יובל יסקי, בפודקאסט 'החזית העירונית': "שיטת המכרזים של רמ"י דוחקת החוצה את הקבלנים המקומיים"

יום ראשון הגיע ואיתו פרק נוסף של פודקאסט "החזית העירונית". הפעם אנחנו מגישים לכם את פרק 35, שבו אירח מוטי ויזל (מייסד ומנכ"ל VCELL - פירמת הייעוץ האסטרטגי והמחקר) את  יובל יסקי, שותף מייסד ומנכ"ל במשרד יסקי אדריכלים , השניים דיברו ביניהם על המודל התכנון האורבני שפשט בעולם, על האלטרנטיבות לתפיסה האורבנית הרווחת, ועל הבעיות שנוצרות משיטת שיווק הקרקעות במכרזי רמ"י, האזינו:

להאזנה בספוטיפיי

להאזנה באפל פודקאסטים

להאזנה בגוגל פודקאסטים

"יש תפיסה גם אצל מקבלי ההחלטות וגם אצל אדריכלים שיש מודל אחד של עיר אידיאלית, המודל של העיר האירופאית – הרחובות, השדרות, המסחר לאורך הרחובות, קשתות וצירים. בכל עיר שבה אנחנו נמצאים החוויה שלנו היא אותה חוויה, בין אם נהיה בנוף הגליל, בצור הדסה, או בקריית גת התחושה היא אותה תחושה. גם התכנון בפריפריה דומה למרכז. אולי יש יותר בתים צמודי קרקע, אבל השכונות הם באותו מבנה של השכונות בערי גוש דן.

סביבת המגורים צריכה להיות הרבה יותר אנושית במובן הזה שכל אדם צריך שסביבת המגורים שלו תייצר לו את המגוון המקסימלי. למשל, שטחים פתוחים בנגישות גבוהה, צל, פחות כבישים. צריך גם לאפשר יותר גמישות בשימושי הקרקע – לאפשר תעסוקה ומסחר קטנים גם במבמני מגורים ולא רק בשטחים המסחריים.

שכונת נופים בערד – אנטי אורבנית

שכונת נופים בערד היא דוגמה טובה לשכונה אנטי אורבנית. השכונה נמצאת מעט חיצונית לעיר, וממוקמת צפונית מזרחית מערד לכיוון מצדה. את השכונה תכננתי לפני כעשור עבור מנהל מקרקעי ישראל דאז. התפיסה התכנונית הייתה אנטי עירונית, בין היתר באמצעות תכנון מגרשים גדולים. ההנחה הייתה כי כדי שערד תוכל להתחרות עם כל יישובי הווילות שהוקמו באותה תקופה, היא צריכה ליצור שכונה יוצאת דופן שכופרת במידה מסוימת בעירוניות הרווחת, עם מגרשים גדולים כמו שכונה פרברית ולא עוד שכונה אורבנית סטנדרטית.

המכרזים של רמ"י דוחקים את היזמים הקטנים

שיטת השיווק של מכרזי רמ"י היא מוטה לכיוון הזכייה של החברות היזמיות הגדולות. צריך לייצר מנגנון אחר במכרזים שיאפשר גם לשחקנים אחרים להיכנס למגרש הזה. העיר תל אביב היא דוגמה טובה לזה. בגלל הגידול בפרויקטים להתחדשות עירונית  של תמ"א 38 בעיר תל אביב, נוצרו הרבה מאוד חברות יזמיות קטנות. במקום מסוים חזרנו לעולם הקבלנים הקטנים של פעם שבו קבלן היה בונה בניין אחד או שניים בשנה וחי בטוב.

ברגע שמדינת ישראל משווקת שכונות שלמות ברחבי הארץ,, אנחנו רואים שכונות שלמות שנבנות באמצעות שתיים או שלוש חברות בלבד. זה אותם מתכננים ואותם אדריכלים, ובגלל שהם רוצים גם להוריד עלויות, הם מתכננים את אותו בניין ופשוט משכפלים אותו. אם היו משנים את תנאי המכרז ומשווקים מתחמים קטנים ליזמים מקומיים וקטנים היינו מקבלים תכנון מגוון יותר".