נפילה מ-10 מטרים הובילה את הפועל ההולנדי לפתח שיטת בנייה חדשנית ורלוונטית לישראל

בחורף 1991 מצא עצמו הנק מנסן מאושפז בבית חולים עם פציעות חמורות. הסיבה: נפילה מגג בניין שעליו טיפס במסגרת עבודות בנייה שבהן עסק לפרנסתו. המשטח, שהיה קפוא וחלק בשל תנאי מזג האוויר, הוביל להחלקה ולנפילה מגובה של 10 מטרים. בשל הפציעות הרבות שמהן סבל, הרופאים המליצו לו להתרחק מעבודת הבנייה. אלא שמנסן דווקא רצה להישאר בתחום וחשב על שיטת בנייה אחרת שתהיה חזקה, חסכונית ובטיחותית יותר.

הרעיון שלו היה הזרקת בטון מזוין לתוך מבנים קטנים דמויי בלוקים מקלקר (פוליפרופילן),מחוזקים במתכת. כך נולדה שיטת ה-ICF -  שיטת טפסנות ליציקת קירות בטון מזוין. שיטת ה-ICF מאפשרת בנייה חזקה ומבודדת מבטון, שמאפשרת גם הגנה חזקה יחסית מפני טילים, בכך שרוב המבנה שמוקם באמצעותה בנוי מבטון וברזל. מנסן הוא ממפתחי השיטה, ורשם עליה 12 פטנטים. באמצע שנות ה-90 הפכה השיטה למסחרית, וב-96 הגיעה גם לישראל.

שלושה עשורים לאחר אותה הנפילה, נראה כי מאפייניה של השיטה רלוונטים לשוק הישראלי. שתי המטרות העיקריות של השיטה המובילה להתחדשות עירונית בישראל  תמ"א 38 - חיזוק המבנה נגד רעידות אדמה ומיגון נגד טילים - הן בדיוק המטרות שהשיטה של מנסן נותנת להן מענה.

 נציגי שיטת מנסן בישראל הם iconex שבבעלות יותם בר חמא. החברה מייצרת את תבניות מנסן בארץ בבלעדיות. ניתן למצוא בניינים שנבנו בשיטה זו ברחוב הירקון בתל אביב, בניין א"ד גורדון בתל אביב גם כן, במושב ניר צבי ועוד.

השיטה, שפותחה בקנדה, פופולרית בעיקר בספרד, מדינת מגוריו של מנסן והיכן שנמצא מטה החברה. מבנים רבים שנבנו בשיטה הזו ניתן למצוא גם בארה"ב, קנדה, יפן, מקסיקו וקולומביה. המבנים מספקים מענה לרעידות אדמה, לסופות ולאקלים קיצוני. עם זאת, לפי דיווחי החברה בישראל, השיטה מגיעה רק לכ-1% מהבנייה הכללית בארץ - מאות בודדות של דירות בשנה.

מנסן: "בסך הכל אני מרוצה, זה תהליך ארוך ואטי של גדילה. גם לקירות הגבס לקח זמן עד שהם תפסו בארץ, וכיום זה סטנדרט בכל הקשור למחיצות. כך גם שיטה זו תהיה בסוף הסטנדרט לקירות מעטפת חיצוניים"

בשיחה שקיים מנסן עם מרכז הנדל"ן בעת ביקור שערך לאחרונה בישראל, ניסה להסביר את נתח השוק הצנוע, נכון להיום, שבו אוחזת החברה:  "בסך הכל אני מרוצה, זה תהליך ארוך ואטי של גדילה. לוקח יותר זמן, בין היתר בגלל עניין הייצור. בהתחלה הייצור היה בהולנד והיו מייבאים לישראל. בשנים האחרונות התבניות מיוצרות בישראל במפעל של פוליביד, יצרן הפוליסטירן, בשיתוף עם הטכנולוגיה של אייקונקס, שמובילה את ההתאמות לשוק הישראלי, בקרת האיכות, והעמידה בתקן הישראלי. היא מוציאה תחת ידיה מוצר שהוא ב-100% כחול-לבן".

