מינואר 2024: חובת הרישוי באמצעות מכוני בקרה תחול גם על מבני מסחר ומשרדים של עד 5,000 מ"ר

החל מינואר 2024 גם מבנים שאינם למגורים יחויבו בהליכי פיקוח באמצעות מכון בקרה במסגרת הליכי הרישוי. כך מסתמן בעקבות דיון עקרוני שנערך אתמול (ד') בנושא בוועדת המשנה לבנייה ותקנות במינהל התכנון.

על פי ההחלטה שנדונה, החל מינואר הקרוב לצד מבני המגורים תחול החובה גם על מבני משרדים ומסחר בגובה של עד 13 מטר מהכניסה הקובעת, ובהם מבני משרדים  והייטק של עד 5,000 מ"ר, מבני ציבור של עד 1,000 מ"ר, מבני מסחר של עד 5,000 מ"ר, מחסנים של עד 2,000 מ"ר, וכן מבני מגורים בעירוב שימושים בגובה של עד 29 מטרים, בתנאי שיכללו לפחות 500 מ"ר בשימושים שאינם למגורים בעד שתי קומות.

עוד על פי ההחלטה המתגבשת, חידוש נוסף שיתווסף בינואר, הוא חובת בדיקת מכון בקרה גם על בניית חלקי מבנים - כמו מרתפים ושינויים במבנים בבנייה ולאחריה - ובתנאי שמדובר במבנים שחלה עליהם חובת  בדיקת מכון בקרה.

עדיין לא "וואן סטופ שופ"

מכוני הבקרה עורכים בקרה הנדסית על מבנים בהתאם לתקינה, הוסמכו  לכך על ידי הרשות להסמכת מעבדות, וכן פועלים על פי רישיון משר הפנים לערוך הליכים של בקרת תכנון ביצוע בתחום הבנייה. הליכים אלו כוללים בחינה של תכניות, ביקורים באתר הבנייה ובקרה מדגמית ותהליכית של תחומים רבים הנוגעים לבטיחות יציבות המבנה ושלום הציבור.

מיולי 2021 חובת בקרה במכוני בקרה חלה על מבני מגורים בבנייה רוויה בלבד, בהם שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות ושגובהם אינו עולה על 29 מטרים, כולל בניה במסגרת מיזמי תמ"א 38/2 במסלול הריסה ובניה.

עם זאת, בקרב רבים המכונים עדיין לא ממלאים את התפקיד שיועד להם - להיות "וואן סטופ שופ" לקבלת כלל האישורים הנדרשים במסגרת הליך הרישוי, ובכך להקל משמעותית על הסחבת הבירוקרטית. זאת משום שההתנהלות מול שניים מהגופים המרכזיים הנדרשים לקבלת ההיתר - כוחות הכיבוי וההצלה וחברת החשמל - עדיין נעשית בנפרד.

שר הפנים רשאי לדחות את תחילת השינוי עד 2026

על פי ההחלטה המתגבשת כעת, שר הפנים יהיה רשאי לדחות בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, את יום התחלת בדיקות מכון הבקרה בתקופות שלא יעלו על שנה ובמצטבר בשנתיים (עד 2026). שר הפנים יהיה רשאי גם להחיל את חובת הבקרה בצורה מדורגת ובהתאם להוראות שיקבע, על מרחבי התכנון המקומיים השונים ועל סוגים שונים של בקשות להיתר או של מבקשים, בין השאר בשים לב לשיקולים הבאים: מוכנות הוועדות המקומיות ורשויות הרישוי המקומיות ליישום ההוראות האמורות ואישור מכוני בקרה בהיקף המאפשר לספק שירות לכלל מבקשי ההיתרים במרחבי התכנון המקומיים השונים.

מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר: "ההתאחדות סבורה שיש להרחיב את  סמכות מכוני הבקרה לכלל סוגי הבנייה. נזכיר כי על פי החלטת המדינה, יש להשלים את היערכות המכונים לטיפול ברישוי כל הבנייה לדיור בתחילת השנה הבאה וכעת נראה שהמדינה לא תעמוד בהחלטה זו. עוד נזכיר כי במקור, המכונים היו אמורים לכלול את כל הגופים המאשרים בנייה ועל המדינה להסדיר את נושא ייצוג הגופים המאשרים במכונים כדי להביא לקיצור משמעותי בזמן ובהיקף הליכי הבירוקרטיה של תחום רישוי הבנייה. בישראל של 2023 שבה נוצר מחסור הולך ומתרחב בפתרונות דיור לציבור שכל כך זקוק להם, הפך הטיפול בתחום זה לצורך קריטי והשפעתו על יוקר המחיה והמשק כולו הינה מכרעת".

גיא דוננפלד, מנכ"ל איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים ומהנדס העיר דימונה, אמר כי הרחבת פעילות מכוני הבקרה היא צעד חיובי. "ועדת זיילר, שקמה בעקבות אסון ורסאי, בדקה את הכשלים המערכתיים בענף הבנייה בישראל והמליצה על צורך בשינוי מבני ותפיסתי. ההמלצות עסקו במגוון היבטים-טכניים, ארגונים ומשפטיים, בתחום הטיפול של מספר גופים, לרבות הקמת מכוני בקרה. הכוונה להרחיב את מכוני הבקרה הפועלים היום רק על מבני מגורים מסויימים, לבקרה גם של מבנים נוספים היא מבורכת".