2 מיליון תלמידים חזרו לפני שבועיים לכיתות – האם יש מספיק לכולם?

משרד החינוך מתמודד באופן קבוע עם גירעון של 3,000 כיתות בית ספר וגן. התקציבים לבניית כיתות חדשות מגיעים באיחור, הקבלנים שמחויבים לבנות מבני ציבור עושים זאת לעתים תוך הפסדים, וכשמגיעים להתחדשות עירונית הבעיות מחריפות עוד יותר

שיתוף הכתבה

לפני כשבועיים חזרו ילדי ישראל – כ-1.5 מיליון תלמידי בתי הספר וכ-540 אלף ילדי הגנים - לכיתות, לאחר כחודש של חגים שבו כמעט שלא פקדו אותן כלל. ואולם במקומות רבים בישראל צפוי מחסור ממשי בכיתות לימוד, כך עולה משורת דו"חות. על פי נתוני מבקר המדינה שפורסמו במאי השנה, חסרות כ-10,000 כיתות לימוד, ולמשרד החינוך אין מענה לכך. לפי נתוני המשרד, נכון ל-2021 יש כ-75 אלף כיתות בתי ספר בישראל, וכ-21 אלף כיתות גן.

הבעיה צפויה להחריף, שכן לפי תחזית הלמ"ס, עד 2050 צפוי מספר התלמידים להגיע ל-3.052 מיליון - עלייה של 62.6% לעומת 2021. בדיון שנערך בכנסת במרץ האחרון, עלה מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמספר הכיתות החסרות אף מגיע ל-16 אלף, וכן כי יש גירעון מובנה של 3,000 כיתות לימוד בכל שנה. עוד עלה מהמחקר כי בממוצע תוקצבו מדי שנה רק כ-27% מהכיתות שהוכר הצורך בבנייתן ב-2021-2017. ביוני השנה אמר יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שחסרות 7,000 כיתות לימוד. 

אחת הבעיות היא מחסור בשטחים חומים להקמת בתי ספר וגנים. בעוד שגנים ניתן לשלב בבניינים חדשים או בהתחדשות עירונית, בתי הספר דורשים מרחב גדול יותר, והפתרונות מסובכים יותר. 

"הפתרונות בהתחדשות עירונית מעטים מדי", אומר צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הרשויות המקומיות. " התחדשות עירונית היא רק אחת הסיבות לצמיחת עיר. היא גדלה גם בהסכמי גג ובהגירה. בהסכמי גג שמשרד החינוך חתום עליהם הוא יודע כי הוא צריך לספק תוספת כיתות, אבל בסופו של דבר כשהרשות המקומית מבקשת את התקציב, ועד שהיא מקבלת אותו - היא בחוסר. כמו כן, בשל העלייה במדד תשומות הבנייה השנה, קבלנים רבים היו חתומים על מכרזים שהיו הפסדיים, עד שמשרד האוצר פיצה את השלטון המקומי".

מה עשו הקבלנים שזכו במכרז במחיר הפסדי?
"רוב הקבלנים שבונים בתי ספר בונים גם בנייני מגורים, אז הם הקטינו את הרווחים, ושילמו מכיסם על מוסדות החינוך".

אתגר ההתחדשות העירונית

האתגר גדול במיוחד במיזמי החדשות עירונית, שבהם יש להוסיף מוסדות חינוך במרחב בנוי. לדברי כץ, "בהתחדשות עירונית אתה לוקח מרקם מסוים מלפני 50 שנה, ובמיוחד אחרי חלופת שקד אתה מגדיל את הצפיפות. אתה צריך לספק יותר מבני ציבור ויותר כיתות לימוד. הפתרון השני הוא להרוס בתי ספר ולבנות בתי ספר גדולים יותר. בתוך המגרש החום יהיו שטחים מניבים לעירייה (שטחים מסחריים ומשרדים, דנ"ק)."

איפה התלמידים ילמדו בזמן הזה?
"משרד החינוך יתקצב בית ספר חדש. צריך למצוא פתרון לבית הספר הזה לשנתיים, למשל בינוי-פינוי-בינוי".

