היצע השכירות מצטמק, יו"ר מגוריט: "לא קניתי דירה כבר 9 חודשים"

ועדת הפנים של הכנסת קיימה היום (ד') דיון בנושא השפעת הירידה בהתחלות הבנייה על היצע הדיור ועל מחירי הדיור בטווח הבינוני והארוך, בהשתתפות נגיד בנק ישראל, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, נציגי משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון ועוד. 

בתחילת הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר כי "הממשלה ובנק ישראל צריכים לעבוד יחד כדי להגיע לפתרון למשבר בשוק הדיור, אבל הם לא מספיקים. הצלע השלישית הם היזמים עליהם אנחנו בונים שיכנסו לעניין. אין יזמים מתנדבים ואנחנו צריכים לייצר תמריצים שיגרמו להם לבנות". 

נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, אמר בדיון כי "משנת 2008 מחירי הדיור במדינת ישראל נמצאים במגמת עלייה, וזה הואץ ב-2022. התחלות הבנייה עלו משנת 2021 והגיעו לרמות גבוהות מאוד ב-2022. אבל, ברבעון האחרון של 2022 והראשון של 2023 מספר ההיתרים והתחלות הבנייה ירדו מעט - מאחר ומספר ההיתרים היה גבוה ממספר התחלות הבניה וכך נותר מלאי של דירות שקיבלו היתר אבל בנייתן עדיין לא התחילה".

נגיד בנק ישראל (מארק ניימן, לע''מ)

בנוסף, לדברי הנגיד, מספר המכרזים שנכשלו הוא רב. "כדי לקדם את שיווקי הקרקע צריך לפעול להסרת חסמים, וכן להיקף גבוה של שיווקי קרקעות מוצלחים". פרופ' ירון קרא למדינה "לבצע התאמה מהירה של מחירי הקרקע לביקושים המשתנים" והוסיף כי "המלחמה באינפלציה עוד לפנינו".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו הציג בדיון רשימת נושאים שדורשים לדעתו טיפול מיידי של הממשלה. "הענף שלנו רוויי הון וככל שהריבית עולה היא הופכת לנטל שהפיל פרויקטים. כל השחקנים מגיבים - היזמים והקבלנים, רשויות מקומיות ובנקים, ומי שלא מגיב היא ממשלת ישראל. הגענו למצב של סיכון של הקבלנים והיזמים שמפיל פרויקטים. צריך גם לעודד משקיעים לקנות דירות להשכרה וצריך להפחית את מס הרכישה על הקרקע לקבלנים כדי לייצר שינוי מהיר בשוק השכירות". 

מנהל רמ"י: "יש ירידה בכמות המציעים במכרזים" 

סרוגו הוסיף כי ללא התערבות ממשלתית מיידית בתמרוץ התחלות הבניה והגדלת מלאי הדירות להשכרה, נראה חזרה של זינוק במחירי הדיור והמשך עליית שכר הדירה בטווח של מספר חודשים מהיום. הוא קרא גם לבנק ישראל לטפל באי הכדאיות של נטילת משכנתאות לזכאי משרד השיכון.

"אלה משכנתאות שהיו בעבר כלי מרכזי לתמיכה בדורשי דירות שבאמת צריכים עזרה", טען. "צריך לאפשר להם לקחת משכנתה בתנאים המיוחדים לזכאים שתהיה מעבר לאותם 75% ממחיר הדירה שניתנים במשכנתה על ידי הבנק, כלומר שההלוואה של המדינה תהווה הון עצמי לצורך קבלת משכנתה. צריך לעשות את זה כי האוכלוסייה הזו כבר לא מסוגלת לעמוד בדרישה להעמדת הון עצמי לקבלת משכנתה. המשכנתא לזכאים צריכה לגדול פי 3 לסדר גודל של 500-600 אלף שקל".

מנהל רמ"י, ינקי קוינט, אמר בדיון כי "השוק צריך 60,000 יח"ד בשנה. בתוך השווקים של רמ"י רוב היח"ד משווקות ונמכרות בהנחה של לפחות 400-500 אלף שקל. יש ירידה בכמות המציעים במכרזים ואני חושב שהבעיה הגדולה תהיה בפריפריה. כבר במאי הורדנו את מחיר המינימום מ-50% (משומת הקרקע של רמ"י) ל-15%. אין לנו עניין שמכרזים יכשלו. לשם כך גם עדכנו את תוכנית מחיר מטרה, שילבנו אותה גם במרכז הארץ, הרחבנו אותה, אפשרנו פריסה של תשלומים לקבלנים בפריפריה עד שנתיים". 

יו"ר קרן הריט "מגוריט", עו"ד ארז רוזנבוך, ציין כי על הממשלה להשקיע יותר בשוק השכירות, שם ממשיכה עליית המחירים בזמן שההיצע הולך ופוחת. "האוכלוסייה החלשה באמת היא האוכלוסייה שגרה בשכירות ולהם אף אחד בממשלה לא דואג", אמר" היצע השכירות מצטמק במהירות, אני לא רכשתי דירה חדשה כבר 9 חודשים".