"עד סוף 2021 היו אמורות להיות 2500 עמדות טעינה לרכבים חשמליים, בפועל יש 790 ורובן איטיות"

הבוקר פרק נוסף של פודקאסט "החזית העירונית". הפעם אנחנו מגישים לכם את פרק 41, שבו אירח מוטי ויזל (מייסד ומנכ"ל VCELL - פירמת הייעוץ האסטרטגי והמחקר) את שמוליק גאנדלמן, סמנכ"ל שיווק ומכירות של קבוצת החשמל ניסקו. השניים דיברו על כניסת הרכבים החשמליים לארץ, התשתיות והמוכנות של בנייני מגורים ומשרדים לעמדות הטעינה, כמו גם  על המוכנות של היזמים לשלם יותר עבור בניינים חדשים עם עמדות טעינה.

ניסקו היא קבוצה ותיקה בתחום החשמל  הקיימת כבר מסוף שנות השבעים. החברה בבעלות יצחק ניצן ואריה קדרון וזו חברה ישראלית פרטית. גאנדלמן מספר: "חברנו לספקים כאלו ואחרים, לספק שוויצרי. אני חייב להגיד שכשהתחלנו. היו 4-3 חברות, חלקן התחילו מהבסיס  עם בטר פלייס.  היום יש מעל  50 פלוס. אנחנו עוסקים בכל התחומים של אביזרים בבנייה רוויה". 

האזינו:

האזינו באפל 

האזיניו בספוטיפיי 

גאנדלמן דיבר על המוכנות של הבניינים לעמדות טעינה:

"התשתיות במדינת ישראל לא איפה שהם היו רוצים שיהיו. עם התקציבים של משרד אנרגיה היו אמורות להיות לנו 2500 עמדות טעינה עד סוף 2021, יש לנו 790 ורובן איטיות. טעינה איטית תלויה ברכב, ולוקחת מעל 40 דקות. ומאפס ל-100 בארבע שעות, בטעינה מהירה בשעתיים מאפס למאה. רוב העמדות איטיות, 20 דקות עד 40 דקות". 

"כשאנחנו מדברים על תשתיות, זה לא רק מספר העמדות, זה גם ייצור חשמל. במדינת ישראל בבנייה רוויה  אנחנו מדברים על 71% בניינים. שם הבעיה. אין מספיק חשמל. גם אם נבנה בניין חדש, ויש מאה חניות בבניין. כאן נכנס שילוב חומרה ותוכנה. בבית פרטי אין בעיה. זה אני לעצמי. אבל בבניין מגורים או בניין משרדים, כל החניון הוא ציבורי ואני משתמש בחשמל הציבורי של החניון, וכשאנחנו בונים רכב אחד, אז יאשרו לו עם מונה וכשיבוא השני והשלישי יש מגבלה. חייבת להיכנס תוכנת ניהול".

"יש בניינים שבהם יש  תשתית מוגבלת לרכבים אבל מתישהו נצטרך לבקש מחברת החשמל הגדלה. בסופו של דבר זה עסק, בר פתרון, חברות כמו ניסקו לוקחות את התשתית עליהן, מקימות את התשתית וחותמות עם הנציגות ודיירי הבניין, משטחים את העקומה".

גאנדלמן התייחס גם לבניינים החדשים:

"יש הנחיה שבבניינים החדשים צריך לבנות תשתית, אבל גם התשתית המדוברת ברמת הקבילה וברמת החומרים השחורים היא שאין חשמל לכולם. חייבים תוכנה שתנהל את המינימום שבמינימום של צריכה".

עוד הוא דיבר על רגולציה:

"הרגולציה מאפשרת  לבית עד 12 יח"ד למשל להתחבר דרך הלוח הביתי שלו  אבל לא תמיד יש את הגישה. בסופו של דבר צריך לקבל אישור של הוועד להשתמש בחשמל הציבורי. הוועדים עוצרים התקנות בבניינים של דיירים ספורדים. אז זה מקל עליהם"

הוא ציין גם את החשש של יזמים:

"יש לי הרבה פגישות עם יזמים. הם אמורים להכין הכנה לטעינה  לחניות רכבים חשמליים. השאלה מה זה הכנה, האם זה רק הצינור שמביא את הכבל, והתקשורת ושהוא ריק מתוכן, או לשים את כל לוחות החשמל מאלף עד תו.

"בסוף יזמים צריכים לשנות את התפיסה ולהבין שצריכה להיות עמדת טעינה המהווה יתרון יחסי ואנחנו כבר באים עם ייתכנות כלכלית"