20 שנה לאסון ורסאי וחודש לאסון בטורקיה – מי בודק לנו את הבתים?

רעידת האדמה הקטלנית שאירעה בטורקיה בחודש שעבר העלתה שוב לכותרות את מה שממשלות ישראל לדורותיהן היו מעדיפות להדחיק: מבני המגורים בישראל אינם ערוכים לתרחיש של רעידת אדמה חזקה, שאם תתממש עלולה להמיט אסון כבד ופגיעות עצומות בנפש וברכוש.

דו"ח מבקר המדינה מאשתקד בעניין טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים הצביע על כשלים חמורים בטיפול שמעניקות הרשויות המקומיות למבנים המסוכנים בשטחן. לפי הדו"ח, יותר מ-600 אלף דירות ברחבי הארץ נבנו לפני 1980, אז הפך למחייב התקן לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, כאשר רק ל-7% מהן ניתן היתר בנייה מכוח תמ"א 38 ; תשע מכל 10 רשויות מקומיות שנבדקו לא קיימו דיונים במועצתן בנושא מבנים מסוכנים, ו-77% מהן לא ערכו מעולם מיפוי או סקר של מבנים או של איזורים העלולים להיות מסוכנים במקרה של רעידת אדמה.

בעקבות תמונת המצב המדאיגה שהציג דו"ח המבקר, התקיים בחודש ינואר האחרון דיון בוועדת הפנים של הכנסת  תחת הכותרת "מבנים המצויים בסכנת קריסה – בחינת מדיניות וטיפול הרשויות בסוגיה". בסיום הדיון המליצה הוועדה לחייב את הרשויות המקומיות להטיל על גופי בקרה חיצוניים לסרוק עבורן את מבני המגורים בתחומן. כך, סברה הוועדה, יידעו הרשויות לפחות מה היקף הבעיה שהן נדרשות לתת לו מענה.

נוכח ניסיון העבר, ספק אם נכון לשאוב עידוד מהמלצות ועדת הכנסת. כבר בתחילת המילניום הנוכחי קראה ועדת זיילר – ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבות אסון ורסאי – להסדיר את תחום רישוי המבנים בישראל כדי למנוע הישנות של אסונות דומים. בעקבות הדו"ח הסופי שפירסמה הוועדה, קיבלה הממשלה את המלצותיה שעל בסיסן תוקן חוק התכנון והבניה (תיקון 101) והוקמו מכוני בקרה מקצועיים שתפקידם לסייע לרשויות הרישוי, נטולות המשאבים וכוח האדם, לבצע בקרות תכן וביצוע ולוודא עמידה מלאה בהוראות התכן – משלב התכנון, דרך שלב הביצוע ועד לאכלוס.

ואולם, רק ביולי 2021, כמעט 20 שנה אחרי פרסום המלצות ועדת זיילר, החילה הממשלה את החובה לשילוב מכוני בקרה בהליכי הרישוי שעוברים קבלנים ויזמים בשוק, וגם זאת באופן חלקי – רק בבנייה רוויה למגורים עד לגובה 29 מטר. האם הימשכות ההליכים הזו מעידה על מה שצפוי למלאכת מיפוי המבנים המסוכנים, שכה נחוצה כעת?

לא גזירה משמים

לכולם ברור כי ככל שמדובר בהיערכות לרעידות אדמה עתידיות, למדינה אין שום אפשרות לבזבז זמן. אחד הקולות הבולטים המשמיעים עמדה זו הוא המהנדס גיל שטיין, מנכ"ל מכון בקרת הבנייה הישראלי מקבוצת מילגם – מעבדה מוסמכת העוסקת בבקרת פרויקטים בשלבי הרישוי שלהם – המכהן גם כיו"ר חטיבת מכוני הבקרה, המאגדת את פעילותם של כלל מכוני הבקרה הפועלים כיום בישראל.

"הביורוקרטיה בהליכי הרישוי והבנייה מאכלת כל חלקה טובה. העובדה שהמדינה חיכתה יותר משני עשורים ליישום ההמלצות של ועדת זיילר, לא אומרת שצריך לחכות עוד 20 שנה ליישום ההמלצות של מבקר המדינה ושל ועדת הפנים של הכנסת בדבר מיפוי המבנים המסוכנים", אומר שטיין.

"רעידת האדמה בטורקיה הזכירה לכלל אזרחי המדינה, ובתוכם נבחרי הציבור, כי מקרים דומים בישראל הם רק עניין של זמן. אלא שכדי להתמודד עם האתגר הזה בהצלחה נדרשת היערכות מיידית הכוללת, בין היתר, ביצוע בקרה הנדסית של מבנים ותיקים, לרבות מתודולוגיה סדורה על אופן הטיפול במבנים וסדר הפעולות הנחוץ. זאת על מנת לייצר תיעדוף ברור בבדיקה וטיפול במבנים בהתאם לקריטריונים מקצועיים.

"מכוני הבקרה השונים, המהווים גורם הנדסי-מקצועי כמעבדות בדיקה המוסמכות על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, יכולים לבצע את הסקר הנדרש לאבחון המבנים הוותיקים בארץ, להתריע על אותם מבנים שלא צפויים להחזיק מעמד ברעידת האדמה הבאה. זה היה צריך לקרות מזמן, ועכשיו כל שנותר הוא לקוות שהמדינה תנהג באחריות ולא תגרור רגליים".

את גרירת הרגליים הזו מכיר שטיין מקרוב, בין היתר משום שכיו"ר חטיבת מכוני הבקרה הוא מוביל את ההליכים להרחבת סוגי המבנים עליהם חלה חובת בקרה, הליכים אשר נדחים על ידי מנהל התכנון פעם אחר פעם. הוא גם מברך על הצעתם של איגוד המהנדסים להוות גוף מקצועי האחראי על הכשרתם של מהנדסים הרשומים כבודקים מוסמכים לאבחונם של מבנים ותיקים ומסוכנים. עם זאת, הוא מבקש לחייב את ביצוע הבדיקות באמצעות מכוני הבקרה המוסמכים ולא באמצעות מהנדסים פרטיים, שבפעילותם עלול להתגלע ניגוד עניינים, שכן הם עשויים ללוות את הליכי התכנון והביצוע של תיקון המבנה העולה מן האבחון הראשוני.

 "גופי הבקרה בישראל הוקמו בשביל למנוע את הקטסטרופה שכולם חרדים מפניה, והגיע הזמן שהמדינה תנצל את את הידע הרב שהם צברו בשנות פעילותם. כולם מתרכזים במשבר החוקתי והפוליטי, טרור ואיראן, אבל שוכחים שהמיקום הגיאוגרפי של ישראל מציב אותה בפני סכנה גדולה פי כמה. כמו בכל בעיה אקוטית גם כאן, השלב הראשון בטיפול אפקטיבי הוא לדעת מול מה אתה עומד, ולנו יש את היכולת לספק למדינה את מסד הנתונים החשוב הזה באופן מקצועי, מהיר, איכותי ונטול אינטרסים".