שיטת אזורים: הסכמי תכנון, הפקעות וקומפלקסים עם בתי ספר

לפי סמנכ"ל ההנדסה והפיתוח באזורים, מאיר שמחה, "בתב"עות גדולות יש תוספת משמעותית של האוכלוסייה. בכל תוכנית שלנו נותנים מענה לצורך של שטחי ציבור - או שזה מגיע דרך הפקעה , שטח שלא היה קיים קודם, או שמרחיבים בית ספר או מתנ"ס קיימים. בגלל הערים הצפופות, אנחנו מקימים כיום הרבה גני ילדים בתוך הבניינים. הרבה פעמים בקומות קרקע או בקומה השנייה. בשיכון ויצמן בבת ים לדוגמה, אנחנו גם מרחיבים את השטח החום הקיים לשטחי ציבור, ובקומות הקרקע בונים גני ילדים וגם מוסיפים מתנ"ס".

מי משלם על בניית גני הילדים?
שמחה: "כשהעירייה בונה אשכול גני ילדים על קרקע פנויה, היא מקבלת תקציב ממשרד החינוך. אצלנו אנחנו אמורים לממן את זה, ואני מקזז את זה בתוכנית הפיתוח מכל מיני היטלים, למשל השבחת הקרקע. כך הרשויות יכולות לקבל גני ילדים על קרקע פרטית. כשמחשבים לי את היטל ההשבחה, מורידים את עלות גן הילדים מההשבחה על הקרקע. כך יוצא שאני משלם מחצית מעלות הקמת הגן. במקומות שבהם יש פטור מהיטל השבחה , המנגנון הזה לא יכול לעבוד". 

"כיום מתחילים לחשוב על תקצוב בתי ספר במבנים פרטיים, כלומר יהיה קומפלקס שיכיל כל מיני דברים, כמו בשוק הסיטונאי בתל אביב, שבו יש בית ספר בכמה קומות, שמחובר לקאנטרי ולקניון. יש לו כניסה נפרדת, אבל הוא רשום על שם העירייה בבניין משותף. במקרה הזה יש השקעה גדולה, והרשות רוצה סבסוד ומימון ממשרד החינוך, אז צריך שהמשרד יידע לממן דברים כאלה. עיריית תל אביב יכולה, אבל לא כל רשות יכולה לקזז את ההשבחה, ולא תמיד הפרויקט רווחי ומאפשר בינוי של 12 עד 20 כיתות. אלה מבנים משמעותיים, אז משרד החינוך מממן את בתי הספר האלה".

מה קורה בבתי ספר, שבהם דרוש מרחב גדול יותר?
"יש פרויקטים שבהם אני מקים בית ספר. לרוב בבית ספר אני מפריש קרקע. היה לי מגרש של 10 דונמים. אני מייצר מגדלים על 7 דונמים ונותן 3 דונמים שעליהם העירייה יכולה להקים בית ספר, ואז היא מסתדרת בעצמה. אבל כיום בהרבה מקומות יש צפיפות גדולה ואין מקום למגרש נפרד לבית ספר. בירושלים אני מתכנן כיום בית ספר שיהיה משולב במבנה שלי. משרד החינוך מתחיל להבין את ההתחדשות עירונית. 

"כיום מתחילים לחשוב על תקצוב בתי ספר במבנים פרטיים, כלומר יהיה קומפלקס שיכיל כל מיני דברים, כמו בשוק הסיטונאי בתל אביב, שבו יש בית ספר בכמה קומות, שמחובר לקאנטרי ולקניון. יש לו כניסה נפרדת, אבל הוא רשום על שם העירייה בבניין משותף. במקרה הזה יש השקעה גדולה, והרשות רוצה סבסוד ומימון ממשרד החינוך, אז צריך שהמשרד יידע לממן דברים כאלה. עם זאת, לא נבנו יותר מדי קומפלקסים כאלה. עיריית תל אביב יכולה, אבל לא כל רשות יכולה לקזז את ההשבחה, ולא תמיד הפרויקט רווחי ומאפשר בינוי של 12 עד 20 כיתות. אלה מבנים משמעותיים, אז משרד החינוך מממן את בתי הספר האלה". 

