פרוטקשן, הדור הבא – משפחות הפשע החלו לזכות במכרזים באמצעות אנשי קש

תופעת הפרוטקשן, או בשמה הרשמי – סחיטת דמי חסות, מלווה את ענף הבנייה שנים רבות. לפני כ-20 שנה החלה התופעה להתפשט בקנה מידה רחב, ולפני כ-15 כבר נהפכה לנחלתו של כמעט כל אתר בנייה. ובכל זאת, רק בשנה האחרונה היא צפה אל פני השטח, ואמירות שבעבר נשמעו רק בחדרים סגורים נאמרות על ידי הקבלנים בפומבי.

הגורם לכך, ככל הנראה, הוא העובדה שבעוד שעם תופעת הפרוטקשן, על אף נזקיה, הקבלנים עוד הצליחו לחיות בשלום, בשנים האחרונות חלה עליית מדרגה. אותן "חברות שמירה" מבקשות לעצמם גם נתחים במיזמי הבנייה עצמם, וניגשות למכרזים שבהם לשאר המשתתפים מובהר שמוטב שיזוזו הצידה.

"בשנים האחרונות החלו תופעות נוספות. אלה כבר מזמן לא חברות שמירה, אלא ארגוני פשיעה כלכלית", מתאר צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "כשהחברות האלה רוצות להיכנס לפרויקטים, אומרים לך 'זה פרויקט שלי, אל תיגש'. הן גם באות לסיורי קבלנים , ומדללות את כמות המשתתפים במכרזים. הקבלנים מבינים ונמנעים מלגשת.

"באזור הצפון, איפה שהיו מתמודדים 15-10 קבלנים בכל מכרז, אתה רואה שהכמויות יורדות. היו מקרים שקבלנים שזכו, שלא מטעם החמולה המקומית, לא יכלו להמשיך את הפרויקט. לא נתנו להם. זה קורה גם בפרויקטים של המדינה, או של רשויות מקומיות ורשויות ציבוריות. ראינו שהם שרפו מט"שים (מכוני טיהור שפכים, נ"ב) ותחנות אוטובוסים. בכל מקום שיש בו כסף - הם נמצאים שם".

חברות השמירה מחולקות לפי טריטוריות

כאמור, הפרוטקשן הוא אינו תופעה חדשה. רחוק מכך. "הכל החל בקטן", מתאר דוד. "הופיעו חברות שמירה, לכאורה חוקיות לחלוטין, שקיבלו רישיון ממשרד המשפטים להקים חברת שמירה, ושמאחוריהם עומדים קבלני משנה שהם למעשה בעלי הבית. הם אלה שמציעים לך שירותי שמירה, וגם דואגים שאם לא תשתכנע בטוב ישכנעו אותך בדרכים אחרות שכדאי לך. אין לך את הפריבילגיה לא לעבוד אתם, כי אם לא תסכים – באותו לילה הלך לך כלי. גנבו או שרפו אותו, ואתה מבין לבד שכדאי לך".

צביקה דוד, סגן נשיא ההתאחדות: "מאחורי חברות השמירה החוקיות לכאורה, עומדים קבלני משנה שהם למעשה בעלי הבית. הם אלה שמציעים לך שירותי שמירה, וגם דואגים שאם לא תשתכנע בטוב ישכנעו אותך בדרכים אחרות שכדאי לך. אין לך את הפריבילגיה לא לעבוד אתם, כי אם לא תסכים – באותו לילה הלך לך כלי. גנבו או שרפו אותו, ואתה מבין לבד שכדאי לך"

ארגוני הפשיעה שעומדים מאחורי החברות האלה מסודרים לפי טריטוריות. "אם הגעת לאזור מסוים, חברת השמירה מחזיקה באזור. גם אם תרצה להביא איתך את חברת השמירה 'שלך' לאזור אחר, החברות יעשו עסקה ביניהן. אתה תקבל בשם את חברת השמירה הזו, אבל בפועל זו תהיה חברת השמירה המקומית".

למרות התיאורים הקשים, מסביר דוד כי "כל עוד הפעילות הארגונית התמקדה בנושא השמירה בלבד, זה היה הרע במיעוטו. בסוף אתה צריך שומר לצורכי ביטוח, והמחירים שלהם עוד נמוכים יחסית". 

"אין אפשרות שלא להסכים. כבר נכוויתי בעבר"

המשימה של מציאת קבלנים שיסכימו להתראיין לכתבה היתה לא פשוטה. רובם לא מעוניינים בכך - גם לא בעילום שם. קבלן ביצוע ועבודות עפר שהסכים להתראיין, מספר: "כבעל חברה בינונית, ההוצאות השנתיות שלי על שמירה הן כמיליון שקל. אין אפשרות שלא להסכים. כבר נכוויתי בעבר, שרפו לי בולדוזר".

לדבריו, "יש לך עיר ואם שקמה בישראל, חריש. היתה שם חברת שמירה של משפחה אחת שמאות גופים עסקיים שילמו לה: קבלני הבניין, האינסטלציה, התשתיות, כל מי שעבד בעיר היה צריך לשלם למשפחה הזו".

