אודי כרמלי: "אם תל אביב תמשיך להיות כה יקרה, גם ילדיי לא יוכלו לגור בה"

"אם תל אביב תמשיך להיות כל כך יקרה, גם הילדים שלי, עובד ציבור, לא יוכלו להרשות לעצמם לגור בה". כך אמר מהנדס העיר תל אביב, אודי כרמלי, בשבוע שעבר בפסגת הנדל"ן אילת שערך " מרכז הנדל"ן " בעיר הדרומית, בנוכחות מאות מבכירי הענף. הדיון שבו דיבר כרמלי היה בנושא ההתפתחויות הנדל"ניות בתל אביב-יפו. עוד אמר כרמלי בנוגע למחירי הדיור בעיר כי "המצב לא רצוי, לכן אישרנו מדיניות דיור חדשה ההחלטה של תל אביב היא תקדימית. לאף אחד אין אשליה שנשנה את מחירי הדיור, אבל המדינה הולכת אחרינו. היינו הראשונים שיישמו מדיניות דיור בר השגה, כשפתחנו פרויקט לשכירות מוזלת ארוכת טווח בשכונת שפירא. גם אם יכללו את המחירים ברמת גן עם תל אביב, היא עדיין תהיה העיר היקרה בעולם. ישראל היא סופר יקרה".

לדברי כרמלי, גם תל אביב עדיין מתנהלת עם תשתיות של שנות החמישים: "לכל אלה שבאים מחו"ל ומדברים על ההבדל בתשתיות - אני לא מכיר את מקל הקסמים שמתקן את התשתיות. הדבר הכי גרוע זה סטגנציה. מהפכות לא עושים בדיבורים או בפאנלים - מהפכות עושים בבנייה, ובהיקפים גדולים כדי לעשות שינוי מז'ורי. הדבר שהכי מדאיג אותי כיום הוא תחושת האנרכיה. ברגע שבן אדם הולך באבן גבירול שנמצא בגל של פיתוח, גם כשהוא עובר לרחוב מסודר הוא עדיין מרגיש באנרכיה. תל אביב מעולם לא עברה מסה כזו של עבודות תשתית במכה אחת".

על תופעת הקורקינטים והאופניים החשמליים שמסכנים את הולכי הרגל, אמר כרמלי כי "זה עניין תרבותי, ולאט לאט התרבות הזו תיכנס גם לישראל. זה עניין של אכיפה ותרבות. עד לפני כמה שנים לא היתה קיימת כלכלה שיתופית".

סגן מהנדס העיר ומנהל אגף רישוי ופיקוח, הלל אלמן, דיבר על הליכי הוצאת היתרי הבנייה בעיר. לדבריו, "אם מדברים על יעד של עוד 200 אלף תושבים בתוך עשור, זה מצריך בניית 10,000 יחידות דיור בשנה. השנה הוצאנו היתרי בנייה לכ-6,000 יחידות דיור. כמות היתרי הבנייה ברובע 4 הגיעה לקצב שאמרנו עד כאן, כי זה הגיע למצב שלפעמים קשה ללכת במדרכה ויש מטרדים של רעש ואבק. רישוי מתחיל כשהתכנון מסתיים".

עוד לדבריו, ברובע 3 ו-4 חלה עלייה בשימוש בהליכי הרישוי המהיר. יש לנו חזון טכנולוגי מגובש מאוד, למשל רישוי בתלת ממד. בעתיד, כבר משלב התב"ע, תוכל לשבת עם האדריכל על התוכנית בתלת ממד בבית, ולהעביר אותה להיתר. לפני שאתה פונה לעירייה, תוכל לעשות סימלוציות בבית. ההליך יהיה יותר מהיר  והבדיקה של העירייה תהיה חצי אוטומטית".

לדברי מייסד ומנכ"ל משותף באקרו נדל"ן, זיו יעקובי, "כיום הדבר החשוב ביותר הוא ודאות תכנונית - בתל אביב ובערים אחרות. המטרו הוסיף עוד ממד של חוסר ודאות. מבקשים להעלות את היטלי ההשבחה כי עשו בדיקה של עלויות ההקמה של זה, ואז אמרו שצריך למצוא מימון למטרו. כדי לפצות על זה החליטו להגדיל את זכויות הבנייה. אבל יש תוכנית מתאר, יש עדכון תוכנית ובמקביל הפקידו את תמ"א 70. הסנכרון בין כל התוכניות זה עסק מורכב וקשה. אני חושש שבכל הבלגן הזה תהיה סטגנציה".

יו"ר ועדת ערר מחוז תל אביב, שרון טל, התייחסה להחלטות ההפוכות של ועדת הערר בתל אביב ובירושלים, לגבי תשלום היטלי השבחה בעת מכירת נכסים שתוכניות ליישום תמ"א 38 חלות עליהם. לדבריה, "תמ"א 38 היא יצור משונה. בהיטל השבחה אתה ממסה את הפער בין שווי הנכס לפני התוכנית ואחריה. בירושלים אמרו, 'גם אם אתה חושב שתמ"א 38 העלתה את הערך, אל תיגע בזה'. בתל אביב אמרו את ההפך. בכל מקרה תל אביב היא מקרה פרטני שלא דומה לאף מקום בארץ. תמ"א 38 העלתה משמעותית את המחירים בתל אביב". היא הוסיפה גם כי "חוסר הוודאות בהיטלי השבחה אכן תוקע את הפיתוח. יכול להיות שדווקא ההחלטה והוודאות ישחררו את הפיתוח".