האדריכלים והמהנדסים פסימיים לגבי הצלחת הרישוי העצמי: "נותן לזה 50% סיכוי"

ביום שאחרי אישורן של תקנות ה"רישוי העצמי" על ידי שרת הפנים איילת שקד, בענפי הרישוי והאדריכלות מסרבים להתרגש, כאשר גם הדוברים האופטימיים ביותר שעמם שוחחנו לא ידעו לומר האם היוזמה תצליח. הפסימים לעומת זאת משוכנעים שתיכשל.

מהשיחות עולה כי שני האלמנטים הבעייתיים ביותר בתוכנית הם היותה וולונטרית – כלומר השיקול האם לאפשר רישוי עצמי נתון בידי הרשות המקומית, וכן העובדה שלרשות ניתנת האפשרות לבטל את היתר הבניה עד חצי שנה לאחר הוצאתו – דבר אשר ייצור חשש מוצדק בקרב יזמים האם להסתמך על היתרים שנופקו במסלול זה.

יו"ר איגוד מהנדסי הערים ומהנדס העיר מודיעין-מכבים-רעות צחי כץ אמר כי "פעמיים בעבר היה ניסיון לאפשר רישוי עצמי ולא היה מדובר בהחלטה שהביאה לשובר שוויון. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבניסיונות העבר הבינוי שמה שמורשה להיתר היה יכול לאשר, לא כלל את מבני המגורים רבי הקומות אשר מכניסים מסות של יחידות דיור ובכך הגידור לא יביא לעשרות ומאות יחידות דיור שיואשרו מחר בהינף יד.

מהנדס העיר מודיעין צחי כץ (חני ספקטור מכלוף)

"קנסות כבדים של מאות אלפי שקלים"

"דבר נוסף, הוא שהיה חשוב לנו בתור רשויות מקומיות להדגיש ולהתעקש על כך שעם הסמכות מגיעה האחריות. אנו רואים בעצמינו 'שומרי סף', הרי אם אני מתכנן מחר בית לבד אני יכול לתכנן אותו כמו שאני רוצה, אבל אני צריך שמישהו יבקר את התהליך הזה. העובדה שהמבקר הוא אותו אדם פרטי, אשר מקבל גם כסף מהיזם שיכול ללחוץ עליו להתיר דברים שאני בתור שומר סף לא הייתי מאפשר היא בעייתית. לכן במידה שמורשי ההיתרים יפרו את הסמכות שהופקדה בידיהם, הוגדרו במסגרת התקנות עונשי קנסות כבדים של מאות אלפי שקלים. זו רשת הביטחון נגד אינטרסים פרטיים שעלולים לשבש את הליך הרישוי.

על סיכויי ההצלחה אמר כץ: "אני נותן לזה 50% הצלחה או כישלון. ההיסטוריה מלמדת שיש סיכוי שזה לא יקרה. מה שבטוח הוא שלא זה הפתרון למשבר הדיור משום שהפתרון למשבר הדיור לא נמצא בהיתרים, הוא הרבה יותר מורכב מכך. ברוב המקרים, מרבית האחריות בכל הקשור למשבר הדיור הוא על המדינה, לרשויות בוודאי יש חלק אבל ברובן הוא מזערי יחסית למדינה".

גיא דוננפלד, מנכ"ל איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים ומהנדס העיר דימונה, הוסיף כי "אין תמימות דעים בקרב מהנדסי הערים לגבי המהלך הזה. מבחינתנו, מדובר במסלול נוסף שנפתח ליזמים ודואג לכך שמי שמוציא את הבקשה להיתר הוא גם זה שאחראי על הוצאת תעודת גמר. אחד הכשלים שקיימים במנגון החדש הוא שהיזם יוכל להתחיל לבנות על פי ההיתר שהוציא להם המורשה להיתר ולרשות המקומית תהיה חצי שנה להגיש השגות ולחלוק על ההיתר שיצא ואף לקבוע שנפלו בו פגמים. בזמן הזה, היזם בשטח מתקדם בבניה, כך שהיזם חשוף פה לנזק רב במידה שהעירייה מוצאת טעות בהיתר שניתן על ידי עורך הבקשה".

