אלפי נכסים הרשומים בטאבו על שם עיריית ירושלים כלל לא מופיעים בספרי העירייה

קרוב לרבע מהרשויות המקומיות בישראל מחזיקות בנכסי נדל"ן מניבים, אך סך ההכנסות בגין דמי השכירות בגינם הסתכם בשנת 2019 ב-140 מיליון שקלים, המהווים כ-0.4% בלבד מסך ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות, כך עולה מדוח הביקורת על השלטון המקומי שפרסם היום (ג') מבקר המדינה. הביקורת העלתה כי אסדרת הנושא חסרה, ומשרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות לפעול לניהול מיטבי של הנכסים. בין הממצאים המרכזיים עלה כי קרוב ל-2,600 נכסים הרשומים במרשם המקרקעין (הטאבו) ע"ש עיריית ירושלים – כלל לא מופיעים בפנקסי העירייה.

הרשויות המקומיות בישראל מחזיקות בנכסי מקרקעין כדי לממש מטרות ציבוריות ולהעניק שירותים לציבור, כשהשטח המצטבר של קרקע לצורכי ציבור וקהילה בתחומי הרשויות המקומיות מגיע לסה"כ 293 אלף דונם. ל-23% מהרשויות המקומיות בישראל יש גם נכסים מניבים, שהן משכירות ומקבלות תמורתם דמי שכירות. נכסי המקרקעין שכוללים גם את הנכסים המניבים, הם מהיקרים שבנכסי הרשויות המקומיות, והם משאב מוגבל שלעיתים נמצא במחסור.

משרד מבקר המדינה בדק בין החודשים יוני-דצמבר 2022 את אופן ניהול נכסי המקרקעין בעיריות באר יעקב, בת ים, טירת כרמל, יבנה, ירושלים, כפר קאסם, מודיעין ורחובות.

על פי תקנות הרשויות המקומיות, על כל רשות מקומית לנהל פנקס מיוחד שבו תרשום את זכויותיה במקרקעין, ותסמיך את אחד מעובדיה להיות רשם נכסים ולנהל את הנקס. מדוח המבקר עולה כי ברשויות המקומיות שנבדקו נמצאו ליקויים המעידים שניהול הנכסים אינו מיטבי, ולעיתים אין גם תשתיות בסיסיות לניהולם.

מהממצאים עולה כי בעיריות באר יעקב, טירת כרמל, יבנה וכפר קאסם לא מינו רשם נכסים. לעיריות טירת כרמל וכפר קאסם אין בכלל פנקס זכויות והן פועלות רק עכשיו להכנתו. ברשויות שיש להן פנקסי זכויות, נמצאו ליקויים בעדכון המידע על הנכסים, דבר שפוגע בניהולם. בעיריית מודיעין למשל, נערך הסקר האחרון לעדכון הפנקס לפני 9 שנים, ביבנה לפני 13 שנה, וברחובות לפני 14 שנה.

2,560 נכסים בירושלים "נעלמו"

בערים בת ים, ירושלים, מודיעין ורחובות עלו פערים בין רישום הנכסים במרשם המקרקעין ובין הרישומים בפנקסי הזכויות. בירושלים, למשל, נמצאו לא פחות מ-2,560 מקרים של מקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין על שם העירייה אך אינם מופיעים בפנקסי הזכויות של העירייה.

עוד נמצא, כי לאף אחת מהרשויות שנבדקו אין תוכנית אסטרטגית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של נכסי הרשות, וגם אין להן נתונים מלאים על המבנים, השווי שלהם ושטחם.

עיריית רחובות (שאטרסטוק)

בנוסף לכך, לעיריות ירושלים, כפר קאסם ומודיעין אין פרוגרמות (תוכניות) כלל-עירוניות, הנדרשות לתכנון ארוך טווח של צורכי ציבור ולהקצאת נכסים. לירושלים יש פרוגרמות ל-80 מתוך 88 שכונות ומתחמים שהיא הגדירה ולמודיעין יש פרוגרמות ל-3 שכונות חדשות בלבד. עוד נמצא כי הפרוגרמה של יבנה היא מלפני 8 שנים, וכי רק ל-2 רשויות מתוך ה-8 - באר יעקב וכפר קאסם - יש בכלל תוכנית מתאר כוללנית, המאפשרת לעגן את צורכי הציבור בתכנון מתארי כולל.

