פסק דין תקדימי: ביטול הפקעה של שטח לצורכי ציבור

בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בלוד קבע לאחרונה החלטה תקדימית  שכדי להפקיע מקרקעי מדינה, על הוועדה המקומית להפעיל שיקול דעת אם יש לנקוט דרך של הפקעה , כדי לממש את הצורך הציבורי. במקרה שהמטרה הציבורית כבר הושגה והלכה למעשה ממומשת שנים רבות, לא נדרשת הפקעה, ולכן ביטל את ההפקעה מצד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מינהלית שרון ושל המועצה המקומית גזר.

הסיפור מתחיל בעתירה מנהלית של משרד האוצר, משרד החינוך ורמ"י לביטולן של שתי הודעות הפקעה אשר מתייחסות לשטח שבו נמצא בית הספר החקלאי ימה. בית ספר ימה הוא בית ספר תיכון ממשלתי חקלאי, שהוקם מתקציב משרד החינוך, ומופעל ע"י משרד החינוך. שטח בית הספר, לרבות שטחים חקלאיים המשמשים אותו, הוא כ-270 דונם.

באחד המבנים של בית ספר ימה לומדים בשלוש השנים האחרונות גם תלמידי חטיבת ביניים זמר (כיתות ז', ח' בלבד),המופעלת ע"י המועצה המקומית זמר. זאת בשל מצבו המוזנח של המבנה, ביישוב זמר, המיועד לחט"ב. בין משרד החינוך לבין המועצה המקומית זמר נחתם לצורך כך "הסכם שירותים והפעלה", לתקופת שימוש של שנת לימודים אחת – תש"ף,  אך בפועל השימוש נמשך גם בשנות הלימודים תשפ"א.

בין משרד החינוך והמועצה המקומית התנהל דין ודברים שעניינו מיזוג חטיבת הביניים עם בית הספר ימה, שבסופו אמורה הייתה החטיבה להפוך לחלק מבית הספר. לטענת העותרים, משרד האוצר, רמ"י ומשרד החינוך, מהלך זה נמצא בשלב זה בבחינה.

חלק מהשטחים בביה"ס יועדו לשטחי ציבור ולהפקעה לצורך שטחי ציבור. בדצמבר 2019 פרסמה הוועדה המקומית ברשומות הודעה כי זכות החזקה בקרקע תהיה לקניינה הגמור והמוחלט של המועצה המקומית זמר.  משרד החינוך ביקש לבטל את ההפקעה.

לאחר מכן הודיע משרד החינוך למועצה המקומית כי מאחר שטרם בוצע האיחוד של חטיבת ביניים זמר עם בית ספר ימה, על המועצה להתארגן להפעלת כיתות החט"ב במבנה השייך למועצה, משום שאין באפשרות משרד החינוך להמשיך ולהעמיד עוד את המבנה הנוכחי לשימוש החטיבה, והוא דרוש לשימוש מיידי של בית ספר ימה.

ראש המועצה המקומית מר תמים יאסין הגיב, כי חטיבת הביניים ובית הספר ימה אמורים לעבור תהליך פורמלי של איחוד, כאשר המעבר של תלמידי חטיבת הביניים למבנה בבית הספר היה תרגום מעשי של החלטה זו, ועל כן, תלמידי החט"ב למדו וימשיכו ללמוד באותו מבנה ובאותן כיתות יחד עם תלמידי בית הספר הממשלתי. עוד ציין ראש המועצה במכתבו כי המקרקעין שבהם נמצא בית ספר ימה הם בבעלות המועצה, ורק היא תחליט מה ייעשה בהם.

לאחר תהליך גישור שנכשל הוגשה העתירה שבה הטענה העיקרית הייתה שבית הספר כבר משמש לשטחי ציבור. המועצה האשימה את המדינה בכך שהיא מתייחסת לבית הספר כשטח צבאי סגור ובית הספר לא מקבל תלמידים מהיישוב, אף שהוא התיכון היחיד באזור.

השופט צבי דותן קיבל את העתירה וקבע:

"הוועדה המקומית מוסמכת להפקיע מקרקעי מדינה. אולם, גם במקרה כזה, על הוועדה המקומית להפעיל שיקול דעת אם יש לנקוט דרך של הפקעה , כדי לממש את הצורך הציבורי. במסגרת הפעלת שיקול הדעת עליה לשוות לנגד עיניה את מהותו של הצורך הציבורי, את זיקתו של צורך ציבורי למקרקעין המסוימים המיועדים להפקעה, ואת השאלה אם יש צורך ברכישת הבעלות כדי לממש את הצורך הציבורי. רכישת הבעלות בדרך ההפקעה היא אמצעי קיצוני מרחיק לכת, ואין שוללים את זכויותיו של אדם ברכוש דלא ניידי, אלא אם כן ברור וגלוי כי זו הדרך הנכונה למימושו של הצורך הציבורי.

"במקרה זה ברור שההפקעה איננה נדרשת להשגת המטרה הציבורית, מן הטעם שהמקרקעין הללו כבר משמשים, ממשיכים לשמש, וימשיכו לשמש לצורך הציבורי של בית ספר תיכון ממשלתי. לא נדרשת הפקעה כדי להשיג מטרה ציבורית, מקום שהמטרה הציבורית כבר הושגה וממומשת בפועל בשטח, מזה שנים רבות. לאור כל האמור  יש לבטל את ההפקעה".

לעיון בפסק דין המלא לחצו כאן