"שורפים היום משאיות על ימין ועל שמאל. לוקחים מבעלי המשאיות מיליונים, וחלק גדול מהם עוזב את הענף. אוטובוסים, מיכליות דלק - מה לא שורפים. המשטרה תופסת את הילד ששילמו לו 2,000 שקל כדי לשרוף משאית עם בקבוק בנזין. לא תופסים את מי ששלח אותו, ולא יודעים למי משלמים"

גורם נוסף, שעוסק בתובלה וכלי רכב כבדים, מספר שהתופעה התפשטה גם לתחום הזה במלוא עוזה: "בניגוד לאתרי בנייה, משאיות לא צריכות שמירה - אבל שורפים אותן על ימין ועל שמאל. לוקחים מבעלי המשאיות מיליונים, וחלק גדול מהם עוזב את הענף. אוטובוסים, מיכליות דלק - מה לא שורפים".

לדברי הגורם, הפעילות של רשויות החוק רחוקה מלהשפיע על התופעה: "בסוף תופסים את הילד ששילמו לו 2,000 שקל כדי לשרוף משאית עם בקבוק בנזין. לא תופסים את מי ששלח אותו, ולא יודעים למי משלמים".

האתגר המרכזי: חשש הקבלנים להתלונן

במשטרת ישראל לעומת זאת, טוענים שבשנתיים האחרונות חל שינוי של ממש בגישה, ומצביעים על מספר גדל והולך של בעלי "חברות שמירה" שנעצרים, נשפטים ונכלאים. בין לפני כשנה ניתן פסק דין נגד שניים מבני משפחת אבו כליב שהטילה את אימתה על קבלנים הפועלים באזור חיפה. ולפני כחודשיים הוגש כתב אישום נגד מחמוד סוכר, המכונה על יד אנשי המשטרה "הראיס של יפו".

ההצלחות האלה התאפשרו בעקבות הקמת כוחות משימה ייעודיים לטיפול בתופעה, תחת היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433. אותם כוחות משימה מורכבים מנציגים של כמה זרועות אכיפה, בהן המשטרה, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ועוד.

בראש כוח המשימה שנועד להילחם בתופעת הפרוטקשן ניצב רפ"ק ארנון הרפז. על אף ההצלחות, הרפז לא מסתיר את הקושי המרכזי שעמו מתמודדת היחידה שבראשותו - החשש של הקבלנים עצמם להתלונן: "במציאות של היום הקבלנים עצמם לא מתלוננים. אנחנו צריכים להקיז דם עד שאנחנו מצליחים לשכנע מישהו 'בוא תספר לנו את המציאות, מה אתה חווה בשטח. הרי יש פה גורם שאתה אנוס לעבוד אתו'. 

רפ"ק ארנון הרפז: "הקבלנים חייבים להבין שאי אפשר לדבר בשני קולות. מצד אחד הם צועקים 'גוועלד – פרוטקשן'. אבל כשאתה יושב עם הקבלן בחדר נעים ומבקש ממנו לספר, אז הוא מיתמם ואומר שהכל בסדר. אי אפשר גם לצעוק 'בואו תצילו אותנו', ואז כשאתה אומר לו 'הנה באתי, בוא תספר לי מה הבעיה כדי שאוכל לפתור אותה', הוא אומר: 'לא, הכל בסדר, אני מקבל אחלה שירות ואחלה שמירה. אין שום בעיה'"

"הקבלנים אומרים לנו שהם חוששים להתלונן או שאומרים 'אנחנו משלימים עם התופעה'. חלק גדול מהקבלנים זורם עם התופעה הזו. הם מעדיפים לשלם את ה-7,000 שקל לאותה חברת שמירה, יש להם שקט תעשייתי, ואין להם נזקים או גניבות".

דוד מזהה גם הוא את החשש הזה: "אנחנו בהתאחדות מעודדים את הקבלנים להגיש תלונה, כי בלי זה לא יהיה טיפול. אבל הרבה קבלנים כבר לא מאמינים במערכת המשפטית ובמשטרה. הם אומרים - אני אגיש עכשיו תלונה, ומחר יבולע לי?".

אלא שלדברי הרפז, ללא שיתוף פעולה יהיה קשה לפתור את הבעיה: "אנחנו כוח משימה חדש יחסית, שנתיים על הכביש. אני אומר בכל פורום ובכל מפגש עם קבלנים – תנסו אותנו. תנו לנו הזדמנות להוכיח את עצמנו. לא נשאיר אתכם לבד, נגבה אתכם. גם אם אתם מרגישים מאוימים, נבחן את דרגות האיום ואפשר לתת מעטפת כלשהי. אנחנו לא 'נשתמש ונזרוק'. תאמינו בנו, ותנו לנו את האפשרות ואת הכלים לתקוף את התופעה".עוד לדבריו, "הקבלנים חייבים להבין שאי אפשר לדבר בשני קולות. מצד אחד הם צועקים 'גוועלד – פרוטקשן'. אבל כשאתה יושב עם הקבלן בחדר נעים ומבקש ממנו לספר, אז הוא מיתמם ואומר שהכל בסדר. אי אפשר גם לצעוק 'בואו תצילו אותנו', ואז כשאתה אומר לו 'הנה באתי, בוא תספר לי מה הבעיה כדי שאוכל לפתור אותה', הוא אומר: 'לא, הכל בסדר, אני מקבל אחלה שירות ואחלה שמירה. אין שום בעיה'".

