עיריית ירושלים ניסתה לגבות היטל של מיליונים מהאונ' העברית – על קרקע שכלל לא היתה ברשותה

ועדת הערר לתכנון ובנייה פיצויים והיטלי השבחה מחוז ירושלים, בראשות עמית אופק, קיבלה ערר שהגישה האוניברסיטה עברית  נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, וביטלה לחלוטין דרישת תשלום היטל השבחה בסך של 3.66 מיליון שקל שהטילה הוועדה המקומית על האוניברסיטה. זאת לאחר שמצאה כי המקרקעין נשוא ההיטל, כלל לא היו ברשות האוניברסיטה בעת שהתקבלה ההחלטה התכנונית המשביחה. בנוסף, חויבה הוועדה המקומית ירושלים בתשלום שכר טרחה בסך של 10,000 שקלים.

את דרישת התשלום להיטל ההשבחה הוציאה הוועדה המקומית ב-2021 לגבי מקרקעין שחכרה האוניברסיטה ממערב לגבעת רם, בין גן דיאנה לרחוב ישעיהו לייבוביץ'. במקום אושרה בשנת 2001 תוכנית משביחה, ששינתה את ייעוד השטח מאזור מגורים לתעשיות הייטק, ואפשרה הקמת ארבעה בניינים בשטח כולל של 127,712 מ"ר. בשנת 2020 הגישה האוניברסיטה בקשת היתר למימוש הבנייה במקום, ובמסגרת הליכי ההיתר נמפיקה הוועדה המקומית את דרישת התשלום.

לטענת האוניברסיטה, דרישת תשלום ההיטל היא שגויה מיסודה, שכן בעת אישור התוכנית כלל לא החזיקה בקרקע ולא נהנתה מפירות ההשבחה, ורק בשנת 2018 חתמה על הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לשם מימוש הבנייה במקרקעין. עוד טענה האוניברסיטה שהיטל ההשבחה מעמיד בספק את היכולת לממש את הפרויקט.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה טענה מנגד, כי הסכם החכירה מ-2018 מהווה הארכה של חוזה חכירה מוקדם יותר למקרקעין משנות השישים, וכן כי הסכם שנחתם בין האוניברסיטה, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) ורמ"י משנות התשעים משקף בעלות על הקרקע, בין היתר משום שהאוניברסיטה לא שילמה לרמ"י דמי חכירה. עם זאת בבדיקה שנערכה מול רמ"י, נסתרה טענת הוועדה המקומית לפיה היתה האוניברסיטה בעלת הקרקע בתקופות אלה.

ועדת הערר קבעה בהחלטתה כי הוועדה המקומית "מתעלמת מהעובדות הפשוטות העולות מהסכמי החכירה – המקרקעין דנן לא היו חלק מהסכם החכירה המקורי של העוררת משנת 1968. המקרקעין קיבלו התייחסות לראשונה בהסכם משנת 1996 ובו הם לא הוחכרו לעוררת. הסכם החכירה של העוררת במקרקעין נחתם רק בשנת 2018. המשיבה מנסה לקרוא לתוך ההסכמים את שאין בהם רק על בסיס פרשנות ומסקנות מסעיפים שונים שאינם מקנים לעוררת מעמד של חוכרת במועד הקובע".

"העוררת אינה חייבת בהיטל השבחה מפני שלא הייתה בעלת זכויות המקימות את החבות במקרקעין במועד הקובע. דברים אלה עולים בבירור מהסכמי החכירה שהוגשו לוועדה זו ומעמדת רמ"י. משכך, שומת המשיבה מבוטלת". ועדת הערר אף קבעה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

את האוניברסיטה העברית ייצגו עו"ד אבי פורטן ועו"ד קירה לרנר. את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ייצג עו"ד ארז שפירא.