"החברות מרוויחות את היתרונות של ת"א בשליש מחיר לעומת מרכז העיר"

תקופת ההאטה והמשבר בענף ההיי טק, מביאים להגדלת ההתעניינות באזורי תעסוקה במחיר נגיש, מצד מי שכבר לא יכול, או פשוט לא רוצה, להמשיך לשלם דמי שכירות של 170-180 שקלים למ"ר במגדלים החדשים של מרכז תל אביב. את התופעה הזו חווה כיום על בשרו מנכ"ל פארק עתידים, אייל גרין.

לדבריו, בתוך הפארק יש תמהיל של בניינים במחיר 65-67 שקל מ"ר. ויש של 85 שקל למ"ר לשכר דירה. "יש מנעד מאוד רחב לכן יש תחרותיות גדולה, ניתן למצוא הכל. החברות מגיעות לאור התקופה המאתגרת בהייטק ובכלכלה, ובכל זאת רוצות להישאר בתל אביב, בלי לשלם פי 3 במרכז העיר. יש גם כאלו שמגיעות מפאתי תל אביב, בני ברק, פתח תקווה, אפילו ראש העין".

לאחרונה חברות ההייטק ובעקבותיהן חברות הנדל"ן המניב חוות האטה. איך אתם חווים את זה?
"אני לא חווה את זה. הפארק שלי חווה עלייה בביקושים גם במשרדים וגם במסחר. כל יום אני מקבל יותר פניות והתעניינות. בין היתר כי הפארק יושב על הרכבת, הקו הירוק, אנשים מנסים לחפש להתקרב למערכות היסע ההמונים. בנוסף אנחנו פותחים את ציר הנופש שמחבר את פארק עתידים לצומת מורשה, שייכנס דוך לתוך הפארק. זה ייכנס לתוכניות בשנה הבאה".

מה מאפיין את החברות שמגיעות אליכם למרות המשבר בהייטק?
"בחברות ההייטק שיושבות אצלי בפארק לא שמעתי מגמה של פיטורים וגם לא צמצום שטחים, אלא להפך. גם חברות שיושבות בתוך הפארק מבקשות להתרחב, גם בגלל הפתיחות, התרבות והפנאי, הקולינריה, המחירים והקמעונאות שהכנסתי, רשת הסטוק שיושבת בפתח תקווה ובבני ברק מגיעה גם אלינו. המסחר כולל גם מרכז מסחרי". 

מה מביא את הסטארט-אפים? גרין: "יש מחירים מסובסדים לנדל"ן ואת אוניברסיטת תל אביב שהם שותפים שלנו, ועיריית תל אביב כשותף פעיל לפיתוח המוצרים שלה. פארק עתידים משמש שדה ניסויים למוצרים שלה - הוא סוג של מיקרוקוסמוס של עיר בתוך מרחב עסקי - רחובות, כבישים, תנועתיות, מדשאות, פינוי אשפה, בית חולים פרטי, רפאל ועוד"

"היתרונות של תל אביב בפחות מחצי מחיר ממרכז העיר" 

פארק עתידים הוא מתחם תעסוקה בשכונת רמת החייל, המצוי בבעלות משותפת של עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב (50%-50%). הוא מתפרש על פני 80 דונם וכולל 200 אלף מ"ר של שטח בנוי, ב-11 בניינים. כיום פועלות בו מעל 85 חברות מתחומי פעילות מגוונים, בהן חברות פיננסים, טכנולוגיה, סטארט אפים. על החברות הגדולות הפועלות בפארק ניתן למנות את סיטיבנק, הנהלת טסלה וקומדע. את הפארק פוקדים מעל 8,000 עובדים. עוד הוא כולל מסעדות וגן ילדים.

פארק עתידים בתל אביב (רון איילון-אביב)

גרין, שמונה לתפקיד לפני פחות משנה, הוא בוגר שני תארים בהנדסה, איש חיל האוויר, שירת בשירות קבע בחצור. את הקריירה התחיל כמהנדס צעיר ברפא"ל ולאחר מכן שימש בשורה של תפקידים בחברות שונות, לרבות חברות הייטק. ב-15 השנים האחרונות הוא עוסק בתחום הנדל"ן המניב, ובין היתר שימש כמנכ"ל חברת נתון תפעול ואחזקה, והיה סמנכ"ל שיווק ונכסים באמפא נדל"ן שמתמחה בייזום של פרויקטי נדל"ן.

