משרד האנרגיה: צפוי מחסור משמעותי בחומרי גלם לבנייה

עדכון שפרסם משרד האנרגיה והתשתיות בנושא הביקושים הצפויים לחומרי גלם בענף הבנייה והסלילה, קובע כי יש צפי לחוסר משמעותי בחומרי הגלם לבנייה עד 2040. עדכון זה, המתבצע אחת לחמש שנים, מבוסס על התוכניות האסטרטגיות של הממשלה בנושאי דיור, דרכים, תחבורה וכו'. מהעדכון עולה כאמור, כי עד 2040 צפי הביקושים החזוי לחומרי גלם מוערך בכ-1.69 מיליארד טון - כ-170 מיליון טון יותר מהתחזית הקודמת מ-2017, שבה הביקוש לתקופה הנוכחית הוא כ-1.52 טון. 

חוסר זה אף מחמיר באופן קיצוני בתחזית ביקוש במצב של צמיחה, שלפיה הביקוש עד 2040 מוערך בכ-2.08 מיליארד טון - כ-360 מיליון טון יותר מהתחזית הקודמת. העדכון הנוכחי בוצע על ידי א. חפץ ושות'. לצורך המחשה, הביקוש לחומרי חציבה וכרייה בתרחיש של צמיחה, שקול לכמות חומר שהיתה מתקבלת אם היו חופרים את כל שטחה של תל אביב, המשתרע על כ-52 קמ"ר, בכ-20 מטר.
 
ב-2017 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה תוכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבה - תמ"א 14 ב', שסימנה אתרים ברמה מתארית לכרייה ולחציבה, שאמורים להבטיח את עתודות חומרי הגלם למשק הבנייה והסלילה עד 2040. תחזית הביקושים שעל בסיסה סומנו ונקבעו האתרים היא מ-2009. המשמעות הנגזרת מכך היא שתמ"א 14 ב' אינה מסוגלת לתת מענה לכלל הביקושים במשק, ובהתחשב בסיכויים הקלושים כיום לאשר סימון אתרים חדשים בתמ"א באזורי הביקוש, המשמעות הנלווית היא מחסור חמור בחומרי גלם לבנייה. 
 
תכנון אתרים חדשים והסרת חסמי יבוא

עקב הבדיקה המחודשת, ממליץ משרד האנרגיה והתשתיות על כמה צעדים, בהם הירתמות ממשלתית לקידום תכנון אתרי הכרייה והחציבה בתמ"א 14 ב', לרבות תכנון הקמת אתרי פריקה לחומרי חציבה באמצעות שינוע מסילתי באזורי הביקוש. כיום נתקל קידום התכנון בהתנגדויות. תכנון האתרים יוכל לסייע בהגדלת העתודות הזמינות במחצבות. צעדים נוספים נדרשים הם הסדרה כוללת, בשיתוף המינהל האזרחי, של פעילות מחצבות יו"ש - הן בקרקע פרטית והן בקרקע של המדינה, לרבות פתרונות לעניין מגבלות פיזיות של מעברי חומרי הגלם ואפשרות תפקודם השוטף. כמו כן, חיוב קבלנים בביצוע הפרדה במקור של פסולת בניין וקביעת תהליכי בקרת איכות שיוכלו להבטיח שימוש בחומרים ממוחזרים כתחליף לחומרי חציבה טבעיים. 

בנוסף, מעלה המשרד את הצורך בעידוד והסרת חסמים לעידוד יבוא חומרי חציבה דרך מעברי גבול יבשתיים ודרך נמלי הים, לרבות דרך מזחי הפחם, לאחר הסבת תחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג לשימוש בגז טבעי - מה שיאפשר שימוש דואלי במזחים לטובת יבוא אגרגטים. מניתוח ההיתכנות הכלכלית והפיזית של יבוא חומרי חציבה לישראל שביצע המשרד ב-2022, עולה כי יבוא חומרי חציבה דרך היבשה ממצרים או ירדן היא בעלת היתכנות כלכלית, כשיבוא חומרי חציבה דרך הים יקר מהותית מיבוא דרך היבשה. מכיוון שאילוצים ועלויות עלולים להיווצר בגין סיבות ביטחוניות או קשיים מדיניים, נדרשת בחינה והצגה של מגוון רחב יותר של אפשרויות למקורות ליבוא של חומרי חציבה.