מהנדס העיר דימונה גיא דוננפלד. צילום: אלעד מלכה

על סיכויי ההצלחה של המסלול החדש אמר דוננפלד: "אנחנו מברכים על כך שיש עוד מסלול, אך ימים יגידו האם מדובר במסלול מוצלח. אני מקווה שישתמשו בו בעיקר לפרויקטים עתירי יחידות דיור. התכלית היא לייצר פלטפורמה שתייצר עוד יחידות דיור".

"סיכון מיותר לאדריכל"

יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה המתמחה בניהול הליכי רישוי וסטטוטוריקה, נשמע סקפטי מאד לגבי סיכויי ההצלחה של התוכנית: "אני לא מאמין שהתוכנית הזאת תעבוד ואני גם לא רואה איך התוכנית הזאת תפתור את הפקק הבירוקרטי הקיים בעולם הרישוי לבניה. כל עוד מדובר בתקנה וולנטרית, ההחלטה של השרה שקד היא לא החלטה שהממשלה יכולה לבצע אותה בפועל בשום צורה. לדעתי ועדות לא יסכימו לקיים את המתווה הזה כי מדובר בהחלטה ניהולית לא מחייבת.

"בעייתיות מרכזית נוספת שעולה מהתוכנית היא העובדה שהוועדות המקומיות יקבלו חצי שנה לבדוק את ההיתר ולבטל אותו במידה והאדריכל שנתן את ההיתר טעה. זאת אומרת, שאף קבלן לא ישתמש במסלול הזה אם הוא יודע שלאחר שיתחיל לעבוד תוך שלושה עד שישה חודשים יבטלו לו את ההיתר. בנוסף, יש את הבעייתיות בכל הקשור לביטוח ותביעות, זו סכנה מיותרת לאדריכל. באשר למצוקת הדיור, אין מדובר פה בבשורה. לא מדובר בבינוי שיביא למספר רב של יחידות דיור ולצמצום המחסור בהיצע".

יגאל צ'ודנר מנכל מייסד חברת נתיבי הקמה - צלם אילן ספירא

"דרושה מומחיות ספציפית בכל אזור"

האדריכל יובל יסקי, שותף ביסקי אדריכלים, אמר כי "אם שפת התכנון הישראלית היתה ברורה, ישירה ופשוטה אז ודאי שהיה מדובר במהלך מבורך. העניין הוא שהתכנון בארץ מאוד מרובד. יש תוכניות על גבי תוכניות, תוכניות מדיניות, הנחיות מרחביות ועוד. גם בתור אדריכל ותיק שעומד בכל הקריטריונים להיות "מורשה להיתר", יהיה עליו להיות כל הזמן מעודכן ולהכיר את כל הדקויות, זו אחריות גדולה מאוד.

"יש סיבה לכך שבכל עירייה מהקטנה עד לגדולה יש מחלקות שלמות של בודקי תוכניות. אנשים שהתמחותם ועיסוקם הם באזורים ספציפיים והם מכירים את המאפיינים הרלבנטיים ואת הדקויות. בסופו של דבר המהלך מבורך על הנייר, אבל צריך לראות איך הוא יעבוד בפועל ולאורך מבחן הזמן".

יובל יסקי. צילום: דורון לצטר

האדריכל אסף אשרוב, יו״ר סניף תל אביב וחבר הוועד הארצי בהתאחדות האדריכלים אמר כי "התאחדות האדריכלים כארגון היציג של האדריכלים הייתה חלק בהובלת וגיבוש התקנות ואנו מאמינים שמדובר במהלך נכון שיכול לזרז את הליכי הרישוי בישראל. כעת אנו מקווים שגם הוועדות המקומיות והגורמים השונים ישתפו פעולה וירתמו לעשייה במסגרת התקנות החדשות.

"נושא הרישוי מהווה היום את החסם המרכזי בשוק הבנייה כאשר ההליך לקבלת היתר נמשך לעיתים שלוש שנים ויותר ולכן מדובר בלא פחות ממשימה לאומית לקיצור ההליכים בענף והגדלת היצע הדיור. יחד עם זאת ההתאחדות מביעה תקווה שההליך לא ימנע את המשך ההתייעלות הנדרשת בועדות המקומיות".