ראש חטיבת השמירה על הקרקעות ברמ"י: "מאתרים 1,000 פלישות בשנה - וזה רק קצה הקרחון"

כמה שנים לוקח לפנות פלישה ובניה לא חוקית על שטח בן 3.6 דונמים על חוף הכינרת? מסתבר שהרבה יותר מדי. כך למדו על בשרם אנשי החטיבה לשמירה על הקרקע של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בבואם לפנות עסק לא חוקי לאחסון סירות, שהוקם על קרקע שהוחכרה רשמית לחמי טבריה. "מדובר בפלישה ממושכת של כמה שנים", מספרת שירה תם, מנהלת החטיבה. "הגשנו תביעה ב־2014 ופסק הדין שהורה על פינוי, התקבל רק ב־2020. לאחר דחיות נוספות, הפינוי החל בפועל ביולי 2021. גם התהליך ברשות האכיפה והגבייה נערך במשך כשנה, אך הפינוי הסתיים".

בראיון ל" מרכז הנדל"ן " מתארת תם את ממדי התופעה: "אנחנו מאתרים כ-1,000 פלישות חדשות בשנה רק מעבודות הסיור של המפקחים שלנו בשטח. יש לנו 60 מפקחים בכל הארץ, כך שניתן להבין שההיקפים גדולים בהרבה ממה שהסיורים מאפשרים לזהות. בנוסף, אנו מאתרים כ-1,000 פלישות ישנות מדי שנה. הכוונה היא לפלישות שלא זיהינו לפני כן, וקיימות מעל שלוש שנים, כך שלא ניתן להוציא נגדן צו מנהלי. הפלישות האלה יכולות לעכב בנייה של מאות יחידות דיור".

פלישה מסוג שכזה תקיימה כאמור על אותו המגרש שלחוף הכנרת. לדברי תם, גם מבחינה לוגיסטית, פינוי של פולש ישן הוא מורכב יותר: "קל יותר לפנות גדר או סככה מבית בנוי עם משפחה וילדים". סיבה נוספת, לפי תם, לצורך בזיהוי מהיר של הפלישות, היא שלרוב כשהבינוי עצמו לא התחיל אבל יש גידור או הכנה לבינוי, הפולש יתפנה באופן עצמאי לאחר התראת המפקחים".

שמירת קרקעות באמצעות בינה מלאכותית

אל רמ"י הגיעה תם בשנת 2007. בתפקידה הראשון שימשה כיועצת משפטית של מחוז ירושלים, לאחר מכן כיועצת משפטית של החטיבה מיום הקמתה ב-2013 ולפני כשנה מונתה למנהלת החטיבה. היא בעלת תואר שני במשפטים ושוקדת כיום על דוקטורט נוסף בתחום האכיפה המנהלית. "החטיבה שלנו אחראית לטפל בהפרות, פלישות ושימושים שלא כדין בקרקעות רמ"י", היא מספרת. "יש לנו מפקחים ברחבי הארץ, והמטרה שלנו היא לטפל בכל הפרה שאנו מזהים. יש לנו אפשרות להוציא צווים מנהליים מכוח החוק, ואנחנו גם מגישים תביעות".

לאחרונה הכניסה רמ"י לשימוש את רמ"יטק – מערכת שאמורה לשפר את תפקודה של הרשות במגוון תחומים, אשר אחד המרכזיים שבהם הוא שמירה על קרקעות המדינה. תם רואה בתחילת פעילותה פוטנציאל לשינוי דרמטי: "המערכת עובדת על בינה מלאכותית, יודעת לזהות שינויים בקרקע, ובאמצעותה אנו יכולים לאתר פלישות והפרות בשלבים הראשוניים שלהם.

"ככל שנצליח לזהות ולטפל בפלישות והפרות בשלב מוקדם, כך הטיפול יהיה אפקטיבי יותר. אם אנחנו מזהים הפרה בטווח זמן של עד שלוש שנים מתחילתה, אנחנו יכולים להוציא צו מנהלי ולהרוס את הבנייה הלא חוקית ללא בית המשפט, וזה ייעל את עבודתנו. הליכים משפטיים כאלה לוקחים חמש עד שבע שנים, ולא פעם מדובר בשטחים אקוטיים לפיתוח תשתיות או מגורים".

