ינקי קוינט: "אנחנו מאמינים בפתרון הכי פשוט – הגדלת ההיצע"

"אנחנו מאמינים בפתרון הכי פשוט – הגדלת ההיצע", כך אמר אתמול מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל , ינקי קוינט, בפאנל תחת הכותרת "ראשי החץ על במה אחת", שנערך אתמול בפסגת הנדל"ן אילת של " מרכז הנדל"ן ", שנפתחה בעיר הדרומית בנוכחות מאות בכירי הענף. בפאנל השתתפו גם יו"ר מטה התכנון הלאומי, שלומי הייזלר; מנכ"ל מינהל התכנון , רפי אלמליח; והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי, עו"ד כרמית יוליס. את הדיון הנחה עיתונאי ופרשן הנדל"ן, עופר פטרסבורג.

אלמליח דיבר בתחילה על מהפכת הרישוי העצמי, שיצאה לדרך אתמול: "זו בשורה לקיצור התהליכים. זה לא נורמלי הזמן שלוקח להגיע לתוכנית מאושרת. משבר התשתיות מתחיל בתכנון ונגמר בביצוע, ואני אדאג - במסגרת תפקידי - לבחון את הבעיות בראייה כוללת נעשה את זה, וכבר כיום עושים את זה – במתשים (שירות של רמ"י המאפשר תשלום עבור חשבונות, דמי חכירה שנתיים, דמי היוון למגורים, ד"ו) ותשתיות בריאות – בתי חולים, מרפאות ועוד". 

לדברי קוינט, "אנחנו לא מתיימרים לנבא את מחירי הדיור. אנחנו רוצים להגדיל את ההיצע. זה שיש לנו יחסים טובים (בין חברי הפאנל, ד"ו) ולא משנה כמה נתעסק בקרקעות והפצתן - הפתרון הוא בתשתיות. הסכמתי עם דבריו של אטרקצ'י, שדיבר מקודם, חוץ מזה שהמינהל הוא ספסל. אנחנו משווקים יותר קרקעות לדיור מאשר בתקופת אריאל שרון". 

פטרסבורג אמר לו כי "הבעיה היא לא לשווק, אלא שיהיו קרקעות זמינות". 

קוינט השיב כי "כמו בהפרטת חברות, כאן מדובר בהפרטת קרקעות. אנחנו מוציאים קרקעות מתוכננות ברוב המקרים. יש לנו חסמים שצריך לטפל בהם וחסמים תשתיתיים. אבל הטענה כלפינו היתה שאנחנו סתם מפרסמים עסקות וזה לא נכון. הצורך לדירות חדשות להערכתי הוא 65 אלף, מכל סוגי הקרקעות והבניות (התחדשות ובנייה חדשה, ד"ו). 

"כדי שנוציא 100 אלף יחידות דיור אנחנו צריכים הירתמות של שאר משרדי הממשלה והגופים הנוספים. יש לנו כל מיני רעיונות שהיינו מקדמים בממשלה שהיתה אם הייתה ממשיכה, ונקדם בממשלה הבאה. המדינה יכולה לסייע במימון גם בהון הראשוני. ההכנסות מהקרקע אמורות לשרת את המטרה של רמ"י, שהיא לספק יחידות דיור וקרקעות לצרכים השונים. 

"רוב המכרזים כיום הם של מחיר מטרה, כך שהשיטה היא ממילא לא לכל המרבה במחיר. התייעצנו עם ראשי מחלקות ואקדמאים, ואנחנו רוצים לייצר שיטות ומוכנים לשמוע רעיונות. אבל אין שיטה יותר טובה, וצריך לכסות את ההוצאות. אם יש שאלה האם זה ילך לקבלן או לטובת הציבור אבל האם יש את הדלתא הזו (העלייה בהכנסות רמ"י בגלל מחירי הקרקעות, ד"ו),עדיף שזה ילך לטובת הציבור. 

"אנו מאמינים בפתרון הכי פשוט – הגדלת ההיצע. אני לא יודע מה התוכנית של סרוגו. הקפאת מחירים זו תוכנית יפה. אין יחידת דיור אחת מתוכננת ומוכנה לשיווק שאנחנו לא מעיפים אותה, אנחנו בדרך כלל נעיף אותה עוד קודם, וזה בלי להתייחס לבעיות עם ראשי רשויות או פולשים". 

הייזלר: "כשרפי (אלמליח, ד"ו) נבחר לתפקיד הגדרנו שלוש משימות מרכזיות: להגדיל את ההיצע, לצמצם רגולציה ולפתוח את השוק למשקיעים שעובדים מהר, והאחרונה היא מינהל תכנון יוזם. רפי דיבר על כך שהמינהל ינצל את מעמדו וכוחו - וייזום. לפי החלטת קבינט, אנחנו נעקוף את הנתון של 125 אלף יחידות דיור ביחד עם הגורמים האחרים. השוק צריך להאמין לנו שהיקף הדירות עומד לגדול בצורה משמעותית ביותר, כשהתשתיות יגדלו. 

"אנחנו צריכים שמשרדי הממשלה האחרים ידאגו לתשתיות, אבל כשיש לי בעיה במת"ש אני הולך לינקי. לציבור קל לבוא ולשאול לאן הולך הכסף. יש ראשי ערים שקשה מאוד לבנות אצלם, ובצדק מבחינתם, כי אין להם כסף לתשתיות - ולכן אני חוזר לינקי. הדברים צריכים להתנהל אחרת, ומשרדי ממשלה צריכים לקחת חלק. את התוצאות של זה אנחנו מתחילים לראות. לציבור כנראה ייקח יותר זמן לראות את זה. יש כבר 80 אדריכלים שרשומים לרישוי עצמי. גם אם עירייה לא קבעה שרישוי עצמי יתקיים בתחומה, עדיין חלה עליה ההחלטה".

יוליס: "אני חושבת שבשנים האחרונות כל החקיקה בנדל"ן היתה ההפך מעודף רגולציה. בסוף השוק הזה רץ קדימה ולמשפט קשה להשיג את השוק. לכן קשה לחלץ אותו. דוגמה אחת היא קומה ציבורית (קומה בבניינים שבה יהיו שימושים כמו גני ילדים, בתי כנסת ושימושים ציבוריים אחרים, ד"ו) שלא עברה בכנסת האחרונה מסיבות פוליטיות".