תעודת סיום: הממשלה סיפקה "עזרה ראשונה" לבלימת המחירים אך לא מעבר מכך

כשבוחנים את פעולותיה של הממשלה ה-36 קצרת הימים בתחומי הדיור, התכנון והבניה מגלים כי רובם נועדו לתת מענה מיידי למשבר מחירי הדיור שהתפוצץ פעם נוספת במלוא העוצמה במהלך כהונתה, אך לא הספיקה לבצע צעדים שמטרתם לעצב את עתיד ענפי הבניה והתשתיות באופן בריא יותר.

במאבק המתמשך בעליית מחירי הדירות נעשו מספר מהלכים מוצלחים, אך לצידם גם כמה טעויות קריטיות ששפכו דלק על מדורת המחירים במקום לכבות אותה. הטעות הראשונה שאפיינה את חודשי הכהונה הראשונים היתה רצף ההתבטאויות תמוהות בלשון המעטה מצד שלושת השרים הרלוונטיים – שר האוצר אביגדור ליברמן, שר השיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד, על כך שאנו עוד צפויים לראות לעליית מחירי דירות בשנה הקרובה. הן מבחינתם אולי אמרו את האמת כפי שהם רואים אותה, וכנראה ביקשו להנמיך ציפיות על מנת להפחית סיכוי לכישלון. הבעיה היא ששוק הדירות הוא שוק של ציפיות, ואמירות שכאלה מפי השרים שאחראים על מדיניות הדיור, הריצו מיד את הרוכשים למשרדי המכירות. כך, במקום לראות עליית מחיר שנתית של 5%-6% כפי שחזו השרים, ראינו זינוק של 15%-16%.

ליברמן. האיטיות ביישום מס הרכישה עלתה ביוקר. צילום: רומן ינושבסקי

טעות שניה ולא פחות קשה נעשתה בעת ייקור מס הרכישה על רכישת דירות להשקעה, ממדרגת מס מינימלית של 5% ל-8%. המהלך שנועד להפחית ביקוש ולהרחיק את המשקיעים מהשוק, הוא נכון בבסיסו. אך כאן לא מדובר על ה"מה" אלא על ה"איך": מיום ההכרזה על המהלך באוקטובר 2021 ועד להשלמתו באמצעות חקיקה חודש וחצי לאחר מכן, חווה שוק הדירות הסתערות רוכשים שהכניסה אותו לסחרור של עליות מחירים, שרק בשבועות האחרונים מתחיל להתמתן. חבל מאד שבנקודה הזו לא לקח ליברמן דוגמה משר האוצר לשעבר כחלון שעשה את אותו המהלך, רק בהפרש של שלושה ימים מיום ההכרזה ועד ליום היישום.

אך לצד הטעויות נעשו גם מספר מהלכים מוצלחים. בהיקפי שיווק הקרקעות על ידי רמ"י חלה עלייה משמעותית, ואת ההשלכות שלה עוד נראה בשנה הקרובה בשמירה על רמה גבוהה של התחלות בניה. חזרתם של מבצעי הדיור המוזל, למרות הביקורת, גם היא מהלך נכון ואף הכרחי. אם אלו יימשכו בווליום גבוה יהיה בכוחם להרחיק משוק הדירות את רוכשי הדירה הראשונה ולצנן אותו משמעותית. גם בגזרת ההתחדשות העירונית ראינו פתרון של מספר חסמים, בעיקר בהחלשת כוחם של הדיירים הסרבנים.

את רוב הצעדים שביצעה הממשלה בתחום הדיור ניתן לשייך לגזרת "העזרה הראשונה" שנועדה לייצב את שוק הדיור, אך בלי רפורמות שישנו את פניו באופן משמעותי יותר. זה לא שלא היו תוכניות כאלה: אחד המהלכים המהפכניים ביותר שיזמה הממשלה - שינוי מבנה הארנונה שנכלל בטיוטת חוק ההסדרים ושאמור היה לתמרץ את הרשויות המקומיות לבנות יותר מגורים ופחות מסחר ומשרדים - יכול היה להיות שינוי שישאיר חותם אמיתי. גם שינוי מערכת התכנון באופן שיגדיל משמעותית את כוחן של הרשויות המקומיות, וכמובן גם "חלופת שקד" שאמורה היתה לרשת את תמ"א 38 , וכעת צפויה לחלוף מהעולם. ימי הממשלה היו קצרים מכדי לבצע רפורמות משמעותיות ואת התוכניות מרחיקות הלכת שנכללו בטיוטת חוק ההסדרים יהיה על הפקידים לאפסן עד ליום הקמת הממשלה הבאה.

אם יש דבר אחד אותו ניתן לומר בוודאות במציאות הכאוטית שבה השוק שרוי בשנים האחרונות, הוא שהיציאה לבחירות כעת הן חדשות רעות לכולם: גם ליזמים ולאנשי המקצוע הפועלים בענף, אך בעיקר לאזרח הפשוט. ממשבר מחירי השכירות שהביא למחאה שפרצה בימים האחרונים ועד למחסור המסתמן בהיקפי תשתיות העל כגון חשמל ומים - שורה של אתגרים עצומים עדיין ממתינה לפתרונות שאותם יוכל לספק רק שלטון יציב. מאתמול כבר אין כזה בישראל, ומהיכרותנו עם המערכת הפוליטית - איש אינו יכול לומר מתי שלטון שכזה יחזור.