"אחרי 15 שנה ברור שאין כאן משבר דיור נקודתי, אלא אתגר מתמשך שדורש עבודה סיזיפית"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן , והפעם מתארח בו נדב לחמן לזר, מנהל מחוז מרכז במשרד הבינוי והשיכון. הוא שוחח עם נמרוד בוסו, עורך מרכז הנדל"ן, על תפקיד מנהל המחוז, מה עושים כשרשות לא באמת רוצה לבנות למגורים, איך משפיעות על המשרד הבחירות המקומיות, ומה טיב היחסים עם רשות מקרקעי ישראל . 

לצפייה: 

להאזנה: 

לספוטיפיי

לגוגל

"מחוז באופן כללי זה זרוע ביצוע של משרד השיכון בכל תחומי הפעילות שלו", הסביר לחמן לזר. "מחוז מרכז במשרד השיכון חופף למחוזות ת"א מרכז ואזור השומרון במינהל התכנון, מגדרה עד נתניה פחות או יותר. בתוך זה אנחנו עושים תכנון, פיתוח ושיווק של שכונות מגורים, יוזמים הקמת שכונות. בעצם משמשים הזרוע הארוכה של המשרד בתא השטח הגיאוגרפי הזה - שזה אומר ליזום תוכניות למגורים, תכנון סטטוטורי, לפעמים העברת גבולות שיפוט, ועדות גיאוגרפיות. יושבים עם רשויות מקומיות ומסדירים את העבודה המשותפת. שיתוף הפעולה מתחיל מהשלבים הראשונים, והשאיפה היא שזה יבשיל לשיווקים, שיקנו את הקרקעות ויבנו".  

מה קורה כשרשות מקומית לא בעניין של לבנות למגורים?
"הכלי המרכזי שיש לנו זה הסכם הגג - שזה הסכם פיתוח משודרג, רחב יותר מבחינת היקף ותמריצים. בשני המנגנונים הללו אנחנו מציעים לרשות המקומית עסקה: כנגד זה שהרשות מוכנה לקדם את העסקה והשיווק ולהתחייב על הקצב, אנחנו מממנים את הפיתוח המלא של השכונה וגם קצת מעבר, לפעמים מחלף או פארק מרכזי בעיר או רשת שבילי אופניים". 

האם שינוי במבנה הארנונה יכול לתמרץ רשויות מקומיות לבנות?
"תמריצים זה הרבה מאוד. ברור ששינוי מבני בארנונה יכול בטווח הארוך, אם זה יהיה כחלק משינוי יחסי כוחות, להיות מהלך שיכול לשנות. קרן הארנונה עליה החליטו לאחרונה מייצרת מבחינה כלכלית צעד בכיוון הנכון אבל יש בה גם חסרונות. היא לא פותרת ומכסה את הפערים ולא הופכת תושב לרווחי". 

"רוצה להאמין שככל שהשנה תתקדם השוק יתייצב" 

לחמן לזר הודה כי הבחירות המקומיות שיתקיימו בסוף השנה הן אירוע משמעותי, אך סייג: "זה נוכח, החל מהיחסים והלחצים מרשויות מקומיות. אבל זה יחסית בשוליים. מי שמושפע מזה זה מי שנמצא בשלבי מפתח בפרויקט שלו. מי שמוציא היתר בנייה זה בד"כ לא ישפיע עליו כי זה כבר לא יביא מצביעים באוקטובר. בסוף אנחנו הולכים בין הטיפות - לא נעשה דבר שיעזור במכוון לשום קמפיין אבל מצד שני צריך לשים לב שאני לא עושה צעדים שיגרמו למישהו נזק פוליטי". 

"הגעתי לפני 11 שנים למשרד שיכון, אחרי המחאה החברתית", סיפר לחמן לזר. "אז משבר הדיור נשמע כמו משהו שאולי יש לו פתרון. עם השנים הבנתי שזה מאבק מתמשך. במציאות של 50 אלף משקי בית חדשים כל שנה בישראל - כבר היום אחת המדינות הצפופות במערב - צריכים לדאוג כל הזמן שיהיה מספיק היצע כדי שתהיה יציבות מחירים וגם לגוון את ההיצע"

לדבריו, דווקא עליית הריבית משפיעה הרבה יותר. "אנחנו באמצע השנה, הממשלה מגיבה, ומורידה למשל מחירי מינימום, מתמרצים מכרזים. אני רוצה להאמין שככל שהשנה תתקדם השוק יתייצב וילמד לעבוד במצב החדש והממשלה תיתן מענים". 

על היחסים עם רשות מקרקעי ישראל אמר: "יש חפיפה בחלק מהתחומים ויש מקומות שלא. יש גם יתרונות יחסיים של כל אחד מהצדדים. בסופו של דבר הרבה מהחלוקה היא היסטורית, מי עבד איפה ומי יזם איזו תוכנית. ברוב המקרים יש בינינו שיח ומגיעים להסכמות. יש תחרות מסוימת אבל חלק ממנה מנותב לשיפור השירות שזה בסך הכל טוב". 

"הגעתי לפני 11 שנים למשרד השיכון, אחרי המחאה החברתית", סיפר. "אז משבר הדיור נשמע כמו משהו שאולי יש לו פתרון. עם השנים הבנתי שזה מאבק מתמשך. במציאות של 50 אלף משקי בית חדשים כל שנה בישראל - כבר היום אחת המדינות הצפופות במערב - צריכים לדאוג כל הזמן שיהיה מספיק היצע כדי שתהיה יציבות מחירים וגם לגוון את ההיצע. זה לא משבר נקודתי, בישראל יש אתגר דיור מתמשך. זה עבודה סיזיפית וקשה שאני מאוד אוהב".