הולנת"ע תדון מחר בהקמת 5 יישובים כפריים בבקעת ערד

ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) תדון מחר (ג') באישור תוכנית להקמת 5 יישובים כפריים-קהילתיים חדשים בבקעת ערד, בחלק המזרחי של מטרופולין באר שבע, ממערב לעיר ערד ומצפון לכביש מספר 31 באזור המכונה "מבואות ערד". חוות הדעת של הוולנת"ע נדרשת לפני אישור התוכניות להקמת היישובים החדשים. 

מדובר בעדכון תוכנית המתאר המחוזית של מחוז דרום (תמ"מ 23/14/4). הרקע לתוכנית היא יוזמה שמקורה בהחלטת ממשלה משנת 2011, שמטרתה הקמתו של חבל התיישבות בעל אופי כפרי קהילתי. ב-2014 המליצה המועצה הארצית לממשלה להקים 5 ישובים כפריים, 4 מהם עבור האוכלוסייה הכללית ו-1 עבור האוכלוסייה הבדואית המתגוררת באזור. בשנת 2022 התקבלה החלטת ממשלה סופית להקים את היישובים בכפוף לאישור תוכניות מקומיות. במרץ 2023 המליצה הוועדה המחוזית דרום על הפקדתה של התוכנית.

ב-4 היישובים המיועדים לאוכלוסייה היהודית ייבנו על פי התוכנית 500 יחידות דיור כל אחד, וצפי אוכלוסייה של 1,800 תושבים בכל אחד. הצפיפות הממוצעת למגורים בישובים אלו תהיה של 3 יח"ד לדונם. עוד מצוין בתוכנית כי "לצורך שמירה על השטח שבין הישובים כשטח פתוח, רציף ומתפקד מבחינה אקולוגית, תוכנית מפורטת תכלול את השטח שמחוץ לתחום הפיתוח של הישוב ועד ליישוב הגובל ותקבע בו הוראות לפיהן תתאפשר חקלאות פתוחה בלבד. לא תותר הקמה של שדות סולאריים ומבנים חקלאיים". ביישוב המיועד לאוכלוסייה הבדואית ששטחו יהיה כ-800 דונם, ייבנו 1,000 יח"ד, והיקף האוכלוסייה הצפוי בו עומד על 5,000 תושבים. 

תוכנית זו היא חלק מתפיסה כוללת של הממשלה שמטרתה לחזק את ההתיישבות היהודית בדרום, כשמקביל מקיימת היום (ב') הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז הדרום, דיון בתזכיר שממליץ על הקמתם של 7 ישובים חדשים על ציר 25 בין באר שבע לדימונה. מטרת התזכיר "לאתר שטחים להקמת ישובים חדשים באזור, ולתת מענה לביקוש להתיישבות בישובים כפריים וקהילתיים".

החברה להגנת הטבע: "הקמת יישובים חדשים אינה מוצדקת" 

החברה להגנת הטבע המתנגדת למהלך, מציינת במכתב עמדה שהגישה בשנת 2022, כי גורמים בממשלת ישראל מקדמים את הקמתם של עשרות ישובים חדשים, זאת, "על אף שקיים מלאי תכנוני בלתי מנוצל בישובים קיימים באותם אזורים". עוד נכתב כי "הקמת יישובים חדשים אינה מוצדקת מבחינה כלכלית וחברתית", וכי מדובר ב"חוסר יעילות כלכלית המהווה עול נוסף על המשק, פגיעה חברתית בחוסנם של היישובים הקיימים ופגיעה סביבתית בשטחי פנאי ונופש המיועדים לרווחת כלל הציבור, ובאוכלוסיות חי וצומח". 

במכתב נטען עוד כי "הממשלה מצהירה שהיא פועלת לפיתוח הנגב אך בפועל במקום לפתח את הישובים הקיימים שאותם הקימה בעבר היא זונחת אותם ומפתחת להם מתחרים. יש עשרות אלפי יח"ד בתוכניות מאושרות בכל הישובים אותן ניתן להתחיל לבנות מידית, ללא הנטל הכלכלי, והליכי תכנון ארוכים ויקרים. הסיכוי היחיד לחיזוק מרכזי הערים בפריפריה הדרומית הוא בגידול דמוגרפי משמעותי שמקורו בבחירה של תושבים מקומיים להישאר בעיר".

עוד מצוין במכתב העמדה, כי במחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה נקבע כי הקמה של ישובים חדשים גובה מחיר כלכלי כבד, וכי "סך כל עלויות ההקמה הם 1.4 מיליון שקל ליח"ד, סכום שגבוה ב-29% מהרחבת יישובים כפריים קיימים, וגבוה ב-188% מהרחבת שכונות חדשות בערים קיימות.