הממשלה מתכננת רפורמה בחוק התכנון והבנייה: תבחן שינוי בשיטת גביית היטלי ההשבחה

צוות בינמשרדי החל לפעול לאחרונה על מנת לעדכן את חוק התכנון והבנייה , שרבים מסעיפיו התיישנו לאורך השנים. ל" מרכז הנדל"ן " נודע כי בין הנושאים המרכזיים שבכוונת הצוות לבחון, הוא שיטת גביית היטלי ההשבחה הקיימת, כאשר על השולחן נמצאים כלל ההיבטים הקשורים בנושא, ובהם גובה ההיטל והשיטה שבה היטל זה נגבה כיום.

הצוות הוקם מכוחה של החלטת הממשלה "ייעול הליכי תכנון ורישוי בנייה" שהתקבלה בסוף חודש פברואר, ובראשו עומדים שלושה: המשנה ליועמ"שית (משפט אזרחי) עו"ד כרמית יוליס, יו"ר מטה התכנון במשרד הפנים נתן אלנתן ומנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח. עוד חברים בצוות סגן הממונה על התקציבים באוצר מתן יגל, נציג משרד רוה"מ ועוד.

עד כה התכנס הצוות ל-3 ישיבות, כשבמוקד הדיונים עומדים שלושה חלקים מרכזיים של חוק התכנון והבנייה – פרק ב', פרק ג' ו"התוספת השלישית" הכוללת את הסעיפים הכלכליים השונים, ובהם שיטת גביית היטלי ההשבחה ופיצויי ירידת ערך (סעיף 197). לדברי גורמים בצוות, חלקים רבים בפרקים אלו נכתבו לאורך השנים בשיטת "טלאי על טלאי", וכך הפכו ללא מובנים ולעתים אף סותרים זה את זה.

הכוונה: לא רפורמה מקיפה מדי שיהיה קשה "לבלוע" 

בשלב זה מתרכזת הוועדה בקביעת הנושאים המרכזיים בחוק התכנון והבנייה שבה בכוונתה לעסוק, כאשר הכוונה היא לתחום את הסעיפים שישונו באופן שלא ייצור רפורמה מקיפה מדי שאותה יהיה קשה הן לרשויות המקומיות, הן למדינה והן לשוק הפרטי "לבלוע". זאת על סמך תקדים הרפורמה המקיפה שניסתה המדינה לקדם בחוק התכנון והבניה בשנת 2010, שלבסוף לא יצאה אל הפועל.

הסיבה בגינה הוחלט לפתוח את היטלי ההשבחה לדיון, היא הפערים העצומים הקיימים כיום בין הרשויות השונות בגובה ההיטל הנגבה, פערים הנובעים ממיקום גיאוגרפי (כאשר ההשבחה באזור המרכז עולה עשרות מונים על זו שבפריפריה, ומכאן גם גובה ההיטל),וכן מהשאה האם קרקעות הרשות הן קרקעות פרטיות – בגינן נגבה ההיטל השבחה מלא, או קרקעות מדינה, שבגינן נגבה "חלף היטל השבחה " הנמוך משמעותית.

משיחות עם גורמים בסביבת הוועדה עולה כי סעיף נוסף שנמצא "על הכוונת" של חבריה הוא סעיף "62 א'", המפרט את סמכויותיה של הרשות המקומית בהליכי התכנון. מאז נכתב לראשונה בשנת 1995, התווספו לסעיף זה עשרות תתי סעיפים וכן תיקונים שונים, אשר הפכו אותו למורכב מאד להבנה ואף יצרו בו סתירות פנימיות. כוונת הצוות היא לכתוב סעיף זה מחדש באופן שיהיה קל ופשוט יותר להבנה.