יותר ממראה עיניים: איך עיצוב החלל משפיע על המכירות ועל פרודוקטיביות העובדים?

עיצוב פנים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הכניסה לחלל מסחרי חדש. כל חברה או מותג שמכבדים את עצמם משקיעים בעיצוב המשרדים החדשים, החנות או אולם התצוגה, מתוך הבנה שהנראות של החלל בו הם פועלים מעידה על הסטנדרט המקצועי שלהם לא פחות מאיכות המוצרים שהם מייצרים או מטיב השירות שהם מעניקים ללקוחותיהם. אך לעיצוב הפנים המסחרי ישנן גם מטרות פרקטיות ולא רק אסתטיות, ואלו יכולות להשפיע ישירות על ביצועי החברה, מרמת היעדים העסקיים ועד לרמת התפוקה של העובדים.

התאמת העיצוב לחלל

כדי להבין מה הקשר בין עיצוב החלל לביצועי החברה והעובדים, איך זה קורה בפועל ומה החלק של החברה עצמה בתהליך, פנינו לעמית ישראל, מעצב פנים בעל ניסיון של קרוב לשני עשורים, המתמחה בעיצוב מסחרי.
"בבסיס של כל תהליך עיצוב פנים נדרשת התאמה של העיצוב לחלל הקיים", אומר ישראל.

"כשמדובר על עיצוב פנים מסחרי, הכוונה היא לא רק להתאמת העיצוב למבנה עצמו, ברמה המבנית והאדריכלית, אלא גם לזהות המיתוגית של החברה, ל-DNA שלה ולערכים שאותם היא מייצגת".

התהליך מתחיל באפיון החברה – מה מייחד אותה, מהם הסממנים המאפיינים אותה ומה היא רוצה להדגיש ברמת החזון, הרוח והערכים. את כל המאפיינים הללו, צריך מעצב הפנים להביא לידי ביטוי גם ברמה הגרפית והצבעונית וגם ברמה הפונקציונלית, תוך שהכל משתלב בנראות הכוללת של החלל.

משרדי חברת cymulate, עיצוב פנים : עמית ישראל (צילום: איתי סיקולסקי)    

מול כל חברה ובכל חלל מתנהל תהליך עיצוב ייחודי, כאשר ההבדלים בין התהליכים מתחילים כבר בשאלה האם מדובר במותג מוכר ומבוסס או בחברה הנמצאת בשלבים כאלו ואחרים של תחילת דרכה. "לעבוד מול חברות ענק כמו פרארי, למשל, שעיצבנו עבורה אולם תצוגה בהרצליה פיתוח, או נטוצי, שעבורה עיצבנו 7 אולמות תצוגה ברחבי הארץ, זה להתנהל עם ספרי מותג עבי כרס שמגדירים את הזהות המיתוגית של החברה ומציבים רף מאוד גבוה שדורש התייחסות לכל האותיות הקטנות. יש לך, כמעצב, מקום לאינטרפרטציה אישית, אבל עם זאת יש הקפדה על המוטיבים והסממנים של המותג והם יחזרו על עצמם בכל אולם תצוגה בעולם.

להנהלה של פרארי באיטליה, למשל, שלחנו 3 פעמים זכוכיות בצבע אדום כדי לקבל את האישור שלהם על הגוון האדום המדויק שהם רוצים במיקומים שונים בתוך החלל".

התהליך מול חברה שנמצאת בתחילת דרכה יהיה, מטבע הדברים, מאוד שונה. "אחד הפרויקטים שאנחנו עושים בימים אלו הוא עיצוב משרדים לחברת הייטק שרק עכשיו עוברת מעבודה במשרד גנרי כמו WeWork למשרדים משל עצמה. היינו צריכים פה, קודם כל, לעשות סיעור מוחות עם צוות של אנשי מפתח בחברה ולהגדיר יחד איתם מה הם רוצים להדגיש, מה חשוב להם להעביר, דברים שחלקם, בחברה ותיקה ומבוססת יותר, יהיו כבר מוגדרים בספרי המותג".