באילו בעיות נתקלתם ברשויות?
"לא כל רשות יודעת מה זה הסכם פיתוח ומוכנה לחתום על הסכם פיתוח. יועצים משפטיים פוחדים לחתום על הסכמי פיתוח עם יזם פרטי. לדעתי דווקא רשויות חלשות צריכות לעודד את זה, כי אם אין להן איך לממן את זה, יש יזם שיממן את עלויות הפיתוח כנגד אגרות והיטלים.
 
לפי שמחה, גם כאן בפריפריה יש יותר קושי: "ככל שאתה מתרחק מאזורי הביקוש, אתה צריך מכפיל גבוה מאוד ביחס למצב קיים, ואז הצפיפות גבוהה מאוד. אתה מראש בבעיה - אין לך מקום לבית ספר. לכן יש הסכמי פיתוח עם רשויות חלשות".

הוא מוסיף כי גם כאן החסם העיקרי הוא היתרי הבנייה: "יש מחסור בכוח אדם ויש רשויות עם גירעון תקציבי. נוצר מצב שבו המדינה לוחצת ורוצה לשחרר קרקעות, ומינהל התכנון משחרר. אבל יש צוואר בקבוק בהיתרי הבנייה. אם לפני שבע שנים לקח שמונה חודשים להוציא, כיום זה עלה לשנתיים. ויש אינספור חסמים".

"יש זינוק של פי שניים בקריסת חברות הביצוע"

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף בנייה חוזית, ניר ינושבסקי , אופטימי פחות: "המצב של קבלני ביצוע כיום גרוע. יש זינוק של פי שניים בכמות הקריסות של חברות הביצוע. זה נובע בעיקר מהקורונה ומשיבושים בשרשראות האספקה. כל אלה הובילו לזינוק בתשומות הבנייה. זה משפיע מאוד על הענף. המדינה לא עוזרת ולא מתערבת, והרשויות המקומיות עוד יותר".

"מזמין עבודה שמוציא מכרז ללא הצמדה לא יקבל הצעות טובות. העירייה הכינה תקציב לפני שנתיים, והיא חושבת שתעשה ב-20 מיליון שקל מה שעולה כיום-27 מיליון שקל. אז העירייה לא מקבלת הצעות, ואומרת 'לא נבנה בית ספר'".

בעיה אחרת שמעלה ינושבסקי היא שהדיירים לא רוצים גני ילדים או כיתות לימוד בבניין שלהם. לדבריו, "גם הרשויות המקומיות לא רוצים שיבנו. לא נראה שיפור עד שלא יהיה תמריץ לרשות המקומית. פתרון אחד הוא תמריצים, ואילו פתרון אחר הוא רישוי עצמי לחלוטין, בלי היתרי בנייה. כך למשל, אני בונה תחנות כוח. למה אני צריך שחברת חשמל תאשר לי את הפרויקט? אני מעסיק מהנדסים, חשמלאים. אני מעסיק מתכננים, מפקחים לכיבוי האש. אם אני לא עומד בתקנים, תשללו את לי הרישיון. אל תגרמו לי לחכות חמש שנים או 15 שנה להיתר בנייה לבניין עם 20 דירות. זה לא הגיוני.

"התשתיות לא נבנות. ראש עיר צריך לדאוג להן. זה מחדל של המדינה. ישראל מפגרת בתשתיות בכל התחומים. אי אפשר לבנות מגורים בלי להתייחס לתשתיות. זו ההשקעה הכי משתלמת, והמדינה פשוט לא שם. היא צריכה להבין שמשבר התשתיות חמור לא פחות ממשבר הדיור. אין הסתכלות כוללנית - כל גוף חושב שהוא עם הבעיות".
 


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:התחדשות עירוניתאזוריםניר ינושבסקימאיר שמחהצחי כץבתי ספרכיתות לימוד

 
מחפש...