התאחדות הקבלנים עתרה לבג"ץ נגד תיקון חוק המכר: "יש לשים גבול לממשלה שנוהגת כ'אח הגדול'"

התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה , הגישו היום (ד') עתירה לבג"צ נגד הכנסת, משרד השיכון, משרד המשפטים ומועצת מקרקעי ישראל על מנת לבטל את תיקון מס' 9 בחוק המכר שאושר על ידי הכנסת לפני כשבועיים, ושבין היתר, ביטל את האפשרות להצמיד את מלוא מחיר הדירות החדשות למדד תשומות הבניה. בבסיס פנייתם עומדת הטענה כי התיקון לחוק פוגע בעקרון חופש החוזים, מבטל מכשיר פיננסי המקובל בכל עסקה במשק, של הצמדה לצורך שמירה על ערך הכסף ומטיל אחריות על הקבלנים באיחור מסירת הדירות גם כשאינם אשמים והעיכוב קורה בגלל הרשויות השונות.

כזכור, לפני שבועיים שלח הארגון מכתב התראה לכנסת ישראל בו דרש לבטל את התיקון לחוק מאותן טענות. התיקון שעבר רגע לפני פירוק הכנסת בסוף חודש יוני קבע בין השאר שרק עד 40% ממחיר הדירה יוצמד למדד תשומות הבניה ובנוסף, יצומצם הפטור מתשלום פיצוי במקרה של איחור במסירה רק למקרה שבו האיחור נבע ממעשה או מחדל של הרוכש.

בעתירה נטען כי משרד השיכון שהוביל ודחף את החקיקה עשה זאת אך ורק בשל לחצו של שר השיכון זאב אלקין שמונע משיקולים פוליטיים להציג הישגים לכאורה כדי לכסות את כישלון כהונתו הקצרה והאומללה שבמהלכה התייקרו מחירי הדירות החדשות בכ-20% (עלות ישירה לזוג צעיר של כ-340 אלף ש״ח לפי שווי דירה ממוצעת על פי הלמ"ס שעומד כיום על 1.7 מיליון שקל). ומחירי השכירות זינקו בכ-5% (עלות נוספת לזוג צעיר של כ-3,000 ש״ח לשנה).

העותרות מפנות את הבג״צ לשורה של עמדות משפטיות חד משמעיות ובראשן עמדת משרד המשפטים, שסברו שהיעדר האפשרות להצמיד את מחיר הדירה למדד כלשהו הינה פגיעה מהותיות ובלתי סבירה שעולה כדי פגיעה בזכויות יסוד וזאת שלא בהתאם לפסקת ההגבלה – דבר המהווה עילה להתערבות בג״צ לפסילת החוק. נזכיר כי עמדת משרד המשפטים היתה כי יש לאפשר הצמדה למנגנון חלופי כלשהו (למשל הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבניה),תוך הבהרה שאיסור על מנגנון הצמדה כלשהו הינה בלתי חוקתית בעליל. את העותרות מייצגים עו"ד איה רייך מינא ועו"ד ינון חימי ממשרד פישר (FBC).

כמו כן, העותרים טוענים שבנסיבות בהן התיקון לחוק שינה באופן מהותי את הפעילות בשוק, לכל הפחות הוא היה אמור לכלול הוראות מעבר מפורטות ופרק זמן משמעותי לצורך התארגנות, ולא כך קרה. ואכן, ההשלכות השליליות של זמן ההתארגנות הקצרצר שנקבע בחוק (7 ימים) והעדרן של הוראות מעבר מפורטות מתממשות לנגד עינינו, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ענף הבניה מסר: "הבג"צ אינו על עצם שינוי חוק המכר אלא על פגיעה אנושה בחופש העיסוק ובחופש החוזים. יש לשים גבול להיקף שבו הממשלה יכולה להתנהג כמו 'האח הגדול' ולהתערב בחוזים שבין מוכר דירה לרוכש. הצעד הזה בו נקטה ממשלת ישראל הינו, לדעתי פגיעה בערכי הדמוקרטיה ובחוקי היסוד של מדינת ישראל".