מה החסמים העיקריים לאימוץ מהיר יותר של הטכנולוגיה?
"החסם העיקרי הוא הקושי לשנות את המודעות והתודעה של הענף. יש חשש מקבלת משהו חדש והפיכה שלו לסטנדרט. גם לקירות הגבס לקח זמן עד שהם תפסו בארץ, וכיום זה סטנדרט בכל הקשור למחיצות. כך גם שיטה זו תהיה בסוף הסטנדרט לקירות מעטפת חיצוניים והיקפיים למבנים קונבנציונליים מבטון".

"האפשרות ליהנות ממבנה קריר בקיץ רלוונטית מאד לישראל"

לדבריו, נועד ביקורו לקדם ולשפר את התאמת המוצר לדרישות הייחודיות של השוק הישראלי. "אנחנו כל הזמן מפתחים ומשפרים את השיטה, בהתאמה לשוק המקומי. היו כמה דרישות כתוצאה מהשימוש בשיטה, ובאייקונקס יודעים להיות גמישים ולתת מענה, לעמוד בתקנים הישראליים בכל הקשור לממ"דים, לעמוד בדרישות של הג"א ולדעת לתת מענה הולם ומיידי לדרישות המשתנות של השוק".

האם אתה רואה הבדלים בין השוק הישראלי לשווקים אחר בעולם?
"אין הבדל משמעותי בתנאי השוק. יש כמובן מאפיינים לכל שוק, אבל הפוטנציאל לשיטה ולמוצר קיים גם פה בישראל - ובגדול. החוזק, העמידות והאפשרות ליהנות ממבנה קריר בקיץ וחמים בחורף גם ללא הפעלת חשמל, הם יתרונות משמעותיים ורלוונטיים מאוד לשוק הישראלי".

האם יש ביקוש לפטנט באזורים מסוימים בארץ - אזורים שרגישים יותר לרעידות אדמה, או חשופים יותר לסכנת טילים?
"הביקוש לבנייה בשיטה מפוזר באופן די מאוזן בכל חלקי הארץ. מי שמכיר ומבין את יתרונות השיטה, ידרוש לבנות איתה בלי קשר לאזור שבו מתבצעת הבנייה, בין היתר בשל עמידותה הרבה יותר לרעידות אדמה, וגם להדף היכול להיגרם מפיצוץ טילים".

מהן ההתפתחויות שחלו בעשורים האחרונים בטכנולוגיות המאמצות את הפטנט?
"הטכנולוגיה נשארה דומה, אבל יש התאמות ופיתוחים שמותאמים לשוק הישראלי, למשל ממ"דים".

מבחינת השוק, כמה הפטנט מאומץ בבתים פרטיים לעומת בניינים ומגדלים?
"90% מהמבנים שנבנים בעזרת השיטה שלנו הם עד שלוש-ארבע קומות. השאר זה מגדלים, כשהגבוה ביותר הוא בן 12 קומות".

האם יש בישראל פרויקטים של התחדשות עירונית שמשתמשים בפטנט?
"יש שימוש בפרויקטים של פינוי בינוי במסגרת של התחדשות עירונית , למשל בשכונת תלפיות ארנונה בירושלים. בנוסף, יזמים וקבלנים גילו שאפשר לעשות את התוספת במסגרת תמ"א 1 בעזרת השיטה, ומשתמשים בה בלא מעט מקומות ברחבי הארץ. הם עושים איתה תוספת בנייה על מבנה גג קיים, וזה מאפשר חוזק, קלות ומהירות בנייה, ושמירה על ניקיון באתר הבנייה".

האם לאור מחסור בהיצע והאטיות בקצב הבנייה, בעיקר בישראל, אתה צופה אימוץ מהיר יותר של הטכנולוגיה?
"הציפייה שלנו היא בהחלט לאימוץ מהיר יותר. האנשים יגלו את היתרונות: חיסכון בחשמל, חוזק, נוחות, בידוד, בנייה מהירה, פתרון ירוק ומתקדם. פריצת הדרך תגיע".

איך מתבטא שיתוף הפעולה בינך לבין השותפים הישראלים?
"יותם הוא כמו אחי הצעיר, הפעילות שלי בישראל זה רק איתם. יש פה שותפות אמתית ומחויבות הדדית. יש תהליך ממושך של עסקים וגם ידידות, לרבות היכרות עם המשפחה והילדים של יותם".