הנתון שמנבא לענף הנדל"ן שנים קשות – שספק אם יצליח להתאושש מהן

מאז החלה רמת הביקוש לדירות לצנוח, וענף הנדל"ן נכנס לתקופת ההאטה, אי שם בסוף 22 ותחילת 23, נטו רוב השחקנים בשוק לייחס מגמה זו לשרשרת העלאות הריבית החדות מצד בנק ישראל. מדובר, ללא ספק, בגורם משמעותי שתרם רבות לירידה בכמות העסקאות. העלאות ריבית הן אכן גורם ממתן ביקושים. אך לאחר שזו מתייצבת, וכלל השחקנים מפנימים את כללי המשחק החדשים, השוק מתרגל אט אט להתייקרות הכסף וחוזר לתפקד.

ואילו במקרה של שוק הדירות, ככל שנוקפים החודשים ללא שיפור במדדים, נראה כי לצד עליית הריבית, ישנם גורם נוספים המשאירים את רמת העסקאות לרכישה נמוכה באופן חריג לאורך זמן. ביום שישי האחרון נחשפנו לסקר של חברת החדשות, לפיו כשליש מהישראלים שוקלים היום לעזוב את הארץ. מדובר בנתון שלא ניתן להפריז בחומרתו בהרבה מאד היבטים, אך כאן אתמקד בהיבט הנדל"ני-עסקי.

אמנם, מחשבות אודות הגירה רחוקות מאד מהגירה ממשית, ויש יסוד סביר להניח כי מתוך מיליוני השוקלים, אחוזים בודדים יהגרו בפועל. אלא שגם אם מדובר באחוז או שניים שיממשו את השאיפה, סביר להניח כי אלה יבואו מתוך החלק התורם ביותר לכלכלת ישראל: היזמים, ההייטקיסטים, והרופאים. כלומר, מתוך המגזר שכח הקנייה שלו הוא הגבוה ביותר, ושבמידה רבה היה אחראי לגל הביקושים שממנו נהנה ענף הנדל"ן עד לא מזמן.

משק בית שחושב על הגירה - לא קונה דירה

ועדיין, עיקר הנזק הצפוי לענף אינו מגיע מכיוונם של המהגרים בפועל, אלא דווקא מכיוון משקי הבית השוקלים והמהרהרים – ששיעורם בחברה כיום הנו, כאמור, גבוה מאד. רכישת דירה היא הרבה יותר ממציאת פתרון מגורים. מדובר בהתחייבות כלכלית ארוכת טווח, המתפרשת על פני עשורים. משק בית ששוקל להגר לחו"ל הוא משק בית שלא משפר דיור, ושגם לא קונה את דירתו הראשונה. על רכישות נכסים להשקעה בכלל אין מה לדבר. כשליש מהישראלים מצויים כיום בהלך הרוח הזה. גם אם לא נפחית שליש מרמת הביקושים הרגילה אלא 20%-25% "בלבד", עדיין מדובר במכה מכרעת לענף, בטח בתקופה שבה הריבית נמצאת ברמה כל כך גבוהה.

עד לא מזמן האמנתי כי בתחילת-אמצע השנה באה הריבית תרד, ואיתה ירדו גם הרוכשים מהגדר והביקוש לדירות יחזור לרמתו הרגילה. אך כעת מסתמן כי  ענף הנדל"ן נכנס לאירוע הרבה יותר משמעותי, שעשוי להימשך עד למערכת הבחירות הבאה. ההשלכות של צינון הביקושים עד אז, לאורך תקופה שעשויה להימשך אף יותר מ-3 שנים, הן משהו שהענף לא יוכל לשרוד

עד לא מזמן רבים, ואני בתוכם, האמנו כי בתחילת-אמצע השנה באה הריבית תרד, ואיתה ירדו גם הרוכשים מהגדר והביקוש לדירות יחזור לרמתו הרגילה. אולם כעת הולכת ומתבהרת תמונה אחרת, בה ענף הנדל"ן נכנס לאירוע הרבה יותר משמעותי, שעשוי להימשך עד למערכת הבחירות הבאה. ההשלכות של צינון הביקושים עד אז, לאורך תקופה שעשויה להימשך אף יותר מ-3 שנים, הן משהו שהענף לא יוכל לשרוד, ואנו נמצא את עצמנו במשבר משמעותי בכלכלת ישראל, בקנה מידה שלא נראה מאז שנות ה-80.

על מנת לבלום את כדור השלג המתגלגל, הממשלה חייבת להשיב את האמון של הציבור בעתידו במדינה, וזאת על ידי עצירה מוחלטת של קידום החלטות חד צדדיות במסגרת הרפורמה המשפטית. חשוב להדגיש, אין מדובר בדעה המזדהה עם הצד הימני או השמאלי של המפה הפוליטית, ואף לא עם הצד התומך או המתנגד לרפורמה. בתקופה אחרת, עשויים היו חלק מהצעדים המקודמים על ידי הממשלה מול מערכת המשפט להיחשב כנכונים ומועילים. אך בתקופה הנוכחית, על רקע חוסר האמון העצום של חלק גדול בציבור בממשלה – רב נזקם של המהלכים הללו על תועלתם לאין שיעור.