לדברי גורמים במשרד האנרגיה והתשתיות, "המשך הפיתוח הפיזי של מדינת ישראל מחייב רציפות תפקודית של אספקת חומרי חציבה למשק הבנייה והסלילה. עתודות חומרי הגלם בתחומים אלה מדולדלות, ומשכך מחצבות רבות נסגרות. במידה שצעדים אלה לא יתממשו, על מדינת ישראל להיערך למצב של מחסור חמור בחומרי חציבה"

"המשך הפיתוח הפיזי של מדינת ישראל מחייב רציפות תפקודית של אספקת חומרי חציבה למשק הבנייה והסלילה", אומרים במשרד האנרגיה והתשתיות. "עתודות חומרי הגלם בתחומים אלה מדולדלות, ומשכך מחצבות רבות נסגרות. במידה שצעדים אלה לא יתממשו, על מדינת ישראל להיערך למצב של מחסור חמור בחומרי חציבה".

דיון דחוף בכנסת 

בקריאה דחופה, מכונס היום (ב') בוועדת הכספים של הכנסת דיון דחוף בנושא המחסור הצפוי בחומרי גלם לבנייה, שעל פי הוועדה, "ישפיע על המחירים ועל קצב הבנייה בישראל". הדיון, בהובלת הח"כים ינון אזולאי, יוסף עטאונה ונוספים, מתרחש על רקע ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר על ידי המועצה הארצית, שדחתה את תוכנית הרחבת מחצבת גולני שבצפון, אחת המחצבות הגדולות בישראל המפיקה 5-4 מיליון טון בשנה. 

אורן הרמבם (יוסי גמזו לטובה)

"בזמן שהמדינה עוסקת בהובלת תוכניות רחבות להגברת היצע הדירות והנדל"ן, היא מזניחה מזה שלושה עשורים את שורש הבעיה - מחסור גובר והולך בחומרי הגלם לבנייה", מציין מנהל איגוד תעשיות מוצרי הבנייה והצריכה בהתאחדות התעשיינים, אורן הרמבם. "לפי נתוני הלמ"ס, מחירי החצץ התייקרו מ-2010 ב-65%, ובשנתיים האחרונות ב-17%. בהתחשב בכך שהחצץ מהווה רכיב משמעותי בייצור בטון המשמש לבנייה ולתשתית, יש לכך השפעה על עליית מחירי הדירות ועל התייקרות עלות בניית תשתיות. אם המחסור יחמיר, ייגרמו עיכובים בהשלמת פרויקטים של דיור ותשתית".

מ-1993 לא תוכננה או נפתחה אף מחצבה 

במשק הבנייה בישראל מדגישים כי המחסור הכבד הוא תוצר ישיר של חקיקה מ-1993 - חוק חובת מכרזים על ענף מחצבות הישראלי. לפי הרמבם, אי התאמת החוק לאופי התעשייה וחומרי הגלם המשמשים אותה, הביאו לכישלון בהוצאת מכרזים למחצבות חדשות, וקושי בהפעלת מחצבות קיימות. "בפועל, החל מכניסת החוק ועד היום, לא תוכננה ולא נפתחה ולו מחצבה אחת", הוא אומר. 

מנהל איגוד תעשיות מוצרי הבנייה והצריכה בהתאחדות התעשיינים, אורן הרמבם: "על פי ההערכות, חומרי הגלם ביו"ש ושטחי הרשות הפלסטינית, יתפסו עד 2025 נתח של כ-70% מהשוק הישראלי. מצב זה יוביל לכך שישראל תפתח תלות כלכלית אסטרטגית בחומר גלם בסיסי ביותר"

קריאה מיידית לטיפול במחסור הכבד בחומרי גלם וסימונו כגורם המסכן הוצאת פרויקטים של בנייה ותשתיות לפועל, עלתה כבר ב-2020, בדו"ח מבקר המדינה. על פי הדו"ח, המדינה לא הכשירה היקף ראוי של מחצבות ואתרי חציבה בעשורים האחרונים, וזה יוביל לכך שעד 2040 מחסור חומרי הגלם בישראל צפוי להגיע לכ-670 מיליון טון. 

"על פי ההערכות, חומרי הגלם ביו"ש ושטחי הרשות הפלסטינית, יתפסו עד 2025 נתח של כ-70% מהשוק הישראלי. מצב זה יוביל לכך שישראל תפתח תלות כלכלית אסטרטגית בחומר גלם בסיסי ביותר", מציין הרמבם. בהתאחדות התעשיינים צפויים לעלות שורת המלצות לטיפול בסוגייה במסגרת הדיון בוועדת הכספים, בהן שינוי משטר המדיניות לנושא כרייה וחציבה, שינוי חוק חובת המכרזים מלפני שלושה עשורים ועוד.