"בפארק עתידים תל אביב החברות מרוויחות את היתרונות של תל אביב במחירים שהם פחות מחצי ממה שמבקשים במרכז העיר: 80 שקלים למ"ר, לעומת 200 למ"ר במרכז העיר", אומר גרין. "הפארק נמצא בתנופת בנייה מטורפת. נבנה בניין חדש בן 30 קומות בעירוב שימושים קלאסי, משרדים, מלון של אחת רשתות הבוטיק הרציניות (שישמש גם מלון מרפא) וגם מסחר ואולם רב תכליתי של 640 מקומות ישיבה להופעות, קונצרטים והצגות. האדריכל שעיצב את הבניין הוא משה צור. הבניין יהיה בשטח כ-20 אלף מ"ר בלי מסחר".

החזון שלי - להפוך את הפארק למקום הטוב ביותר בגוש דן" 

"בנוסף", מספר גרין, "אנחנו בונים רופטופ (גג פתוח לאירועים) על אחד הגגות של הבניינים שיהיה ליום וללילה לרגעים של הפוגה מהעבודה. אנחנו הולכים לשפץ שני בניינים בתוך הפארק, הופכים אותם לבניינים חדישים מבחינת חזות ומערכות ומוסיפים להם עוד 2 קומות, בסדר גודל של 20 אלף מ"ר. מלבד הבניינים, הקו הירוק של הרכבת הקלה יעבור בתוך הפארק, חפירת הבניין החדש מתחילה באוגוסט ותסתיים בתום חמש שנים, אז גם הירוק יהיה מוכן". 

"מה שמפריד בין הפארק לקהילה זה רחוב ראול ולנברג", אומר גרין, "חצית אותו והגעת לנווה שרת שעוברת  פינוי בינוי מטורף והולכת לשלש את כמות התושבים. אחד הדברים שעשיתי לפיתוח הקהילה הוא שפתחתי ריקודי עם בכל יום שני, פעם בשבוע מעל מאה רקדני חינם. חשבתי שזה יהיה הקיץ של אביה, אבל אתה לא יודע איך זה תפס" 

גרין אומר שהחזון שלו כולל את הפיכת הפארק למוקד בילויים. "זה הולך להיות פארק פתוח, מרכז בילוי, תרבות ופנאי. החזון שלי להפוך את הפארק למוקד בילויים, למקום הטוב ביותר בגוש דן. אחד היתרונות של הפארק הוא שהוא חי ונושם בקהילה. אחרי שמועדון הזאפה עבר מרמת החייל למידטאון לפני כמה חודשים, נכנסנו למו"מ עם מקום כמו הזאפה לפתוח מקום להופעות, בילויים, סטנדאפ ואירועים". 

איך יתבטא הקשר עם הקהילה?
"מה שמפריד בין הפארק לקהילה זה רחוב ראול ולנברג, חצית אותו והגעת לנווה שרת שעוברת  פינוי בינוי מטורף והולכת לשלש את כמות התושבים, עם מגדלים של 40 קומות. אחד הדברים שעשיתי לפיתוח הקהילה הוא שפתחתי ריקודי עם בכל יום שני, פעם בשבוע מעל מאה רקדנים חינם. חשבתי שזה יהיה הקיץ של אביה, אבל אתה לא יודע איך זה תפס. אני מכניס הצגות ילדים, תיאטרון בובות ועוד לצד קולינריה. בנוסף, אני במשא  ומתן להכניס לכאן מכללה גדולה שתכלול 300-400 סטודנטים". 

כלומר הפארק יהיה פתוח לא רק לעובדים אלא גם לתושבי השכונה?
"נכון. פארק שפתוח לקהילה ואפשר לבלות בו וליהנות, יש גם גן ילדים ובית ספר לשיעורים פרטיים לכיתות ט' עד י"ב, יש שני מתחמים ייחודיים שאחד מהם הוא סיטיזון - חממה טכנולוגית לפתרונות עיר חכמה שהקימו בתוך הפארק, שלא קיימת כמוה בעוד מקום בעולם. יושבים 40 סטארטאפים, ויש רשימת המתנה".