ארגוני הפשיעה מתמודדים במכרזים על ידי חברות מטעמם

כאמור, בשנים האחרונות חלה התפתחות בפעילות ארגוני הפשיעה, שלא מסתפקים עוד בפעילות הפרוטקשן, ומבקשים להפוך ליזמים בעצמם, באמצעות התמודדות במכרזים על ידי חברות מטעמם. גם לתחום זה הוקם כוח משימה ביאל"כ, בפיקודה של רפ"ק רינת סבן.

"כוח המשימה הוקם מתוך הבנה שתחום המכרזים נהפך לפרוץ מאוד, ומהווה תחום שדרכו ארגוני פשיעה, בין היתר, נכנסים, כי הם זיהו שיש בו הרבה כסף", היא מסבירה. "אנחנו מנסים לסגור את הפרצות שיש בתחום. תופעת קבלנות המשנה גורמת להרבה מאוד בעיות בכל נושא המכרזים – כולל מכרזים ממשלתיים".

איך המציאות הזו נראית בשטח?
"חברה מסוימת מתמודדת במכרז ופונה אליה גורם ואומר לה, 'או שתצאו מהמכרז, או שתתנו לי לבצע את המכרז'. אותה חברה מעבירה אליו, לעתים בלית ברירה ולעתים מתוך אינטרס כלכלי, את הפרויקט. החברה שמתמודדת באופן רשמי במכרז גורפת איזשהו אחוז עמלה, ולאחר מכן מעבירה את הביצוע לקבלנית המשנה, שלא היתה יכולה להתמודד במכרז, כי היא לא עומדת בתנאי הסף ואין לה את הסיווג הקבלני הנדרש, אך היא מבצעת בפועל את הפרויקט".

לדברי רפ"ק רינת סבן, חברות שישרשרו את הפרויקטים שלהן לגורמים עברייניים מסתכנות בפגיעה קשה אם ייתפסו: "אנחנו יכולים לתפוס רכוש בשווי העבירה, שהוא שווי המכרז, וזה הרבה מאוד כסף. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשם הקבלנים, שלו יש סמכות לשלול מאותן חברות את הסיווג הקבלני הגבוה שלהן. אני מקווה מאוד שהדבר יגרום לכולם להבין שאופן הפעולה הזה לא משתלם, ושההשלכות עלולות להכאיב מאוד לאותה חברה"

לדברי סבן, מדובר בעבירה של קבלת דבר במרמה. "הרי מזמין העבודה, לו היה יודע שמי שהולך לבצע את הפרויקט בפועל זו חברה קבלנית שלא עומדת בתנאים, ושאין לה את הסיווג הקבלני המתאים – הוא לא היה נותן לחברה שעמדה בפרונט לזכות. הפלטפורמה של קבלנות המשנה היא לא רק פלילית, יש בתוכה גם אספקטים בטיחותיים. יש פה חברות שמבצעות פרויקטים מורכבים כשאין להן באמת את היכולת. אף אחד לא היה רוצה לעבור לגור בבניין שמי שבנה אותו לא עומד בקריטריונים".

כיום מנהל הכוח שבפיקוד סבן כמה מבצעים, חלקם עדיין בשלב הסמוי וחלקם כבר בשלב הגלוי. לסבן חשוב להעביר מסר דווקא לחברות הלגיטימיות שבפרונט – שמעבירות פרויקטים לקבלני המשנה.

לדבריה, "התופעה הזו מתרחשת הרבה זמן, אך לאף אחד לא נפתח עד היום תיק פלילי, וזה עומד להשתנות. אנחנו יכולים לתפוס רכוש בשווי העבירה, שהוא שווי המכרז, שזה הרבה מאוד כסף. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשם הקבלנים, שלו יש סמכות לשלול מאותן חברות ששרשרו את הפרויקט, את הסיווג הקבלני הגבוה שלהן. אני מקווה מאוד שהדבר יגרום לכולם להבין שאופן הפעולה הזה לא משתלם, ושההשלכות עלולות להכאיב מאוד לאותה חברה".

אז מה צריך לעשות קבלן שקיבל איום והתבקש לשתף פעולה עם חברה הנשלטת על ידי החמולה המקומית?
"אנו חוזרים ואומרים - להגיע למשטרה ולהתלונן. כשמנסים לסגור את זה בתוך הבית, זה מתפשט והולך, עד שזה מאבד פרופורציה. צריך להגיע למשטרה ולתת לה לטפל - ואנחנו מטפלים. אני רוצה לחשוב שגם החברות שפונות ואומרות לקבלנים לצאת מהמכרז או להעביר אליהן את הפרויקט, יבינו שעכשיו הנושא בפיקוח, ושגם להן זה לא משתלם כי ייפתח להם תיק פלילי - מה שעד היום לא קרה".