"נזק בלתי הפיך": 9,000 יח"ד יוקמו ביישובים חדשים בנגב

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום, תקיים היום (ב') דיון עקרוני בנושא הקמת יישובים חדשים בנגב, בהתאם לתוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב 2050, ששואפת להגיע ל-2.5 מיליון תושבים בנגב. על פי התוכנית של משרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, שתוצג בפני חברי הוועדה, כיום מקודמות תוכניות לבניית יישובים חדשים בהיקף כולל של 9,000 יחידות דיור, ואלה נמצאים בשלבי אישור ותכנון שונים. 

עם תוכניות אלה ניתן למנות את "מבואות ערד" מצומת שוקת-צומת תל ערד כפי שאושר במועצה הארצית לתכנון ובנייה שמיועדת  לשיווק ב-2023 ולכלול 2,000 יח"ד, תוכנית ציר 25 על שם הכביש מנחל עוז עד לצומת ערבה העובר בבאר שבע ובדימונה, לאיתור חמישה יישובים ל-6,000 דירות שצפויות לשיווק ב- 2028; היישוב חנון בעוטף עזה שאושר בפברואר השנה המיועד לכ-500 משפחות דתיות; עיר אובות שאושרה באפריל בשנה שעברה על ידי הממשלה ומיועדת ל-500 משפחות וצפויה לצאת לשיווק ב-2025; וכן דניאל שמיועד ל-500 משפחות וצפוי להיות משווק ב-2024. עוד מוצע להקים יישובים בשיזפון, באילות ובחלוצה. 

יעד האוכלוסייה הכולל לנגב לשנת 2050 -  2.5 מיליון תושבים, מתבסס גם על הרחבת יישובים קיימים. יעד האוכלוסייה לשנה זו בבאר שבע הוא 600 אלף תושבים בבאר שבע (210 אלף נכון ל-2020),200 אלף באילת (50 אלף כיום),60 אלף במצפה רמון (5,300 כיום),750 אלף בעיירות לוויין חדשות וקיימות (200 אלף כיום),40 אלף במרכזים כפריים (2,300 כיום),670 אלף במגזר הבדואי (290 אלף כיום ),ו-140 אלף ביישובים כפריים חדשים וקיימים (60 אלף כיום).

"נזק בלתי הפיך לנגב ולתושביו"

תוכניות משרד השיכון להקמה מאסיבית של יישובים חדשים סופגות ביקורת משני כיוונים מרכזיים – משרד האוצר, המזהיר מההשלכות הכלכליות של הקמת יישובים חדשים על פני הרחבת יישובים קיימים,  ושל הארגונים הירוקים ובראשם החברה להגנת הטבע, הטוענים כי המהלך יוביל לנזק בלתי הפיך לנגב ולתושביו, תוך בזבוז כספים עצום ופגיעה בשטחים הפתוחים ובערכי טבע ונוף.

משרד האוצר: "הקמת יישובים חדשים מנוגדת למדיניות הממשלה לפיתוח וחיזוק הערים והיישובים הקיימים בפריפריה וכי מדיניות זו צפויה לפגוע ביכולת ליצור מטרופולינים משמעותיים גם מחוץ למרכז הארץ. משכך, היא פוגעת בהתיישבות הקיימת, מקשה על פיתוח היישובים הקיימים וגוררת עלויות תקציביות עודפות"

לדברי אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, "עולם התכנון מתחילת שנות ה-2,000 מתנגד ליישובים חדשים, אבל פוליטית יש רצונות לדחוף יישובים חדשים. בזמן האחרון הלחץ מתגבר, במיוחד במחוז הדרום שבו החטיבה להתיישבות קיבלה יותר כוח". לדבריו, יו"ר הוועדה המחוזית בדרום, עודד פלוס, תומך בהתיישבות חדשה. "הוא בא ממשרד הדתות והוא לא איש תכנון, ואחרי הרבה ויכוחים החליט לעשות דיון עקרוני על עקרונות הפיתוח של הנגב עד 2050, ולדידו כדי להגיע ל-2.5 מיליון איש בנגב צריך יישובים חדשים, גם מתוך הערך של חיזוק ההתיישבות היהודית בנגב".

לאחרונה הוציאו ראשי רשויות הדרום, בהובלת באר שבע, מכתב שמתנגד להקמת היישוב החדש תילה ליד רהט. "התקציב לא אינסופי ונלקח מהן. לאחר שהמועצה הארצית מאשרת יישוב, הוא מגיע לוועדה מחוזית לתכנון מפורט. המטרה של הדיון היא שהוועדה המחוזית כן תתמוך ביישובים חדשים וכך תכשיר את הדרך לכל יישוב שיגיע".