"סגרתי שיתוף פעולה עם ראש עיריית בייג'ינג שהגיע לביקור" 

מה מביא את הסטארט אפים?
"יש מחירים מסובסדים לנדל"ן ואת עיריית תל אביב כשותף פעיל לפיתוח המוצרים שלהם. פארק עתידים משמש שדה ניסויים למוצרים שלהם - הוא סוג של מיקרוקוסמוס של עיר בתוך מרחב עסקי - רחובות, כבישים, תנועתיות, מדשאות, פינוי אשפה, בית חולים פרטי, רפאל ועוד".

אילו שינויים כבר הכנסת מאז שהתחלת בתפקיד?
"בעבר הפארק היה סגור מהרבה בחינות, פחות מקושר, לא זמין ללקוחות ולחברות. הייתה תפיסה להכניס רק חברות מתחום מסוים ולא  לפתוח לקהילה. הרבה שאלו אותי אם אין גדר - אין ולא הייתה גדר. הייתה גדר מנטלית, לא ידעו שאפשר להיכנס לפארק. אני פתוח לכל הלקוחות, לחברות - אם זה מתאים לתמהיל אני לא אומר לא. בשבעת החודשים שאני מכהן, כמות הביקורים והאירוחים הייתה גדולה.

"ראש עיריית בייג'ינג הגיע לפה אחרי היציאה מהקורונה, סגר איתי שיתוף פעולה. יש לנו מו"מ עם חברות סיניות להיכנס לפארק, בהן חברת פיתוח רובוטים. היה ביקור של רשות החדשנות ועשינו שיתוף פעולה לכנסים. יש מו"מים עם שתי חברות מדיקל ועוד. אחד הדברים שאני עושה יחד עם אוניברסיטת תל אביב בהובלת הנשיא פרופ' אריאל פורת, זה להפוך את הפארק לכזה שישתמש באנרגיה ירוקה, גם גגות סולאריים, גם חשמל ממקומות ירוקים, מרחיבים את הטעינה החשמלית בפארק ועוד".

יש חברות גדולות שנכנסו בתקופה שלך?
"למשל רנו ניסאן  - אחת משלוש המעבדות שלהם ישבה פה במעבדה קטנה והרחיבה מאוד את הפעילות בחצי השנה האחרונה".

איך אתה צופה שהחברות יתמודדו עם אתגרים כמו עבודה מהבית ובינה מלאכותית?
"אחד הדברים שיש לנו זה חללי עבודה מתחלפים, שאתה יכול להיכנס על בסיס יומי ולקבל פסיליטיז וגם שם יש היענות גדולה. אני כן שומע ממנכ"לי החברות על האטה מסוימת, איזשהו רגע לבחינה, התהליכים לוקחים יותר זמן מהרגיל".

יש שינוי במבנים עצמם בעקבות המעבר לעבודה היברידית?
"תלוי באיזו חברה. יש חברות שעובדות בצורה היברידית אבל עדיין השאירו את המשרדים 3-4 פעמים בשבוע. סוגי המשרדים שניתן למצוא כאן מאוד גמישים. יש חברות שרוצות אופן ספייס ואנחנו מאפשרים את זה. יש חברות שרוצות יותר משרדים סגורים, חללים סגורים. אנחנו מאפשרים הכול". 

לנוכח מצוקת החנייה שרק מחריפה בתל אביב, מספר גרין כי בפארק יש מעל 4,000 מקומות חניה. "העובדים מגיעים מכל מיני מקומות, ראשון, חולון, בת ים והרצליה. וגם יש לנו שאטלים מתחנת האוניברסיטה ומתחנת רכבת בני ברק, משש בוקר עד תשע וחצי, ומשלוש וחצי אחה"צ עד שש וחצי ללא כסף. אנחנו בוחנים שאטלים אוטונומיים".

בשיתוף פעולה עם אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה וחניה בעיריית תל אביב, בקרוב יחלו עבודות על המשך ציר הברזל לתוך הפארק עם נתיבי תחבורה, לצד הרחבת רשת שבילי האופניים במטרה להקל ולעודד את העובדים והמבקרים להגיע לפארק באופניים ובקורקינטים. העבודות ימשכו כשנה פלוס. כמו כן ביוזמת קרן תל אביב נכנס פארק עתידים לתוכנית הייעוץ הבינלאומית של Bloomberg Associates בהובלת ג'אנט סדיק-קהאן, כוהנת התחבורה מניו יורק שתייעץ כיצד ניתן לשדרג את המרחבים הציבורים, לטובת חיבור הפארק לשכונות הסמוכות לו ומיקסום המענה לצורכי התושבים המתגוררים בקרבת הפארק".