התייחסות לכל הצרכים

במסגרת תהליך התכנון והעיצוב, נלקחים בחשבון כלל צרכי החברה. חלקם יהיו צרכים הקשורים לתחום העיסוק שלה, כמו הצורך בארונות רבים לאחסון הניירת במשרדי עורכי דין ורואי חשבון, לעומת חברות הייטק בהן אין כמעט צורך בארונות. צרכים אחרים יהיו קשורים לאופייה הספציפי של החברה, כמו חדר מנוחה לעובדים שנשארים לישון באופן מוסדר במשרד, כשהעבודה נמשכת לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה; או לאונג' כניסה שהופך בן רגע לרחבת ריקודים עם פליקר, תאורה ורמקולים ואפילו עמדת די-ג'יי שעליה מתקלט אחד הבעלים. בנוסף, יש לקחת בחשבון גם צרכים עתידיים. בחברה צעירה שנמצאת בצמיחה, למשל, יש לתכנן חלל עבודה דינמי שמסוגל להתאים את עצמו להתרחבות משמעותית בכוח האדם.

משרדי חברת cymulate, עיצוב פנים : עמית ישראל (צילום: איתי סיקולסקי)    

את המענה לצרכים אלו יש להתאים, כמובן, גם לאילוצי החלל ולפעמים גם למה שקורה מחוצה לו. במשרדי אחת מחברות ההייטק שעיצב עמית בתל אביב לאחרונה, שטח הפנים של המשרד היה קטן משמעותית משטח המרפסת הצמודה אליו. התכנון הפך את האילוץ ליתרון, הכניס את החוץ אל הפנים והפך את המרפסת, מעבר להיותה אזור פנאי יפהפה עם פינות ישיבה, דשא סינתטי ואדניות עץ שנבנו במיוחד, לאזור עבודה בפני עצמו. זאת, תוך שהאסתטיקה של פנים המשרדים מתכתבת עם הירוק והעץ של החוץ ומייצרת תחושה של חלל מאוזן ושלם.

אך לצד צרכי החברה והחלל, יש להתייחס לצרכי הלקוחות, המשתמשים והמבקרים במקום. אחד הכלים העיקריים המאפשרים זאת הוא הפלנוגרמה – כלי תכנוני המתייחס לחלוקת החלל ובוחן אותה דרך עיני המשתמש.

"הפלנוגרמה מאפשרת לנו לייצר תרחישי משתמש ולהבין איך מי שמבקר בחלל, בין אם הוא לקוח או עובד, יחווה אותו"

"באמצעות תרחישים אלו אנחנו יכולים להבין איך חלוקת החלל יכולה למקסם את האינטרסים העסקיים של החברה. ישנם קווי יסוד ופרמטרים בסיסיים שיכולים להיות משותפים אבל זה מאוד דינמי ומשתנה כיוון שמה שמתאים לחלל אחד לא מתאים לחלל אחר, ומה שמתאים לחברה אחת לא מתאים לחברה אחרת".מסביר ישראל.

משרדי חברת Sling, עיצוב: עמית ישראל ( צילום: דורון לצטר)

משרדי הקרן team venture, עיצוב: עמית ישראל ( צילום: מאשה טרוינסקי)

אלמנטים פסיכולוגיים שפועלים על תת המודע של המשתמש

במקרים רבים, הבחירות העיצוביות מבוססות על אלמנטים פסיכולוגיים אשר פועלים על תת המודע של הלקוח או של המבקר בחלל, משקפים את ערכי המותג ואת מסריו ומשפיעים על חוויית השירות/ הקנייה. כך, למשל, בעיצוב שביצע למשרדי חברת סייבר, בחר ישראל להשתמש בחומרים טבעיים ובמראה תעשייתי ולהשאיר את כל המערכות (חשמל, מיזוג אוויר, גילוי עשן וכדומה) חשופות, כהקבלה לאופן שבו החברה עצמה חושפת חולשות ופרצות.

"במקרה אחר", הוא מוסיף, "עיצבנו לחברה משרדים על קומה שלמה בשטח של 3000 מ"ר. אחד הערכים הבולטים שלהם היה שהצוותים עובדים בתקשורת יומיומית ובשקיפות מלאה בינם לבין עצמם ובינם לבין ההנהלה. זה התבטא קודם כל במיקום של משרדי ההנהלה שנמצאים ממש בכניסה, במרכז העניינים של הקומה. בנוסף, בחרנו בחומריות שקופה כדי להדגיש את השקיפות בין הצוותים ובינם להנהלה, ולכן ההפרדה בין המשרדים והחללים השונה היא באמצעות זכוכית שקופה. עם זאת, כיוון שהבעלים והמנכ"לים צריכים בכל זאת לקיים לפעמים פגישות בדיסקרטיות מסוימת, קירות המשרד שלהם יכולים להפוך בלחיצת כפתור לזכוכית חלבית".