"מנוגדת למדיניות הממשלה לחיזוק הערים והיישובים הקיימים" 

כמו כן,  למרות תמיכת הממשלה והוועדה המחוזית, בחוות דעת שפרסם אגף התקציבים באוצר בדצמבר האחרון הוא יצא נגד ההחלטה להקים יישובים חדשים במקום להרחיב את הקיימים: "המשמעות הכלכלית של הקמת מספר יישובים גדולה… משנה את המבנה הכלכלי-חברתי של הנגב, הגליל והגולן באופן משמעותי, משפיעה לרעה על ערים הנתמכות מתקציבי מדינה, מרחיבה דרמטית השקעה בתשתיות עודפות ומייצרת מתן שירותים לא יעיל. להבנתנו, בהתאם לנוהל היועץ המשפטי לממשלה, על הממשלה לדון במדיניות זו בכללותה ובמשמעויות הכלכליות הנובעות ממנה.

רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע אסף זנזורי (באדיבות המצולם)

"במסגרת חוות דעת כלכלית זו, יעלה כי הקמת יישובים חדשים מנוגדת למדיניות הממשלה לפיתוח וחיזוק הערים והיישובים הקיימים בפריפריה וכי מדיניות זו צפויה לפגוע ביכולת ליצור מטרופולינים משמעותיים גם מחוץ למרכז הארץ. משכך, היא פוגעת בהתיישבות הקיימת, מקשה על פיתוח היישובים הקיימים וגוררת עלויות תקציביות עודפות".

אגף התקציבים מנה את הסיבות הבאות לאזהרתו: פיזור אוכלוסייה מדכא הליכי מרכוז ומחליש מטרופולינים בפריפריה;  הגירת אוכולוסייה חזקה מהערים ליישובים; החמרת הגודש בכבישים; התוכנית מנוגדת לתוכניות  הממשלתיות לפיתוח הנגב והגליל ולתוכנית ליישובי פריפריה; היא פוגעת בשטחים פתוחים ובסביבה עקב ריבוי רכבים פרטיים ועוד. 

רוצים להראות "עשייה"

גם על פי חוות הדעת שהגיש זנזורי מטעם החברה להגנת הטבע, החזרה למדיניות של הקמת ישובים חדשים עומדת בסתירה מובהקת למדיניות התכנון הלאומית. "מדיניות התכנון הארצית המוצהרת מכוונת לריכוז הפיתוח ביישובים קיימים ורואה בהקמת יישוב חדש מעשה חריג, אשר נדרש לבחינת חלופות לעצם הצורך בהקמתו ובחינה מעמיקה של ההשלכות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות, הצפויות ממהלך זה. אנו רואים במהלך זה פגיעה סביבתית, כלכלית וחברתית, אשר מחליש את חוסנם של היישובים הקיימים, המשוועים לתוספת אוכלוסייה וחידוש תשתיות".

החברה להגנת הטבע: "הסיבה העיקרית להקמת יישובים חדשים היא רצונם של פוליטיקאים לנפנף בדגל 'העשייה'; ישוב חדש נתפס כפעולה ציונית חלוצית, בעוד שההפך הוא הנכון - חיזוק הישובים הקיימים בעל משמעות רבה יותר לחיזוק ההתיישבות בנגב. היא מאפשרת לגזור סרט בטקס חגיגי ואילו הרחבה של שכונה בעיר קיימת הינו דבר שגרתי שעובר מתחת לרדאר" 

עוד נכתב כי "על ממשלת ישראל, להקצות את המשאבים והאמצעים לחיזוקן של הערים במרחב. הערים באזורי הפריפריה סובלות מתחרות כפולה; מצד אחד עליהם להתחרות על אוכלוסייה חזקה מול מרכז הארץ, ומצד שני מול הישובים הכפריים בסביבתם. פיתוח ישובים חדשים על חשבון התושבים והישובים הקיימים באזור, יוביל לנזק בלתי הפיך לנגב ולתושביו, תוך בזבוז כספים עצום ופגיעה בשטחים הפתוחים ובערכי טבע ונוף. בסופו של יום המדינה מציגה מצג שווא של עזרה לישובים הקיימים בנגב אך אין היא רואה בהם פתרון איכותי למשיכת תושבים. על פי הנתונים שהוצגו בדוח ניתן לראות כי תוכניות לעיבוי ולחיזוק של יישובים קיימים כבר מקודמות, והן יכולות לשמש פתרון לביקוש לדיור באזור הנגב. יש לראות במלאי זה כחלופה הראויה כנגד פיתוחם של יישובים חדשים". 

 "נשאלת השאלה 'מדוע אנחנו מקימים ישובים חדשים?', מי נהנה מהקמת היישובים?", נשאל בדוח. "הסיבה העיקרית לכך הינה רצונם של פוליטיקאים לנפנף בדגל 'העשייה'; ישוב חדש נתפס כפעולה ציונית חלוצית, בעוד שההפך הוא הנכון - חיזוק הישובים הקיימים בעל משמעות רבה יותר לחיזוק ההתיישבות בנגב. היא מאפשרת לגזור סרט בטקס חגיגי ואילו הרחבה של שכונה בעיר קיימת הינו דבר שגרתי שעובר מתחת לרדאר".