נציג משרד הפנים בדיון בכנסת: מנכ"ל המשרד יבחן את הארכת תמ"א 38

"מנכ"ל משרד הפנים (יאיר הירש, דנ"ק) בוחן את הארכת תקנת תמ"א 38 ", כך אמר אתמול (ב') יועץ למנכ"ל, יוסף חיים שמחון, בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות יעקב אשר (יהדות התורה). הוועדה דנה אתמול במשך כארבע שעות בעניין היערכות מדינת ישראל להתמודדות עם רעידות אדמה. בדיון השתתפו ראשי רשויות, גופי הביטחון, נציגי משרדי ממשלה ועוד. 

לדברי שמחון, "בעקבות דיונים אצל המנכ"ל, נבחנת הצעה להאריך את תוקף תקנת תמ"א 38 . נכון, זה ייתן מענה רק במקומות שהם כדאיים ולמקומות כדאיים פחות זה תופס פחות. גם זה נמצא על השולחן. אבל אפשר לומר שהמנכ"ל בוחן את הארכת התקנה".

תמ"א 38 - תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) - היא אוסף תקנות לחיזוק מבנים שאושר לראשונה על ידי ממשלת ישראל ב-2005. מטרתו היא לחזק מבנים שנבנו עד שנות השמונים ולא עומדים בתקן הישראלי לרעידת אדמה. מלבד חיזוק המבנים, התמ"א מאפשרת בניית דירות חדשות או הרחבה של שטח הדירה המקורי, תוספת מעלית, תוספת של עד שתי קומות וממ"ד.

עם השנים, נשמעה ביקורת על תמ"א 38 מטעמים שונים: החיזוק הבנייני פוגע באזרחים עקב גידול של האוכלוסייה, התנועה, החניות וצורכי הציבור, ומייקר את הוצאות הרשויות המקומיות - ולכן יש להעדיף התחדשות מתחמית; דווקא בבניינים שזקוקים לחיזוק, על השבר הסורי-אפריקאי, תמ"א 38 אינה מיושמת כי אינה כלכלית, ורוב הפרויקטים מיושמים באזור המרכז, שפחות זקוקים לחיזוקים; תמ"א 38/1 במסלול חיזוק נחשבת פתרון מיטבי פחות לחיזוק מפני רעידות אדמה לעומת תמ"א 38/2 , הריסה ובנייה. לכן הוחלט לבטל את תמ"א 38, בתמיכת מינהל התכנון , ובקידום ראש המינהל דאז דלית זילבר, אך מאז היא הוארכה כמה פעמים, והתוקף שלה נכון להיום הוא אוקטובר הקרוב.

כדי לפתור את בעיות תמ"א 38 , הוצעה במסגרת הממשלה הקודמת החלופה שהעלתה שרת הפנים דאז, איילת שקד, שלפיה תקודם בנייה מתחמית, יינתנו יותר זכויות בנייה שבגינן יהיה אפשר להשיג היטלי השבחה גבוהים והקבלנים יחויבו בבנייה לשטחי ציבור. כמו כן, מוצעת תוכנית פלוס היתר בנייה כדי לקצר את הליכי הביורוקרטיה.

הבעיה היא שלא ברור אם התוכנית תאושר בממשלה החדשה, ואם כן איך. כך נוצר חוסר ודאות, כשמצד אחד לא ידוע אם חלופת שקד תאושר ואם תמ"א 38 תוארך, ואין פתרונות לחיזוק מבנים ולהתחדשות עירונית, כפי שהסביר עו"ד דן הלפרט בהרצאה ל" מרכז הנדל"ן ".

אחת הביקורת שהשמיע הלפרט היא כי החלופה לא ישימה לבניינים קטנים, מכיוון שאין היכן ליישם את זכויות הבנייה, וכן היטלי ההשבחה הקיימים והדרישות למטלות ציבוריות מעמיסים על הפרויקט. טענה נוספת, שאותה השמיע סמכ"ל בחברת ההתחדשות קרינסקי גוטליב , עמית גוטליב, בפודקאסט החזית העירונית מבית " מרכז הנדל"ן ", היא ש"אם המדינה רצתה שליזם תהיה ודאות כלשהיא, לגבי מה הוא יכול לבנות או מה רשות רוצה ומה הרשות תאשר, הרי שחלופת שקד החזירה אותנו 15 שנה לאחור. זו עוד סיבה לכך שהמחירים יעלו, כי לקדם תוכנית כזו כרוך בעלות של כמעט פי שניים מתוכנית רגילה". 

אשר אמר על הדיון כי, "מדובר בדיון ראשון מתוך סדרת דיונים שתוקדש לעניין, שבסופה נפרסם מסמך מקצועי של המלצות ומסקנות, ולאחריו נקים ועדת משנה שתעקוב אחר ביצוע המסקנות. דרושה התערבות של המדינה - גם בתקצוב לצורך חיזוק מבנים וגם בהקלת הרגולציה על היזמים".