ראש חטיבת המשכנתאות בלאומי: "משבר הדיור מחייב תוכנית חירום לאומית"

ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, אורי יוניסי, קרא ביום חמישי האחרון ליישום מיידי של תוכנית חירום לאומית לטיפול במשבר הדיור. יוניסי, שדיבר בפני מאות גולשי אתר " מרכז הנדל"ן ", טען כי התוכנית חייבת לכלול: הפשרת קרקעות מסיבית ושיווקן במחירים נמוכים ליזמים, המשך של תנופת ההתחדשות העירונית, קיצור משמעותי של הביורוקרטיה והענקת הלוואות מוזלות מטעם המדינה לרוכשים זכאים.

לדברי יוניסי, "ב-2021 נוצר פוטנציאל למיתון, מכיוון שאנשים התכנסו בבתיהם ולא צרכו. היה ברור שהר הגעש הזה יתפרץ במידה מסוימת לאחר זמן מה. האינפלציה בארה"ב הגיעה ב-2021 ל-7%, ובישראל - אי של שפיות – היא עלתה לכ-2%. אבל זו רק השנה שעברה, ואינפלציה לא נעצרת מעצמה. כיום אנו חווים אינפלציה שלא ראינו מזה 17 שנה. זה מדאיג את כולנו, אפילו אם המצב בישראל טוב יותר. 

"בעקבות עצירת הביקושים בתקופת הקורונה, כולם רצו לקנות ולנפוש. אבל בעקבות המלחמה באוקראינה יש משברים סביב מחירי הנפט והחיטה, ויש משבר בענף ההובלה. כל הדברים האלה גורמים לעליות מחירים בעולם וכמובן גם אצלנו. אחת הדרכים הכמעט בודדות של בנק ישראל להתמודד עם עליית המחירים היא העלאת הריבית. אפילו שהנגיד אמר שהריבית תעלה ב-1.5% בשנה, אנחנו כבר בעלייה של 1.9% בתוך כמה חודשים. 

”הריבית על המשכנתאות עלתה בכמעט 50% כשמשקללים את כל המסלולים יחד. אנחנו בריבית ממוצעת של כ-4%. מי שרוצה ריבית קבועה צריך לקחת היום משכנתא עם ריבית של 5% ומעלה, רק כדי שלא תהיה חשיפה. הציבור נהג בצורה אחראית בתקופת הקורונה, אבל עדיין העביר את רכיב הפריים במשכנתא שלו מ-28% ל-42% .יש עלייה בהחזרי המשכנתאות, וזה פוגע בתכנון הכלכלי החודשי של משקי הבית. 

"השנה נגיע לשוק משכנתאות בהיקף של 140 מיליארד שקל. משכנתא ממוצעת היא לפחות מיליון שקל, לעומת 577 אלף שקל לפני כעשור. המחירים לא עלו עד כדי כך, אבל המשכנתא כן. עליית השכר לא קרובה לעליית מחירי המשכנתאות". 

"אין כרגע מספיק דירות בשוק"

לדבריו, הצפי ב-2022 הוא להגיע ל־135 אלף עסקות, אך כרגע אין מספיק דירות בשוק. "מי שחשב למכור חוזר בו. כשמסתכלים על התקופה של 2005 ועד היום, רואים את הפער בין העלייה בריבוי הטבעי להתחלות הבנייה. חסרות כ-100 אלף דירות כי המדינה לא עומדת בקצב משקי הבית החדשים. כדי ליצור שינוי צריך שמדי שנה יהיו לפחות 70 אלף התחלות בנייה.

"המחסור הזה מביא לעלייה במחירים. כשזוגות צעירים רואים את הנתונים, הם חושבים שאם הם לא קונים דירה, מחירה יעלה בעוד שנה. העדר כולו רואה את זה והולך לקנות דירות, וכך המחירים עולים. זה מצב שבו הפסיכולוגיה מנצחת את הכלכלה". 

"הפתרון צריך להיות תוכנית חירום לאומית. צריך לתת משקל לכל הגורמים שמשפיעים על מחירי הדיור כדי לבנות תוכנית אסטרטגית נכונה ומסודרת לתחום הדיור לטווח ארוך. צריך להגדיל את מספר התחלות בנייה ל-70 אלף לפחות בשנה, להרחיב את ההיצע באמצעות התחדשות עירונית , הסרת חסמים, שכירות ארוכת טווח, קיצור הליכי רישוי, הרחבת כושר הייצור ושיפור תשתיות. צריך לגבש תוכניות וסיוע כלכלי לזוגות צעירים".

 
"מס הרכישה משפיע על מלאי הדירות"

לדברי יוניסי, יש גורמים עיקריים נוספים המשפיעים על שוק הדיור: משקיעים, מחיר למשתכן , שוק השכירות ומשפרי דיור. על המשקיעים אמר: "מחירי הדיור בארץ תמיד עלו, חוץ מבתקופות קצרות. מהסיבה הזו אנשים תמיד ראו שכדאי להשקיע בדירות. כיום יש 250 אלף דירות בידי המשקיעים. אנחנו רואים את השפעת השינויים שנעשו בשנים האחרונות במס הרכישה על המלאי - המבוגרים רושמים את הדירות על שם הילדים, ירושה בחייהם. זה תכנון מס לגיטימי". 

על מחיר למשתכן אמר יוניסי כי "זו תוכנית טובה, היא ניסתה להתמודד עם המצוקה של חסרי הדירה. אבל נהפכה לחזות הכל וזו טעות. הדבר הביא להשתלטות של המדינה על השוק. קבינט הדיור לקח את כל ההחלטות על עצמו: איפה נבנה, איך נבנה, מי יגור, מה איכות הבינוי. כך הוגרלו 140 אלף דירות. 65 אלף עסקאות נחתמו, 30 אלף בתי אב קיבלו מפתח. אבל זהו, אין תוכנית מעבר למה ששווק ומה שקרה בפועל, אנחנו בתקופת בחירות, ושרי האוצר והשיכון הבאים יידרשו לנושא הזה בהקדם". 

ואילו על שוק השכירות אמר יוניסי כי "בעולם שוק השכירות מנוהל על ידי הממשלות. בישראל רק אחוז זעיר משוק הדיור להשכרה הוא ממוסד. המדינה צריכה להקים פרויקטים בכל מקום, להקים מגדלים עם מאות יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך – זה הפתרון".