הדרך אל הכפר: עשרות יישובים כפריים מקודמים בגליל ובנגב בעלות של עשרות מיליארדי שקלים

37 ישובים כפריים חדשים נמצאים בשלבים שונים של בדיקות היתכנות, תכנון, שיווק והקמה. מקור חלק מהם ביוזמות של ממשלות קודמות, וכעת הקמתם בפועל מתחילה לקרום עור וגידים. חלקם נמצאים בשלבי הכרזה ראשוניים, אך המשותף לכולם הוא קידומם בימים אלה ביתר שאת. למרות התנגדויות רבות שהוגשו במשך השנים נגד הקמת ישובים חדשים, בעיקר מצד ארגוני סביבה, אך גם מצד גורמים בוועדות התכנון ובמשרד האוצר, נראה כי הממשלה הנוכחית נחושה לקדמם בהקדם האפשרי.

את הקמת היישובים השונים מנהל אמנם בפועל משרד הבינוי והשיכון , אך את הדחיפה למימוש מדיניות של הקמת עוד ועוד יישובים מספקות מפלגות הימין העמוק בקואליציה - עוצמה יהודית והציונות הדתית ונציגיהן בממשלה - בהם השר לפיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כל אלה עומדים בראשן של יוזמות שונות להקמת יישובים חדשים בצפון ובעיקר בדרום, כשהעיקרון המנחה הוא חיזוק ההתיישבות היהודית, לצד דחיקת רגלי תושבי הפזורה הבדואית, שמאופיינת במספר רב של התיישבויות לא מוסדרות.

במהלך המשא ומתן להקמת הממשלה התעקשה עוצמה יהודית על תיק הנגב והגליל שאמור היה להגיע לידי ש"ס, גם במחיר משבר בשיחות, ולבסוף קיבלה אותו. ב-23 למאי, יום לפני ההצבעה על תקציב המדינה, הגיע לשיאו וגם לסיומו משבר מול סיעת עוצמה יהודית, שדרשה וקיבלה תוספת של 250 מיליון שקל לתקציב משרד הנגב והגליל בשנת 2024.

המהלך להקמתם של עוד ועוד יישובים כפריים מעורר לא מעט התנגדות מצד קשת רחבה של גורמים. הן מצד ארגוני הסביבה שמוחים על בזבוז הקרקע והפגיעה הקשה בשטחים הפתוחים, אך גם מצד לא מעט אנשי מקצוע בתחום התכנון שאינם מזוהים דווקא עם המחנה הירוק, ואף מצמרת משרד האוצר שנרתעת מההוצאות הכבדות פר יחידת דיור.

במחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה נמצא כי הקמה של ישובים חדשים גובה מחיר כלכלי כבד, וכי סך עלויות ההקמה הם 1.4 מיליון שקל ליחידת דיור, סכום שגבוה ב-29% מהרחבת יישובים כפריים קיימים, וגבוה ב-188% מהרחבת שכונות חדשות בערים קיימות. בהכפלה של עשרות אלפי יחידות דיור המקודמות כיום, ההוצאה הכוללת היא של עשרות מיליארדי שקלים.

60 משפחות ראשונות ברמת טראמפ

המסה העיקרית של הישובים ממוקמת בנגב. חלקם בסביבת מטרופולין באר שבע, לאורך כביש 31 המוליך לערד וכביש 25 המוליך לדימונה, וחלקם דרומה משם. ישובים ספורים נוספים צפויים לקום בגליל וברמת הגולן. האחרון שבהם הוא "רמת ארבל", יישוב חדש בגליל התחתון ממערב לכנרת, שעל הקמתו הכריז ביום א' השבוע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה. "זאת בשורה מאוד חשובה לחיזוק ההתיישבות היהודית בגליל, דבר שהוא חשוב לכולנו", אמר.

