ועדת הערר דחתה בקשת דיירים נגד אישור פרגולה במרפסת הקומה ה-20: "בני אדם זקוקים לצל"

ניצחון לעיריית הוד השרון, במסגרת החלטת ועדת הערר בראשות מאיה אשכנזי, נגד נציגות בית משותף וחלק מהדיירים בנוגע להחלטה של הוועדה המקומית בהוד השרון, לאשר בקשה להיתר של שני דיירים להקמת פרגולה על מרבית שטחה של מרפסת פתוחה של דירה בקומה ה-20.

ועדת הערר קבעה בין היתר שיש להתחשב בצורך בצל באקלים הישראלי. הפרגולה אושרה על ידי הוועדה המקומית בתנאי שעיצובה יהיה תואם לעיצוב פרגולות שקיימות בהיתר במרפסות מדורגות בקומות שמעליה. הבניין  ברחוב רמתיים כולל 23 קומות ו-80 יח"ד. ב- 20 קומות הבניין הראשונות מרפסות הדירות חופפות זו לזו, כאשר כל מרפסת מקורה באמצעות המרפסת שמעליה. ההחלטה כללה הקלה מהוראת התוכנית משנת 2003, שמחייבת נסיגה בת 2 מ' של הפרגולה ממעקה המרפסת. 

נציגות הבית המשותף וחלק מהדיירים הגישו ערר על ההחלטה של הוועדה המקומית ונגד מבקשי ההיתר, וטענו לפגיעה בחזות הבניין ובנוף הנשקף מהקומות העליונות. עוד נטען, כי תקנון הבית המשותף אוסר על הקמת פרגולות, וכי מבקשי ההיתר החלו בעבודות טרם הגשת הבקשה להיתר. כחלק מטענותיהם טענו העוררים: "בשל דירוג המרפסות, הקמת הפרגולה בקומה 20 תחסום חלק מהנוף עבור הדיירים המתגוררים בקומות שמעליה".

אך ועדת הערר המחוזית מרכז בראשות עו"ד מאיה אשכנזי קבעה: "בעת מתן היתר בנייה לבניין הכולל פריסה מדורגת של מרפסות פתוחות, שאף אחת מהן אינה מספקת קירוי לרעותה, יש לתת את הדעת לאקלים הישראלי ולהכרח העתידי בקירוי מרפסות הדירות לבני אדם הזקוקים לצל". עוד הוסיפה בהחלטה כי "גם ההנחיות המרחביות שפרסמה הוועדה המקומית בשנת 2016 מחייבות מתן פתרון קירוי למרפסות לא מקורות ומתירות הקמת פרגולה במרפסת לא מקורה. כמו כן בהתחשב בגובה ובעיצוב יש עדיפות ברורה להקמת פרגולה קבועה שעיצובה האדריכלי יתאם לפרגולות האחרות שהוקמו בבניין מכוח היתר השינויים, על פני פתרונות מאולתרים, שאינם בטיחותיים ובהכרח סוטים מהקו העיצובי של הבניין". כמו כן נתנה הוועדה הצדקות תכנוניות אחרות. 

עוד ציינו חברי הוועדה, כי "לא השתכנענו שהקמת הפרגולה במרפסת הקומה ה-20 תגרום לפגיעה אסתטית או חזותית קשה בחזותו האדריכלית של הבניין. פגיעה זו אינה עולה על הפגיעה שנגרמה, כביכול, בעת הקמת הפרגולות בקומות שמעל. בנוסף, התאמת מאפייני הפרגולה למאפייני הפרגולות שהקמתן אושרה בהיתר השינויים ממזערת את הסיכון לפגיעה בחזות הבניין". 

לבסוף קבעו: "לא השתכנענו גם כי הקמת הפרגולה תפגע באופן ממשי בנוף הפתוח הנשקף ממרפסות הדירות בקומות שמעליה, או במרפסת הדירה הצמודה. טענות העוררים לכך לא נתמכו בראיה כלשהי". לכן הערר נדחה והעוררים חויבו בהוצאות מבקשי ההיתר בסך 3,000 ש"ח.