"בעשור הקרוב אפשר לצפות לתוספת של 20 אלף חדרי מלון בישראל"

שבוע חדש ואיתו פרק נוסף של פודקאסט "החזית העירונית". הפעם אנחנו מגישים לכם את פרק 46, בו מארח מוטי ויזל (מייסד ומנכ"ל VCELL) את עופר פופס, יועץ מלונאות ומומחה בעולם התיירות בישראל. השניים דיברו על תחום המלונאות בישראל על כל רבדיו – השקעה, תיירות מקומית, תיירות זרה, השפעת הקורונה, מיקומים, תפקיד המדינה ועוד.

"במדינת ישראל יש היום קרוב ל־440 בתי מלון 'מסורתיים' פעילים, בהם יש קרוב ל־70 אלף חדרים. מבחינת מלונות הנמצאים בבניה בפועל לאחר קבלת היתר, להערכתי מדובר על סדר גודל של 5,000 חדרים נוספים. באשר למה שנמצא בתכנון ובתב"עות, יש בין 15 ל־20 אלף חדרים נוספים. במהלך העשור הקרוב, אפשר לצפות לתוספת של 20 אלף חדרי מלון נוספים בישראל".

על השאלה האם יש הצדקה ל־100 אלף חדרי מלון בישראל ענה: "רמת החיים בישראל הולכת וגדלה והאולוסייה גם כן. יחד עם זאת, גם האלטרנטיבות הולכות וגדלות. היום שלל האכולוסיות והקבוצות השונות נוסעות לנופש ולא באופן נדיר. אז האם יש הצדקה? השאלה היא באילו מקומות".

על המספרים ומי הם אותם תיירים שמגיעים לבתי המלון בישראל אמר פופס: "ב־2019, לפני הקורונה מספר הלילות שבהם התארחו בבתי מלון בישראל היה כ־28 מיליון כאשר החלוקה בין תיירות מקומית לתיירות חוץ הייתה באותה רמה פחות או יותר. שליש מהתיריים הגיעו במסגרת התיירות הצליינית.  בנוסף, בישראל יש תיירות עסקית רבה בעקבות חברות ההייטק, משהו שלא קיים במדינות רבות אחרות".  

לאופי התיירות והלינה במרכז הארץ התייחס פופס בכמה נקודות: "הרכבת הקלה תוכל לסייע משמעותית לתיירים שרוצים לחסוך ומוכנים לנסיעות קצרות כדי להגיע לתל אביב ולחסוך את הכסף של לשהות בתל אביב. יחד עם זאת, אם הם יזמינו מונית כדי להגיע לתל אביב הלינה בבת ים או בראשון לציון לא תסייע להם כלכלית.

"הרצליה לדוגמה היא עיר תיירות בזכות עצמה ולא רק 'עיר שקרובה לתל אביב'. יש בה טיילת המחוברת לתל אביב, יש בה אתרים ואטרקציות, עסקים וחברות. בת ים יכולה בעוד כמה שנים להיות עיר כזו ואולי גם ראשון לציון יחד עם מתחם ה־1000 שנמצא בעיר וגובל בבת ים. המתחם יתרום גם בהבאת תעשייה ותעסוקה ואיתה אנשים איכותיים וגם בהוספת חדרי מלון במרכז הארץ".

בשאלת התערבות המדינה בתחום המלונאות והאם היא עושה מספיק כדי לעודד את התפתחות התחום אמר פופס: "קודם כל צריך לחלק לצד הביקושים ולצד ההיצע. באשר לביקושים, המדינה עושה הרבה קמפיינים ושיווק בינלאומי. הכיוון בקמפיינים הללו הוא בעיקר למי שמחפשים נופש לכמה ימים. האירופאים הללו שמגיעים לימים בודדים לתל אביב או ירושלים מכניסים לא מעט כסף. בנוסף, המדינה פועלת חזק בעידוד תיירות הצליינים מצפון ודרום אמריקה ומהמזרח.

"בצד ההיצע, המדינה פועלת בכמה דרכים. דרך אחת היא חוק עידוד השקעות הון. המדינה נותנת מענקים בגובה 20% מעלות ההקמה ברחבי המדינה חוץ מבתל אביב ובהרצליה. אבל מדובר בתקציב מוגבל של כ־200 מיליון שקל מדי שנה בשנים האחרונות. דבר נוסף שהמדינה עושה הוא עידוד " עירוב שימושים " – פרויקטים שהם לא רק מלונאות. ככה יזם לא שם את כל הביצים בסל אחד ויש לו יותר גמישות לבנות הון בעזרת מכירת דירות או השכרה לתעסוקה.

לשאלה מהם הקשיים המרכזיים בעולם המלונאות השיב פופס: "קודם כל מדינת ישראל היא מדינה יקרה בכל התחומים. הנושא המשמעותי בתחום המלונאות הוא מחסור בכוח אדם. זהו המרכיב המשמעותי ביותר בסל ההוצאות של כל בית מלון. קשה למשוך עובדים ובמיוחד עובדים צעירים שיעדיפו לעבוד במסעדה ליד הבית ולהרוויח יותר מאשר לעבוד במלון מרוחק ולהרוויח פחות.

"ענף המלונאות הוא ענף שיש בו קסם. גם למשיקים, גם לעובדים בו. אנשים שמוצאים עניין בעיסוק באירוח, הכרה ואינטרקציה עם אנשים. בנוסף זה תחום גמיש ליזמים המאפשר להם להגשים חלומות וללכת רחוק יותר ממה שמתאפשר להם בתחומים אחרים".