"בשל שיקולים פוליטיים צרים זורקים את רווחת התושבים לפח"

חוק המטרו לא עלה אמש להצבעה בעקבות התנגדות הליכוד וגם לא נכלל בשורת החוקים שהחליטה להעביר "ועדת ההסכמות" המשותפת לאופוזיציה ולקואליציה. בכך נגזר דינו של החוק החשוב להידחות עד להודעה חדשה, ואילו קהילת התכנון שבמהלך השנה האחרונה הסתמכה בכל פעולותיה על המטרו כעובדה מוגמרת, קמה הבוקר לאווירת כאוס וחוסר ודאות.

מטרתו של חוק המטרו היא בניית התשתית החוקית שתאפשר את הקמת הפרויקט של הרכבת התחתית של גוש דן, הכוללת נכון להיום שלושה קוים. בין היתר קובע החוק את מקורות המימון, את הקמת הרשות שתעסוק בענייני המטרו, ובאיחוד כל הגורמים הפועלים לקידום הפרויקט תחת רשות ארצית אחת. בחוק ההסדרים הקודם הוערכה עלות הפרויקט בהערכה ראשונית של כ-150 מיליארד שקל. אלו סכומים ניכרים, ואי העברת חוק המטרו בכנסת הנוכחית עלולה לעכב את הפרויקט ממושכות, להביא להחמרה בפקקים ולעכב פיצויי הפקעה .

לדברי האדריכלית שירה גלייטמן, שותפה במשרד האדריכלים נעמה מליס, מבחינה תכנונית  לכאורה אין בעיה: "הקידום של המטרו פועל בשני מישורים: אחד תכנוני ואחד חוקי. לכאורה, חוק המטרו חסר השפעה על התכנון. חלק מהקווים אושרו, והתכנון ממשיך להתקדם. אבל בתהליך התכנון יש הרבה מקומות שבעלי אינטרסים רוצים לתקוע טריז.  כך למשל קו האדום של הרכבת קלה עוכב הרבה מאוד שנים, בשל סחיטת עיריות ותושבים. חוק המטרו פותר את כל זה. הוא מעביר את ההחלטה מהרמה המחוזית לארצית.

"חוק המטרו נותן עוד כוח למדינה, מאפשר למינהל התכנון לעבוד בלי הפרעה, החוק גם קובע כיצד הפרויקט ימומן - 50% מתקציב המדינה ו-50% הנותרים החוק מגדיר את מקורות המימון, בין היתר באמצעות היטל השבחה מוגדל".

אדריכלית שירה גלייטמן (דוד סקורי)

אז מה ההשלכות של הקפאת חוק המטרו?

 "אם החוק יעבור לכנסת הבאה, בעלי אינטרסים יכולים להפעיל את כוחם לעכב. גם חברת החשמל או הרכבת יכולים לעכב את התכנון או להרוס אותו. גם  משרד התחבורה מורכב מהרבה גופים שלא מדברים אחד עם השני, וימשיכו לסחוט. יש להם יעדים שלאו דווקא מתאימים למטרות הלאומית. כל גוף תשתית מתקיים כחצר ביזנטית.

"את זה בא החוק לפתור. הוא מנחה על הקמת רשות המטרו, מי תהיה הוועדה המאסדרת. הוא עוסק במסגרת החוקית שגם תאשר וגם תפקח, ותהיה יעילה ורזה".

"זו לא רק דחייה של כמה חודשים"

גליטמן דוחה את הטענה שמודבר רק בעיכוב של כמה חודשים: "אנחנו לא יודעים מי תהיה הממשלה הבאה ומי שר התחבורה. הממשלה הבאה יכולה להחליט ש-150 מיליארד שקל חייבים ללכת לפריפריה ולא למטרו".

עוד לדבריה, "אם ישתרבבו אינטרסים פוליטיים, למשל של עיריית רעננה, כי יש תושבים שלא בא להם, אם תתחלף ממשלה בלי שהחוק יעבור, זה יעלה בזמן  ובתקציב. הוא ייבחן מחדש בחוק עם האג'נדות של משרד התחבורה ושל משרד האוצר. דבר כזה, זה עוד שנה.  להגיד שאנחנו דוחים את זה בסה"כ בכמה חודשים זה פשוט לא נכון. בגלל שיקולים פוליטיים צרים כל התל"ג ורווחת הציבור נזרקת אל הפח".

