בניגוד לחוק: הממשלה שוב לא פרסמה את מספר הדירות בהישג יד

גם השנה לא פרסמה ממשלת ישראל את מספר הדירות בהישג יד עד 31 במרץ, כמתחייב בחוק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). מדובר בתיקון 10 לסעיף 2, שאושר ב-2014 וקובע כי, "הממשלה, או ועדת שרים מטעמה, תקבע עד יום 31 במרס בכל שנה… מספר מזערי של יחידות דיור לדיור בהישג יד, שישווקו לציבור בידי הרשות או מי שהוסמך לכך לפי חוק באותה שנה, לפי הפירוט שלהלן:

(1)   יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך….
(2)   יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת… בקביעתה תתייחס הממשלה בנפרד ליחידות הדיור כאמור… ודירות שישווקו בנגב ובגליל.

לדברי מזכ"ל תנועת ההתיישבות האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן, כמו בכל שנה - גם השנה הממשלה לא מתכוונת לעמוד בהוראות החוק. לדבריו, הוא לא זוכר מתי הממשלה בכלל יישמה את הוראות החוק.  הוא אמר כי, "על פי חוק רשות מקרקעי ישראל , בין יתר תפקידיה, מודגשים הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים".

הוא אומר ל" מרכז הנדל"ן " כי, "גם השנה המדינה ממכרזת את עצמה לדעת, ולא נותנת סיכוי לדיור ציבורי, כל התוכניות של דירה בהנחה הן מכבסת מלים. ההנחה לא מהותית, ומרבית חסרי הדיור לא זוכים בהגרלות. מי שמרוויחים הם היזמים והמדינה".  

עוד לדבריו, " הגרלות מחיר למשתכן או פרויקטים של דירה להשכיר אינן עונות על ההגדרה בחוק. מדובר בהנחות מצחיקות, שלא נותנות מענה אמתי למצוקה של עשרות אלפי זוגות. העניין הוא שמחירי הדיור הם לא גזרת גורל, משום שהם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית, שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי מסים. אף שהחוק מחייב את רמ"י להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים - כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור".
הוא מוסיף כי "בעוד שב-2020-2018 הכנסות רמ"י היו כ-12 מיליארד שקל לשנה בגין שיווק מקרקעין הרי שב-2021 זינקה הכנסת רמ"י ליותר מ-31 מיליארד שקל, וב-2022 ההכנסה הזו צפויה לצמוח עוד, ליותר מ-36 מיליארד שקל.

הוא אמר גם כי, "בימים אלה, כשהאינפלציה עולה והריבית מרחיקה עוד יותר זוגות צעירים מהיכולת לרכוש בית, ראוי שהממשלה תתחיל לעמוד בהוראות החוק. הביזיון של תוכנית להגרלת בית חייבת להיפסק לאלתר, ובמקומה יש להעניק הנחה במחיר הקרקע לזכאים, ולאפשר לכל אחד לבחור את המקום שבו הוא יכול ורוצה לגור - ולא לכפות עליו תוכניות שגם יוצרות לרבים תקוות שווא, וגם לא מביאות לתוצאה הרצויה. שכן קורת גג, שהיא דבר בסיסי לכל משפחה, אינה בהישג יד בשל מדיניות מכוונת".

אמנם אין פרסום ממשלתי עדכני לדירות בהישג יד בשיווק, אך לפי מחקר של מכון אלרוב לחקר הנדל"ן של עו״ד ומתכננת ערים אורלי אריאב, פרופ׳ נטע זיו ופרופ׳ דני בן־שחר, ממרץ 2022, "מאז שהוקמה חברת דירה להשכיר , היא שיווקה 1,200-1,000 יחידות דיור בשנה: ב-2019 שווקו כ־3,000 יחידות דיור, ב-2020 שווקו כ־1,000 וב-2021 שווקו 6,500 יחידות דיור. דהינו, עד שנת 2022 שווקו כ־15,500 יחידות דיור להשכרה". נכון לנובמבר 2020, טיפלה דירה להשכיר (שהוקמה ב-2014),המנהלת את כל השיווקים לשכירות מטעם רמ״י (לרבות אלה הנובעים מחוק הוותמ״ל) בשיווק 9,288 יחידות דיור, מתוכן, 3,338 במחיר מופחת (80% ממחיר השוק).

עוד מזכירים במחקר את תוכניות הוותמ"ל: לפי המחקר, בין 2014 ל-2018 יועדו רק 16% מכלל יחידות הדיור שאושרו בוותמ״ל, להשכרה ארוכת טווח, כולל במחיר מופחת. כלומר כ-70 אלף יחידות דיור. עוד על פי נתוני דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיולי 2021, רק בכ-56% מהתוכניות במסלול הרגיל שאושרו בשנות פעילות הוועדה, אכן נקבעו שיעורים של 30% מהדירות לשכירות ארוכת טווח. בשאר הפרויקטים נקבע שיעור נמוך יותר. עוד הזכירו במחקר כי מדובר במלאי תכנוני שאין כל ודאות לגבי מועד הוצאתו לפועל. עוד הזכיר המחקר את קרנות הריט והתיקון לחוק התכנון והבנייה, שבגינם נוספו כמה אלפי יחידות דיור בודדות לשכירות ארוכת טווח.

לשאלת מרכז הנדל"ן על שיווקים אלה, השיב קוכמן כי, "מדובר בטיפה בים"

מרמ"י וממשרד השיכון לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.