לצד המחשבה על חווית הלקוח, המבקר, המשקיע הפוטנציאלי או מקבל השירות, כולל תהליך העיצוב המסחרי חשיבה מקיפה ומדוקדקת על סוג נוסף של משתמש - העובדים. על פי מחקרים, אומר ישראל, עיצוב פנים נכון מעודד את הפרודוקטיביות של העובדים, מגביר את שביעות הרצון שלהם ממקום העבודה ובהתאם גם את התפוקה שלהם.

"עצם זה שהם מרגישים שמישהו חשב על כל הצרכים שלהם – ברמה הארגונומית, ברמת מיזוג האוויר, התאורה, הסידור של עמדת העבודה – זה כבר משנה לחלוטין את כל התחושה".

על מנת לייצר את התחושה הזו בקרב העובדים, על המעצב להבין לעומק את צורת העבודה הייחודית של כל חברה ואת הצרכים הספציפיים של כל עובד ועובד. הדבר יתבטא, למשל, בתכנון עמדת העבודה, ייקח בחשבון את כל שיקולי הנגישות והנוחות ויעמיק עד לרמת מקום האחסון הנדרש לחפצים האישיים של כל עובד, אופן הישיבה ואפילו היד הדומיננטית שבה הוא משתמש. כיום, כשחברות רבות פועלות במודל עבודה היברידי, נדרש פעמים רבות תכנון של עמדות עבודה מודולריות אשר ישמשו לסירוגין שני עובדים שונים ויתאימו במדויק לצרכים ולנוחות של כל אחד מהם.

החלק של החברה עצמה בתהליך

את ההגעה לדקויות הקשורות לחוויות המשתמש השונות של עובדים, מנהלים, מבקרים ולקוחות, יכול המעצב להשיג רק באמצעות שיתוף פעולה הדוק ותקשורת רציפה ויעילה עם החברה שעבורה הוא מעצב. כדי להבטיח זאת, ממליץ ישראל לכל חברה שנכנסת לתהליך עיצוב פנים , למנות מנהל מטעמה שיוביל את הפרויקט ושיהיה בר סמכא לקבל החלטות. ככל שהעבודה מול מנהל הפרויקט וכן בתוך החברה עצמה תהיה שקופה, יעילה וברורה, כך יתקבלו החלטות נכונות בשלבי התכנון ולא בשלבים מתקדמים יותר, כשכל שינוי מעכב את סיום הפרויקט וגורר עמו עלויות נוספות.

"עיצוב מוצלח הוא תמהיל שמשלב בצורה הרמונית בין שלושה מרכיבים – פונקציונליות, אסתטיקה ותקציב. הרבה פעמים אנשים מגיעים עם חלומות, רואים משהו במקום אחר ואומרים שהם רוצים "כזה". הכל אפשר לייצר, כמובן, אבל ה"כזה" שאתה רוצה צריך להיות מותאם לך, לתקציב, לרצונות ולצרכים שלך."

"המטרה שלי בתור מעצב היא להוריד את הדברים לקרקע, להביא רעיונות מגניבים, קונספטים חדשניים שיגרמו לכולם להגיד "וואו", אבל שיהיה אפשר להוציא אותם לפועל ושיהיו שמישים ומועילים. בסוף, מאוד חשוב לנו לייצר אזורי עבודה חווייתיים ואנחנו מקבלים על זה אחר כך תגובות מהצוותים והמנהלים שמצד אחד רואים כמה זה תורם לעסקים, ומצד שני נהנים מסביבה נעימה יותר, פרודוקטיבית, מכילה. אלה דברים שלא היו קיימים עבורם בעבר ושהם אפילו לא תיארו לעצמם שיכולים להיות, ואנחנו שומעים כל הזמן: כמה כיף להגיע עכשיו לעבודה".

לפרטים נוספים על המעצב עמית ישראל >