ג') בשעה 12:00 יתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון בבקשה לצו איסור דיספוזיציה (העברת נכסים) בכספי רוכשי דירות במגדל החמישי בפרויקט היוקרה סי טאואר בבת ים, ביוזמת חברת הנדל"ן רום כנרת. אתמול כבר הוציא ביהמ"ש צו זמני האוסר על העברת כספים בפרויקט.

נזכיר כי אתמול הגישו כמה מעובדי החברה לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה למתן צו לפירוק החברה, שלטענתם נמצאת במצב של חדלות פרעון דה פקטו, חדלה לשלם משכורות לעובדיה, וכן חייבת בתשלומים רבים נוספים בגין הפרשות פנסיה וזכויות סוציאליות.

בד בבד הגישה נציגות רוכשים של אחד ממגדלי המגורים של החברה, בקשה לאיסור העברת כספים מחשבון הפרויקט לחשבון החברה, בעוד בעל השליטה בחברה, עו"ד אילן ששון, נמצא בדובאי. הבוקר נעתרה השופטת נועה גרוסמן מביהמ"ש המחוזי בתל אביב לבקשתם של עורכי הדין גיא סרוסי ואוריאל זעירא - והסירה את צו איסור הפרסום על החלטתה מאתמול. 

ההחלטה דנה בבקשה להטלת צו לאיסור דיספוזיציה על חשבון הנאמנות שבו הופקדו כספי ההשקעה של רוכשי הנכסים במגדל החמישי, בפרויקט סי טאואר בבת ים, שמנוהל על ידי רום כנרת. הוגשו גם בקשות אחרות לדיספוזיציה שלא התקבלו בנכסים אחרים שמנוהלים על ידי רום כנרת, אך השופטת ציינה כי להחלטה תהיה השלכה גם על נכסים אחרים תחת קבוצת רום כנרת.

בית המשפט בתל אביב (שאטרסטוק)

עורכי הדין סרוסי וזעירא, שהגישו את הבקשה, מייצגים 76 מרוכשי הדירות בקבוצת הרכישה של המגדל החמישי בפרויקט שנמצא בשכונת פארק הים על קו החוף בדרום בת ים. עם הסרת איסור הפרסום ניתן לגלות כי השופטת גרוסמן נעתרה לבקשתם של עורכי הדין סרוסי וזעירא, והטילה כבר אתמול צו איסור זמני לדיספוזיציה בכספי רוכשי הדירות בפרויקט, כספים שנאספו בחשבון נאמנות בבנק דיסקונט. ההחלטה נתקבלה במעמד צד אחד.

פרויקט סי טאואר נמצא על שטח של כ-200 דונם והיו צפויים בו בניית חמישה מגדלים בני 25 קומות. שני המגדלים הראשונים החלו להיבנות, ומצויים בשלב בניית השלד. הם נחנכו לראשונה כבר ב-2015. לדברי עו"ד סרוסי, הרוכשים במגדלים אלו כבר הוציאו את ששון מהתמונה. מגדל שלישי נמצא לקראת סוף בניית החניונים, עבור המגדל הרביעי נחפר הבור, ועבור המגדל החמישי כלל לא התקבל היתר בנייה. זאת על אף ש-60% מכלל התשלומים עבור הדירות כבר שולמו על ידי רוכשי הדירות במגדל. המגדל היה צפוי לכלול 22 קומות וכ-82 דירות, מתוך 450 דירות בכל הפרויקט.

ימונה נאמן זמני שיורה על כינוס נכסים? 

לדברי עו''ד סרוסי וזעירא, המתמחים בייצוג נפגעי קבוצות רכישה וייצגו את הרוכשים גם בפרשת פרי נדל"ן (מארגנת קבוצות רכישה שקרסה ב-2020),"ההתנהלות ב'רום כנרת' מזכירה בצורה ניכרת את הדרך שבה גלשה חברת פרי נדל"ן למצב של חדלת פירעון". הם מעריכים כי מחר צפויה השופטת גרוסמן להורות על הטלת צו דיספוזיציה קבוע לכספי הנאמנות בפרויקט המגדל החמישי. "בעבר, במקרים דומים שבהם נחשפו מחדלים בניהול כספי משקיעים, כמו בפרשת פרי נדל"ן הורה בית המשפט על מינוי נאמן זמני לחברה". 

"בשל הצטברות הסימנים לקריסה כלכלית מתקרבת, עלול בית המשפט המחוזי בתל אביב לשקול בחיוב מינוי נאמן זמני, שיבדוק לעומק את מצב החברה", אומרים עורכי הדין. "זו עלולה להיות בשורה רעה כמעט לכל המעורבים בפרשה. החברה עלולה לאבד את שליטתה בנכסיה, ורוכשי הדירות ייאלצו לצאת למאבק"

לדבריהם, תפקידו של נאמן זמני הוא לערוך בדיקה כוללת של התנהלות החברה מול לקוחותיה וספקיה. "בבדיקה זו אמור הנאמן הזמני לבחון אם החברה נמצאת למעשה בחדלות פירעון, ולא מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות. במקרה שבו ימצא הנאמן הזמני כי החברה נמצאת למעשה בחדלות פירעון, ואין מנוס מכינוס נכסיה, החברה כולה תוכנס להקפאת הליכים, ובית המשפט ימנה לה נאמנים קבועים". 

עו''ד אוריאל זעירא וגיא סרוסי (עמיחי זעירא, אילן אסייג)

אל השופטת גרוסמן התנקזו בימים האחרונים ענייניהן של מספר קבוצות רכישה, שנוהלו תחת 'רום כנרת', ולכולן בקשה דומה - לשמור על כספי המשקיעים בנאמנות ולמנוע מהחברה לעשות בהם שימוש. בנוסף, השופטת גרוסמן היא זו שהתמנתה לדון בבקשתם של עובדי 'רום כנרת' להכנסת החברה לפירוק, וזאת משום ששכר חודש יולי לא שולם להם, ובנוסף, נמנעה לטענת העובדים החברה מלהעביר להם תשלומי פנסיה לאורך חודשים ארוכים, ופגעה בתנאיהם הסוציאליים.

"בשל הצטברות הסימנים לקריסה כלכלית מתקרבת, עלול בית המשפט המחוזי בתל אביב לשקול בחיוב מינוי נאמן זמני, שיבדוק לעומק את מצב החברה", אומרים עורכי הדין. "זו עלולה להיות בשורה רעה כמעט לכל המעורבים בפרשה. החברה עלולה לאבד את שליטתה בנכסיה, ורוכשי הדירות ייאלצו לצאת למאבק, להבטחת החזר כספי על השקעתם".  

על פי הטענות שעלו בבקשות שהוגשו לבית המשפט, החברה הפרה ככל הנראה את חוק המכר, לא סיפקה ערבונות מספיקים, ולא ליוותה את הפרויקטים בליווי בנקאי הולם. כמו כן נטען, כי למרות שהחברה גבתה את מלוא מחירן של הדירות מהרוכשים, היא לא השלימה את רכישת הקרקע, לפחות לא בפרויקט המגדל החמישי בסי-טאואר, דבר שעלול להעיד על התנהלות לא תקינה של הנהלתה.