הישוב החדש מתוכנן כיישוב קהילתי, וצפויות להתגורר בו כ-500 משפחות דתיות וגם עולים חדשים. עם סיום עבודת המטה במשרד הבינוי, יובא הנושא למועצה הארצית לתכנון ובנייה. יש לציין כי ב-2006 המליצה ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) למועצה הארצית לתכנון ובנייה שלא לאשר את הקמת היישוב שהיה מיועד לשמש שטח פתוח. במקום הוקם בשלב מסוים מאחז של משפחות יהודיות, שפונו מהשטח לפני כשנה.

יישוב נוסף בשם "מטר", שהקמתו עוד לא עברה בהחלטת ממשלה, צפוי, על פי הצהרה שנתן שר הבינוי והשיכון, לקום ברמת הגולן. השר ביקר לאחרונה במקום, והכריז כי אישור הקמתו של היישוב צפוי להתקבל בקרוב, והוא צפוי לאכלס כ-2,000 משפחות. עם זאת, אין כרגע ודאות שהדבר אכן יקרה.

מפת היישובים החדשים המתוכננים (עיצוב: אורטל אביזמר)

ישוב נוסף שהספיק לקבל לא מעט תשומת לב, עוד הרבה לפני שהעבודות בשטח יצאו לדרך הוא "רמת טראמפ" ברמת הגולן. ההכרזה על הקמתו ב-2019, לאחר שנשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, הצהיר כי ארה"ב מכירה בריבונות ישראל בגולן, לוותה ברעש תקשורתי רב. נכון לשנת 2022 מתגוררות במקום כ-60 משפחות במבנים זמניים. ליישוב שמוגדר כמעורב לחילונים ודתיים יש תב"ע מאושרת ל-100 מגרשים ראשונים שנמצאים בשלבי בנייה, אך יש כוונה להכין תב"ע חדשה שתגדיל את הישוב ל-400 משקי בית. המשפחות שירצו לעבור ליישוב, יצטרכו לעבור ועדת קבלה אזורית כתנאי קבלה.

יורדים דרומה

בפברואר 2023 אישרה הממשלה הצעה של שר הבינוי והשיכון גולדקנופף להקמת היישוב הקהילתי "חנון" בעוטף עזה, שימוקם מזרחית לקיבוץ סעד, בתחומי מועצה אזורית שדות נגב - בטווח 7 ק"מ מגדר הרצועה. תכנון היישוב החדש יתקיים בהמשך לאישור והמלצת המועצה הארצית לתכנון ובנייה שניתן לפני כשנה, לתזכיר התכנוני שהוכן ע"י המנהל לענייני הכפר במשרד הבינוי והשיכון. מהמשרד נמסר אז כי "פיתוחו ושגשוגו יסמלו יותר מכל את חיזוק האחיזה והעשייה המתמשכת באזור זה של המדינה". הישוב יוקם כיישוב קהילתי מעורב לכ-500 משפחות דתיות וחילוניות והתכנון יותאם למשפחות צעירות.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון , יהודה מורגנשטרן, אמר אז כי "בשנים האחרונות הביקוש למגורים ביישוביי עוטף עזה גדל, אך נתקל בחלקו בקושי להיקלט ביישובים הקיימים, שכן מדובר ביישובים חקלאיים שיתופיים, כאשר רובם ככולם מושבים".

השר גולדקנופף ברמת ארבל (דוברות שר הבינוי והשיכון)

באותו חודש החליט השר גולדקנופף לקדם גם את הקמת היישוב "יתיר", במועצה אזורית תמר, ליד יער יתיר שבנגב. ביישוב, המיועד לחרדים בלבד - וספציפית לחסידי חב"ד שעלו לארץ מקנדה ומארה"ב, צפויות להתגורר כ-500 משפחות על שטח של כ-800 דונם, והן יצטרכו לעבור גם כאן ועדת קבלה. במאי 2018 אושרה התב"ע ליישוב, ולאחר שנים של הקפאה, הורה השר למנהל לענייני הכפר במשרד להתחיל בתכנון ופיתוח במקום, ולקדם מתן ההרשאות מרמ"י לחטיבה להתיישבות עבור השיווק. ביישוב צפויים להיבנות 268 צמודי קרקע במגרשים של 450 מ"ר עד דונם ועוד כ-230 יח"ד בבנייה מדורגת. במקום יוקם גם כפר נופש. המקום סופג לא מעט ביקורת, מאחר ובאזור מתגוררת אוכלוסייה בדואית שתצטרך לעקור ולעבור לחורה.