לדברי שרית צולשיין, מהנדסת העיר גבעתיים וחברת איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים: "אם החוק הזה לא יעבור בממשלה הנוכחית, יכול להיות שבממשלה הבאה ההסכם מול העיריות על כך ש-90% מהוצאות השיפוי הן על חשבון המדינה והשאר על חשבון הרשויות ישתנה. זה יכול להיות לרעתנו כי ההסכם הזה נעשה עם הממשלה הנוכחית. לעומת זאת, ממשלה חדשה יכולה לדון מחדש בנושא גובה ההשבחה ובאם תוכל להקטין אותו ההוצאות של העיריות והיזמים יפחתו.

"בין אם החוק יעבור בממשלה הזו, או בממשלה הבאה. חשוב לנו בעיריות שתהיה ודאות תכנונית ולוח זמנים ברור לכן אנחנו רוצים שהחוק יעבור ולא יהיה תלוי בסיטואציות פוליטיות שיוכלו לעכב אותו וכל עיכוב הוא קריטי לתכנון העירוני של כל עיר. כל תוכניות המתאר העירוניות היום, מתייחסות למטרו ולהשפעתו".

שרית צולשיין (צילום יצחק רובין)

"אישרו את הפגיעה, אבל לא את מנגנוני הפיצוי"

לדברי עו"ד צבי שוב , המתמחה בתכנון ובנייה, עצירת החוק תביא לפגיעה משמעותית בדיירים ובעלי קרקעות, שכן החוק הסדיר את מנגנוני הפיצוי. הוא נותן כדוגמה את התוכניות שנתקעו, כמו תמ"א 60 שנועדה להסדיר את זכויות בעלי הקרקע במקרה של הפקעה לצורך המטרו, וכעת נדחה הדיון שהיה אמור להיות בעניינם החודש נדחה.

בנוסף  תמ"א 70, שמטרתה ציפוף והעצמת זכויות בנייה משמעותית תוך הוספת שטחים סחירים בשטח ומסביב למתחמי התחנות של המטרו, ובעתיד אף מעל הדיפו (מרכזי התפעול). תוכנית זו מהותית למימון הפרויקט, שכן היטלי ההשבחה שייגבו בגינה יהיו קריטיים להמשך הדרך וכעת המימון הוקפא.

צבי שוב (ליאת מנדל)

"יש תוכניות שכבר אושרו ומקומות שבהם מסומנת תחנה, אבל הגופים שמעניקים פיצוי לבעלי הנכסים עדיין לא הוקמו. התוכניות שיוצרות את התוואי כבר אושרו, אבל הפתרונות והמנגנונים לא הוקמו במקביל, האזרח הקטן נפגע מזה. החוק קובע כי על מנת לקבל פיצוי עליו לפנות לוועדה שעוד לא הוקמה.

מי שמעוניין למכור דירה לא יכול לעשות זאת כי היא מיועדת להריסה, וגם לא ירצה להשקיע בשיפוץ דירה כזו. בנוסף יש 250 דונם שמסומנים להפקעה וגם על זה צריך לתת פיצוי. מלכתחילה הכול היה צריך להיעשות במסגרת מהלך אחד, כמו חוק חוצה ישראל, פה אישרו את הפגיעה, אך המנגנונים לפיצויים לא קיימים".

שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין מציינת: "עיכוב חוק המטרו יוצר חוסר ודאות גדולה מאוד עבור עשרות אלפי בעלי נכסים הנמצאים על הצירים המתוכננים. כיום בעלי הנכסים נפגעים בצורה משמעותית. מהרגע בו פורסמו התוואים הקיימים, למעשה הוקפאה כל אפשרות לנצל או לממש את הזכויות בקרקע, שכן יש מגבלות רבות או בקשות להפקעה והריסה של מבנים שונים מצד המדינה.

יש כאן פגיעה דרמטית בזכות הקניין ובערך הנכסים. קרקעות או נכסים שמיועדים להפקעה נמצאים בסוג של הקפאה, מחד אין באפשרות בעלי הנכסים לעשות שם דבר עם הקרקע או הנכס, מאידך עד שהמדינה תואיל בטובה להעניק להם פיצוי יעברו שנים רבות. ככל שהתהליך הזה מתארך חוסר הוודאות גדל והפגיעה בשווי הנכסים גדלה בהתאם".

נחמה בוגין (ניר שהרבני)