כיצד המערכת פועלת?

"המערכת יודעת לזהות שינויים. היא סורקת תצלומי אוויר ויכולה גם לסרוק תצלומי לוויינים ורחפנים. היא משווה בין שני צילומים באותו מקום ויודעת להצביע על השינויים שחלו בקרקע מהתצלום הקודם. המערכת יודעת לזהות בנייה בשלביה הראשוניים. לאחר זיהוי ההפרה, רמ"י שולחת מפקח לשטח, שמוסר התראה שאומרת שהפולש חייב לפנות את השטח בפרק זמן מוגדר. במידה שהוא לא יעשה זאת בעצמו, רמ"י תוציא צו מנהלי, שבעזרתו אפשר יהיה להרוס את הבנייה הלא חוקית ללא התערבות בית משפט".

נשמע שהעבודה של הפקחים בשטח כמעט הפכה למיותרת.

"רחוק מזה. על אף החשיבות הגדולה שבתחילת הפעלתה של המערכת, ישנם תחומים שעדיין מחייבים נוכחות אנושית. המערכת עדיין לא יודעת לזהות הפרות של שימוש המנוגד לייעוד. אם אדם מחזיק בקרקע ובמקום לבנות מבנה תעשייה - לפי הייעוד של הקרקע – הוא בנה מבנה מסחרי, זה תהליך שבו אנו צריכים להגיש תביעה משפטית. המערכת מתמקדת בפלישות של מי שאין לו כל הרשאה להיות בקרקע שאליה פלש".

הפולשים הופתעו: "מי הלשין?"

לדברי תם, "אנחנו בשלב הצילומים. באזור הצפון סרקנו כבר 450 קמ"ר וגם באזור הדרום ובוואדי עארה סרקנו ונעשתה אכיפה. כוונתנו היא להרחיב את היקף הסריקה ללפחות 15 אלף קמ"ר, כך שנוכל לאתר במערכת כל פלישה חדשה באותם שטחים. מדובר כמובן ברוב שטח המדינה (מתוך כ-22 אלף קמ"ר כלל שטח המדינה).

"רוב ההפרות מתרחשות באזורים בעלי צפיפות נמוכה, ובמקומות שבהם יש יותר שטחים פתוחים ופנויים – בדרום הארץ. "עבור ה-15 אלף קמ"ר האלה יהיו גם צילומים שחוזרים על עצמם. יש תאי שטח שאנחנו סורקים פעמיים, כי אנחנו רוצים לראות כל הזמן מה השינויים שחלו בקרקע".

בנוסף ליכולת לשפר ולייעל את האכיפה, המטרה הראשית של הטכנולוגיה היא לייצר הרתעה ומניעה. תם מספרת כי "בניסויים האחרונים שעשינו, לא פעם תהו הפולשים איך הגענו אליהם. 'מי הלשין?' הם שאלו. ואז הם מדברים על השכן ממול ושואלים למה לא הלכנו גם אליו. אנחנו מגיעים בסוף לכולם, אבל יש כאן שינוי קונספט בתפיסה של פולשים רגע אחרי שפלשו".

שילוב הטכנולוגיה בעבודת האיתור והאכיפה מייעל משמעותית את עבודת המפקחים. "עד עכשיו לכל מפקח היה שטח מוגדר, שבו הוא היה מסייר ומאתר הפרות. המערכת מאפשרת לנו להכווין את המפקחים. אנחנו קוראים לזה מעבר מדיג לציד. המערכת מאפשרת לנו לתת למפקח מיקום של ההפרה ולומר לו איזו הפרה הוא אמור לראות במקום. כך הוא יכול להגיע לשטח עם התראה, כי הוא כבר יודע מה ההפרה".