פרופ' נורית אלפסי: "מדינת ישראל הכינה תוכנית מתאר לאזור הדרום וגם לעיר באר שבע שאושרה ממש לאחרונה. ואז היא פשוט מתעלמת מהן. ערים בפריפריה שיש בהן צפיפות נמוכה אפשר היה לעבות, לחדש.  זו הצבעת אי אמון של המדינה במערכת התכנון של עצמה, זו פשיטת רגל"

בסמוך ליתיר, החלה גם הכשרת הקרקע עבור היישוב החדש "דרור" (חירן לשעבר) שיקום על חלק מאדמות הכפר הבדואי אום אל חיראן. כבר ב-2002 החליטה ממשלת ישראל להקים 14 יישובים בנגב הצפוני, בהם חירן. על חלק מהאדמות שהוקצו ליישוב, בנויים בתי הכפר הבדואי שתושביו נדרשו לעבור לחורה אך סירבו. דרור צפוי להכיל 15 אלף תושבים באוכלוסייה מעורבת של חילונים ודתיים.

שני היישובים הדרומיים ביותר הם "עיר אובות" במזרח, על ציר 90, קרוב מאוד לגבול עם ירדן, ו"ניצנה" במערב, בקרבת הגבול עם מצרים מצפון מערב לגן הלאומי ניצנה. ב"אובות" התקבלה המלצת המועצה הארצית להקים כ-450 יח"ד, אך נדרשת עדיין החלטת ממשלה סופית על הקמת היישוב. התוכנית להקמת ניצנה הוצגה עוד ב-2015, כמה שנים לפני אישור הקמת הישוב בממשלה, ואושרה להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום בתחילת מאי 2023. הישוב צפוי לאכלס 2,200 יח"ד על שטח כולל של 3,200 דונם, מתוכם 1,100 דונם למגורים. תמהיל הבנייה יכלול צמודי קרקע, דירות גן וגג, בנייה טורית ובנייה מדורגת.

"פיתוח הנגב והגליל הוא בראש סדר העדיפויות שלנו"

החלטת ממשלה מאפריל 2022 ביקשה לבחון הקמת יישובים חדשים במרחב המזרחי של מטרופולין באר שבע, על ציר 25 בנגב. לגבי 7 מן היישובים הללו, התקיים ב-19 ליוני דיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז הדרום, במסגרתו נבחן תזכיר שגיבשו משרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות. הישובים: תלמה, נבטים דרום (רמת נבטים),עומרית, גבעות עדרים, טלם, טליה ודיה קיבלו בתזכיר הערכה גבוהה, והמלצה לפיתוח, על פי מדדים כמו תנאי הקרקע, קרבה לדרכים, איכות סביבה ונוף, התאמה לתכנון האזורי, בעלות ועוד.

התזכיר מציין גם כי אוכלוסיית היעד של הישובים כוללת "מהגרי תעסוקה ממעמד הביניים, משפחות צעירות בשלבי גידול ממעמד הביניים, התארגנויות מיוחדות ממעמד הביניים-ביניים גבוה (אנשי קבע, מפעלים גדולים וכו'),קהילות מגובשות והתארגנויות מיוחדות בעלות מוטיבציה אידאולוגית ו/או דתית עם זיקה חזקה לקרקע, קבוצת עולים מארץ מוצא משותפת". התזכיר מדגיש גם כי "יש אוכלוסיות יעד מיוחדות שיכולות להתאים לישובים אלו כגון: אוכלוסייה חרדית ו/או חרד"לית".

