חרדי שיפץ דירתו, שכח לשלם היטל השבחה - וישלם רק מחצית מהקנס

סעיף 15 לתוספת השלישית של חוק התכנון והבנייה קובע, כי היטל השבחה ישא הפרשי הצמדה וריבית חודשית לפי חוק ההצמדה, דהיינו ריבית בשיעור של 0.5% לחודש - 6% לשנה - בתוספת הצמדה, מיום החבות ועד יום התשלום (ה"קנס" על אי תשלום במועד עמד בעבר על 9% בשנה אולם הופחת כאמור ל-6% "בלבד").

בוועדת הערר בירושלים נידון המקרה של אלי מייזליס, חרדי בן 27, שביקש בשנת 2005 פטור מהיטל השבחה על הרחבת דירתו שברחוב פרנק בירושלים, נוכח התחייבותו (שעוגנה בתצהיר) כי יגור בדירה לאחר השיפוץ, מה שאמור היה לזכות אותו לחלוטין מתשלום היטל ההשבחה. אלא שבפועל, עשור לאחר גמר הבנייה הוא מכר את דירתו, והרשויות גילו כי הוא ומשפחתו לא התגוררו בדירה ולו יום אחד. לטענתו, "הדבר נעשה בתום לב". לדבריו, הוא ומשפחתו תכננו לעבור לגור בדירה עם השלמתה, אלא שנסיבות החיים (הרחבת המשפחה ועוד) לא איפשרו זאת, "ודבר התצהיר פרח וחמק מזיכרונו".

ועדת הערר קבעה כי מדובר במקרה שכיח, וכי "יש במצב זה משום 'נסיבות מקלות', אך אין בהן, על דרך הרוב, בכדי לאיין את הריבית". לאחר שהתייחסה למהותה של הריבית, הגיעה ועדת הערר לידי מסקנה בנוגע לשיעור הריבית שבו יש לחייב את הנישום: "במקרים שבהם חתם נישום על התחייבות לגור בדירה והפר אותה, יש לבחון כל מקרה ומקרה ולהחליט היכן הוא עומד בתווך שבין 3% ל-6%, כאשר ככל ותשתכנע הוועדה שעסקינן בנישום תם לב, שמלכתחילה התכוון להתגורר בדירה, אלא שנסיבות החיים הובילו אותו אחרת, יהיה בכך כדי להתקרב לרף ה-3%. נציין שבמקרים חריגים יהיה מקום לבטל לחלוטין את חיובי הריבית, ולהשאיר את רכיב ההצמדה בלבד על מנת לשמור על ערך הכסף". 

"סוף דבר", קבעה הוועדה, "לאחר ששמענו את העורר באריכות הגענו לכלל מסקנה שיש להעמיד את הריבית במקרה שבפנינו על 3% ריבית שנתית".

הערר הופיע ביומון כל יום של משרד עו"ד עפר טויסטר. עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל מציינת כי בהתאם לדין, אדם זכאי לפטור מהיטל השבחה על בניית או הרחבת דירת מגורים עד ל-140 מ"ר, ובלבד שיגור בנכס 4 שנים. מכיוון שהפטור מתבקש בשלב שלפני השלמת הבנייה, אזי לצורך מתן הפטור, הנישום נדרש לחתום על תצהיר לפיו הוא מתחייב לגור בדירה 4 שנים, ולהודיע לוועדה המקומית אם יפסיק להתגורר בה, שאז יידרש לשלם את היטל ההשבחה.

"במקרה שנדון בערר זה, הנישום חתם על התצהיר, אך עד להשלמת הבנייה נשכח הדבר ממנו, ולפיכך לא עדכן את הוועדה המקומית על כך שבסופו של דבר החליט לא לגור בדירה. כתוצאה מכך, כשביקש למכור את דירתו 10 שנים לאחר חתימת התצהיר, נדרש לשלם ריבית עונשית בשיעור של 6%. ועדת הערר מצאה לנכון להתחשב בנסיבות המיוחדות, ולפיכך עשתה שימוש בסמכותה להפחית את הריבית הקבועה בחוק. ועדת הערר הפחיתה 3% מהריבית, המהווה לשיטתה ריבית עונשית, והעמידה את הריבית על 3%, המשקף לשיטתה את 'מחיר הכסף'".

ערר 8071/0518 אליהו חיים מייזלס נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים.

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את אפליקציית מרכז הנדל"ן

אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה