טבריה ודימונה, לממשלה יש דווקא הרבה מיליארדים לחלק לפריפריה - פשוט לא לכן

בשבוע שעבר הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמתו של יישוב כפרי חדש בגליל ושמו בישראל - רמת ארבל. אם הסצנה הזו נשמעת לכם מוכרת, זה בגלל שזו לא הפעם הראשונה שבה הכרזה שכזו מתקיימת. למעשה, אם יש דבר אחד שבו הממשלה הנוכחית מצטיינת – זה הכרזה על הקמת יישובים חדשים. 

מחנון בעוטף עזה ועד יתיר שבמדבר יהודה, ממטר ברמת הגולן ועד דרור בהר חירן – מטר של יישובים כפריים מקודם בימים אלה, כאשר על פי בדיקה שפרסמנו כאן בשבוע שעבר, 37 יישובים כפריים בסך הכל מצויים בשלבים שונים של קידום, מהכרזה ראשונית ועד הקמה בפועל, בעיקר בנגב ומקצתם בגליל (המספר אינו כולל את העיר החדשה כסיף).

כפי שעולה מאותה הכתבה, בחזית העשייה הזו נמצאים שני שרים שניהם מהימין הקשה – השר לפיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית, והשרה למשימות לאומיות אורית סטרוק מהאיחוד הלאומי. אצל שניהם, המוטיבציה המרכזית לעיסוק בנושא היא אתנית – חיזוק ההתיישבות היהודית מחד ומניעת התפשטות הפזורה הבדואית (בעיקר בנגב) מאידך. עוד פועלים בנושא שר הבינוי והשיכון יצחק גולדנופף, כמי שאחראי לזרוע המבצעת והשר עמיחי שיקלי במסגרת אחריותו על הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב.

ובכן, הנה עדכון מרענן: המדינה מוכנה להשקיע בפריפריה, ובגדול. מיליארדים על גבי מיליארדים. אולם כל אלה מיועדים לדרור, תלה, חנון, עומרית, ניצנית וכן הלאה, כלומר מיועדים לתושבים שעדיין עדיין לא קיימים, וכשיגיעו יתגוררו בווילות שיסובסדו בקרוב למיליון וחצי שקלים על ידי המדינה.  ומה עם דיירי השיכונים בדימונה וטבריה שבמשך עשורים גרים בתנאים לא תנאים? עבורם לממשלה אין כרגע כסף, ספק אם אי פעם יהיה.

הממשלה הנוכחית לא המציאה את מדיניות ההיאחזות בקרקע כאמצעי לשליטה במרחב. מדיניות מסוג זה מלווה את הציונות, ולאחר מכן את מדינת ישראל מראשית ימיהן, כאשר בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה מי שנשלחו ליישב את אזורי הספר היו הקיבוצים, המושבים וכמובן – עיירות הפיתוח.

השקעה של כמעט מיליון וחצי ש"ח ביחידת דיור

אלא שבשני העשורים האחרונים החלה "תנועה נגדית" למדיניות הקמתם של עוד ועוד יישובים, הכוללת מספר גורמים אשר מצביעים על ההשלכות המזיקות של המדיניות הזו. ביניהם אפשר לסמן שלוש קבוצות עיקריות. הראשונה היא אנשי התכנון, שמזהירים כי הקמת עוד ועוד יישובי וילות בפריפריה תביא להאצת תופעת הפרוור. אלו צפויים למשוך אליהם רבים מבני מעמד הביניים בערי הפריפריה הוותיקות ולהחלישן וגם לעודד את השימוש ברכב פרטי. מסיבה זו, לצד פגיעה קשה בשטחים פתוחים – גם הגופים הירוקים מתנגדים למדיניות.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף וצוותו במיקום המיועד לרמת ארבל (מנדי אסולין, דוברות שר הבינוי והשיכון)

גורם נוסף שסולד מהמדיניות הזו בעשורים האחרונים הוא משרד האוצר, שמתריע על חוסר היעילות שבהקמת היישובים חדשים. כל יישוב שכזה מצריך הקמת מערכות תשתית חדשות, בהן כבישים, מים, ביוב, חשמל ועוד. כאשר מדובר על יישובים שכוללים 500 יחידות דיור בסך הכל המשמעות היא שהמדינה למעשה משקיעה בבנייה של כל אחד מהבתים ביישוב סכומי עתק בעבודות פיתוח. על פי אחת העבודות האחרונות באוצר, מדובר בכ-1.4 מיליון שקל ליחידה. כאשר מדובר על כמות מצטברת של עשרות אלפי יחידות דיור – ההשקעה מגיעה לעשרות מיליארדי שקלים.