במסגרת הביקורת נבדקו נושאים כמו מנגנון ניהול הנכסים, ניהול המידע על הנכסים, פיקוח עליהם ושמירה על שלמותם ובטיחותם, שילוב שיקולים כלכליים בניהולם, תכנון צורכי הציבור, מעקב אחר הליכי הפקעות ועוד. "על הרשויות המקומיות לנהל את הנכסים האלו בקפידה, בהתאם לצורכי הציבור ועל פי עקרונות היעילות, החיסכון והמנהל התקין. הדבר מקבל משנה תוקף לנוכח הערכות הממשלה בדבר הגידול הצפוי באוכלוסייה והצורך לתת שירותים ליותר תושבים, אשר יביא לגידול במספר הנכסים שיהיה צורך לנהל", נכתב בדוח המבקר.

עוד נמצא כי 7 מ-8 הרשויות המקומיות שנבדקו לא הכינו תוכניות לניהול הנכסים שברשותן. 7 מ-8 מהן גם מחזיקות במצטבר בכ-3,600 נכסי מקרקעין שיש עליהם מבנים אך אין להן מפקחים על הנכסים, שתפקידם לאתר פלישות ולבדוק אם השימוש בנכסים שהעירייה הקצתה לגורמים אחרים נעשה בהתאם לחוזים שכרתה עימם.

הביקורת מצאה בין היתר כי ברשויות המקומיות שנבדקו אין הנחיות או עקרונות מנחים לניטור מצב הבטיחות של מבני הציבור שלהן שאינם מוסדות חינוך, אף שהם משמשים קהל רחב הכולל גם ילדים, בני נוער ואזרחים ותיקים.

ירושלים: 70% מהליכי ההפקה שנחלו מאז שנת 2000 לא הושלמו עד היום

רשויות מקומיות בישראל יכולות להפקיע קרקעות לצרכי ציבור הכוללים בין היתר כבישים, גנים, שטחי נופש, שמורות טבע, ספורט, ועוד. דוח המבקר מצא כי בירושלים 70% מהליכי ההפקעה שהחלו בשנים 2000-2022 לא הושלמו - כלומר הרשות לא רשמה את זכויותיה במרשם המקרקעין. ברחובות שיעורם עומד על 39%. לרשויות המקומיות שנבדקו, מלבד רחובות, גם אין נתונים מסודרים על מימוש מטרת ההפקעה של קרקעות שהן הפקיעו, דבר הפוגע ביכולתן לטפל ביוזמתן בהפקעות שעשויות להתברר כלא מוצדקות. עוד עלה כי בירושלים ובמודיעין חלפו בממוצע יותר מעשר שנים בין מועד אישור התוכנית עד מועד תחילת הליכי ההפקעה, וכי בבאר יעקב וברחובות חלפו בממוצע כ-25 שנה.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, "ממליץ למשרד הפנים לגבש מדריך מקצועי לניהול נכסי המקרקעין ברשויות המקומיות ולהטמיע אותו ברשויות המקומיות, בדגש על הרשויות שמנהלות נכסים רבים או שנמצאות בתהליכי פיתוח מואץ. לרשויות המקומיות מומלץ לגבש מדיניות לניהול הנכסים ולכלול בה גם תוכנית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של הנכסים ותוכנית לתחזוקתם. עוד מומלץ לרשויות לשפר את תשתיות המידע שיש ברשותן על הנכסים, לפקח על זכויות הקניין שלהן בנכסים, לנטר את מצבם, ולפרסם לציבור מידע על הנכסים ועל הקצאתם גם באינטרנט".

יש לציין כי משרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה במרץ 2023 כי "על הרשות המקומית לנהל מעקב אחר הנכסים בהתאם לתקנות, לערוך רישום של כלל זכויותיה במקרקעין ובנכסיה ולבצע מעקב אחר השימוש במקרקעין. המנהל לשלטון מקומי במשרד ביצע עבודת מטה מקיפה בכל הקשור לביזור סמכויות לרשויות המקומיות, ובמסגרתה הוחלט שיבוזרו לרשויות המקומיות סמכויות להקצות מקרקעין ללא תמורה לטובת הציבור וזאת בכפוף לדרכי בקרה אפקטיבית".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: ״ירושלים, העיר הגדולה במדינה שבה מתגוררים כמיליון תושבים, רואה חשיבות רבה במוסד מבקר המדינה, מבצעת תהליך רחב של לימוד, תיקון והפקת לקחים לשיפור הנכתב בהמשך לדוחותיו. לדוגמה, סקר הנכסים שנמצע בימים אלה בתהליכי סיום. הדוח הגיע לעירייה, והוא ילמד ויושב למבקר המדינה כמקובל ועל פי המועדים הקבועים בחוק. העירייה תמשיך לפעול לשיפור השירות הניתן לתושבי העיר בכל אפיק״.