בתום הדיון בוועדה, נקבע כי התזכיר שטחי מדי, ומשום כך "התקשתה הוועדה לקיים דיון מעמיק ביוזמות המוצעות ולקבל החלטה בהן", וכן כי על צוות הבדיקה לבחון לעומק את ההשפעה של הישובים החדשים על ישובים קיימים, לרבות "בחינת חלופה של עיבוי והרחבת יישובים קיימים כמענה לתוספת יח"ד הנדרשות, עלויות ותועלת מנקודת מבט של המשק ושל הקופה הציבורית, בחינת ההשפעות הסביבתיות, נגישות ופריסת תשתיות קיימות ונדרשות (כמו) תחבורה, טיפול בפסולת, פתרונות ביוב ועוד".

צילום אוויר של היישוב רמת טראמפ (דוד ארליך)

ב-20 ליוני החליטה הוולנת"ע להמליץ על הקמתם של 5 יישובים כפריים-קהילתיים חדשים בבקעת ערד, בחלק המזרחי של מטרופולין באר שבע, ממערב לעיר ערד ומצפון לכביש מספר 31 באזור המכונה "מבואות ערד". ב-4 היישובים המיועדים לאוכלוסייה היהודית ייבנו על פי התוכנית 500 יחידות דיור כל אחד, וצפי האוכלוסייה עומד על 1,800 תושבים בכל אחד. כל זאת במקביל להקמת העיר החדשה "כסיף" עבור המגזר בבקעת ערד, ממזרח לבאר שבע, על ציר 31. בהיקף של 20,000 יחידות דיור.

"חולשה תכנונית ומוסרית, איוולת" 

מגמת ההקמה המואצת של היישובים נתונה כאמור בלא מעט מחלוקת. בנייר עמדה שהגישה החברה להגנת הטבע בשנת 2022, נכתב כי "קיים מלאי תכנוני בלתי מנוצל בישובים קיימים באותם אזורים", וכי מדובר ב"חוסר יעילות כלכלית המהווה עול נוסף על המשק, פגיעה חברתית בחוסנם של היישובים הקיימים ופגיעה סביבתית. בפועל במקום לפתח את הישובים הקיימים שאותם הקימה (הממשלה, ר"ל) בעבר היא זונחת אותם ומפתחת להם מתחרים. יש עשרות אלפי יח"ד בתוכניות מאושרות בכל הישובים אותן ניתן להתחיל לבנות מיידית, ללא הנטל הכלכלי, והליכי תכנון ארוכים ויקרים". 

פרופ' נורית אלפסי, חברה באיגוד המתכננים, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון ונשיאת האגודה הגיאוגרפית, אומרת למרכז הנדל"ן כי את מרבית הישובים מתכננים לא כדי להקים, אלא כדי לתפוס את השטח ולמנוע מהבדואים לשבת על השטח. "המדינה לא מסוגלת לפתור תכנונית את הסכסוך שיש לה עם האזרחים שלה בדרום ובצפון ולהגיע להסכמות, אז היא משתמשת בכלים שיש לה כדי להילחם בהם. זו חולשה תכנונית ומוסרית. להקים עיר חרדית על אום אל חיראן זו התנהגות שהיא איוולת".

לדבריה, מדינת ישראל הכינה תוכנית מתאר לאזור הדרום וגם לעיר באר שבע שאושרה ממש לאחרונה. ואז היא פשוט מתעלמת מהן. ערים בפריפריה שיש בהן צפיפות נמוכה אפשר היה לעבות, לחדש.  זו הצבעת אי אמון של המדינה במערכת התכנון של עצמה, זו פשיטת רגל. היישובים שסביב קרית שמונה לא מחזקים אותה כמו שתל אביב מחזיקה את הערים סביבה, גם לא באר שבע וחיפה, הן מתחרות בפרברים שלהן".