המיליארדים מיועדים לדרור, חנון ועומרית 

מספר ימים לפי ההכרזה על רמת ארבל, ערך מרכז הנדל"ן אירוע באשקלון אודות " התחדשות עירונית בפריפריה", או אם לדייק -  על מדוע אין עדיין התחדשות עירונית בפריפריה. זאת כאשר אפילו באשקלון, עיר שלדעת רבים כבר נכללת באזורי הביקוש, עדיין לא יצאו היתרים ראשונים למיזמי התחדשות. על דימונה, טבריה, מגדל העמק או קריית שמונה אין בכלל מה לדבר. זאת על אף שאותן הערים נתונות בסכנה היותר גדולה הן לספיגת טילים במקרה של עימות מצפון או מדרום, והן לפגיעה במקרה של רעידת אדמה.

מהדיון עלה כי גם לו היו ועדות התכנון מסכימות לרמת מכפילים מטורפת של 7 ו-8 דירות חדשות על כל דירה קיימת, עדיין ברוב ערי הפריפריה הדבר לא היה מסייע ליציאתם של פרויקטים לדרך, בטח לא בפריפריה הרחוקה. הפתרון, כפי שכולם יודעים, נעוץ במוכנותה של המדינה לסבסד את ההתחדשות העירונית בערי הפריפריה, בין אם בכסף ובין אם בקרקע משלימה. או כמו שנאמר כבר מאות פעמים בעשרות דיונים ופאנלים שנערכו בנושא – "הגיע הזמן שהמדינה תכניס את היד לכיס".

לראשי הרשויות בפריפריה, שרבים מהם מזוהים פוליטית עם הליכוד, נזכיר כי דווקא הממשלה הקודמת היתה זו שבסוף ימיה הניחה על השולחן תוכנית להשקעה של 6.5 מיליארד שקל בחידוש של 11 אלף דירות. גם סכומים אלו היו רחוקים מלהספיק, ועדיין מדובר היה ב- 6.5 מיליארד שקלים יותר מההשקעה הנוכחית

ובכן, הנה עדכון מרענן: המדינה מוכנה להשקיע בפריפריה, ובגדול. מיליארדים על גבי מיליארדים. אולם כל אלה מיועדים לדרור, תלה, חנון, עומרית, ניצנית וכן הלאה, כלומר מיועדים לתושבים שעדיין לא קיימים, וכשיגיעו יתגוררו בווילות שיסובסדו בקרוב למיליון וחצי שקלים על ידי המדינה. ומה עם דיירי השיכונים בדימונה וטבריה שבמשך עשורים גרים בתנאים לא תנאים, ושמשוועים להתחדשות שתגן עליהם מרעידות אדמה או מטילים? עבורם לממשלה אין כרגע כסף, ספק אם אי פעם יהיה.

זה המקום להזכיר לשר לפיתוח הנגב והגליל וסרלאוף, שפיתוח הפריפריה הוא לא רק, ואפילו לא בעיקר, הקמה של עוד ועוד יישובים חדשים. הוא קודם כל דאגה לעשרות היישובים הקיימים ולמיליוני התושבים החיים בהם. ולשרה למשימות לאומיות נזכיר כי התחדשות עירונית של ערי הפריפריה היא משימה לאומית לא פחות מהקמה של עוד יישוב צמודי קרקע.

ולראשי הרשויות בפריפריה, אשר רבים מהם מזוהים פוליטית עם הליכוד, נזכיר כי דווקא הממשלה הקודמת היתה זו שבסוף ימיה הניחה על השולחן תוכנית להשקעה של 6.5 מיליארד שקל בחידוש של 11 אלף דירות. גם אז מדובר היה בסכומים שרחוקים מההשקעה הנדרשת ועדיין - זה היה 6.5 מיליארד שקלים יותר ממה שהוקצה לנושא בתקציב שאושר לאחרונה.

זה הזמן אם כן להזכיר לשרים מטעמכם, שהתמיכה שלכם ושל תושביכם אינה אוטומטית, וכי המשך תעדוף יישובי הווילות שעדיין לא הוקמו על פניכם - לא יעבור בשתיקה.