פסיקה: ניתן לתבוע יורשים פוטנציאלים במקרקעין גם אם לא התקבל צו ירושה

בית משפט השלום בהרצליה קבע בפסק דין שניתן לאחרונה כי ניתן לתבוע יורשים פוטנציאליים במקרקעין בהם לא התקבל צו ירושה, באם התובע יפעל למינוי מנהל עיזבון אשר ייצג את הנתבעים. קביעה זו באה בעקבות תביעה של בעלת מחצית מהזכויות המקרקעין, נגד ילדיו של דודה המנוח המוגדרים כיורשים פוטנציאליים למחצית השנייה של הזכויות אשר היו בבעלותו של המנוח.

המקרקעין נשוא המחלוקת ממוקמים בלב לבו של אזור הצפון הישן היוקרתי של תל אביב, ברחוב עמוס. מדובר בנכס בנוי מבנה בן שתי קומות, דירת גג וזכויות בניה נוספות. על פי הרישום המתנהל במרשם בלשכת רישום המקרקעין, התובעת רשומה כבעלים של 50% מהזכויות במקרקעין אותם ירשה מהוריה. המחצית השנייה רשומה על שם דודה המנוח של התובעת, ואילו הנתבעים הם ילדי המנוח והיורשים על פי דין של זכויותיו במקרקעין.

יחד עם זאת, בין הנתבעים ישנה מחלוקת על אופן חלוקת זכויות המנוח בנכס הנ"ל. בעקבות זאת הם לא פעלו להוציא צו ירושה מוסדר. בקשה שהגישה אחת הנתבעות לקבלת צו ירושה זכתה להתנגדויות משני הנתבעים האחרים. בנוסף, בקשה למתן צו קיום צוואה שהגיש נתבע אחד באופן פרטני, לאחר שהוגשה תביעה זו זכתה להתנגדויות מהנתבעים האחרים.

על מנת לממש את זכויותיה במקרקעין הגישה התובעת בקשה להליך פירוק שיתוף במקרקעין. בתגובה הגישו שניים מהנתבעים בקשה לסילוק התביעה על הסף, משום שטרם ניתן לטענתם צו ירושה, מה שהופך אותם ל"יורשים פוטנציאלים" בלבד וככאלה הם לא נחשבים כ"שותפים" במקרקעין ולא יכולים להיות צד להליך פירוק השיתוף עד להשלמת הליך רישום הזכויות. בקשות נוספות לסילוק התביעה הוגשו.

בפתח דבריו בדיון אמר השופט דוד יצחק שהטענה היחידה "במסגרת הבקשות לסילוק על הסף, היא הטענה המשותפת לבקשת הנתבע 2 והנתבעת 3, ולפיה אין יריבות בין הצדדים, והנתבעים אינם בגדר "שותף" כל עוד לא הושלם הליך רישום הזכויות. בשאר הבקשות לא מצא השופט הצדקה לסילוק על הסף.

השופט התייחס לכך שבסוגיה זו, פסיקת בתי המשפט אינה חד משמעית: "בתי המשפט עמדו על ה"בעייתיות" של תביעה לפירוק שיתוף נגד "יורשים פוטנציאליים ועל הקשיים שהיא מעוררת. בכלל זה אף נקבע כי מקום בו לא נרשמה בעלותם של הנתבעים כיורשי המנוח, הרי שעד להשלמת הרישום בידם זכות אובליגטורית בלבד שלא מאפשרת הגשת תביעה לפירוק שיתוף כנגדם."

בסוף דבריו, השופט ציין שבשלב זה לא יורה על מחיקת התביעה מהטעמים שפורטו על ידיו בדיון. התובעת תקבל 90 ימים לפעול למינוי מנהל עזבון אשר ישמש כנתבע בהליך זה. באם לא יעשה הדבר, ישקול השופט את מחיקת התביעה, אך יחד עם מתן האפשרות להגשתה בשנית לאחר השלמת ההליכים הנדרשים.