מוות במספרים: ההרוגים באתרי הבנייה בישראל בארבע שנים

משרד העבודה והרווחה בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי פירסמו בשבוע שעבר את דוח תמונת מצב לגבי תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית בשנים 2013-2017, ובתוכם גם הנפגעים בענף הבנייה בישראל בשנת 2017 בפרט. 

הדוח הכללי שכולל גם נתונים ממשרד הבריאות, מצביע על 75 עובדים שנהרגו בישראל ב-2017 במקומות העבודה, מתוכם 52 נהרגו בתאונות במהלך עבודה. עוד 23 נהרגו באירועים שאינם בהסדרה של מינהל הבטיחות במשרד העבודה ולכן הוא לא סופר אותם כנפגעי תאונות עבודה (תאונות דרכים, אירועים בריאותיים, שריפה וכדומה). הנפגעים בתאונות העבודה בשנת 2016 (הנתונים בגין 2017 עדיין לא שלמים), עמדו על כ-46 אלף איש. העלות השנתית למשק הישראלי בגין נפגעי העבודה – 4.76 מיליארד שקל!

 
מתוך סך הנפגעים, משרד העבודה מסמן 30 הרוגים שאיבדו את חייהם בענף הבנייה ב-2017. לדברי המשרד מדובר בירידה של 19% בהיקף הנפגעים מאז 2013. כ-58% מכלל מקרי המוות קרו באתרי בנייה – הסתברות גבוהה פי 3.6 משאר ענפי העבודה במשק. ב-29% מהמקרים המוות נבע מנפילה מגובה וב-25% מהמקרים העובדים נהרגו מפגיעת עצם על הקרקע או מנפילת עצם מגבוה. 

יצוין כי נתוני האמת הם אפילו יותר עגומים, וזאת כי הדוח מתייחס בעיקר לפגיעות שהובילו למוות של עובד, בעוד שנתונים לגבי פציעות בעבודה מתועדות רק כשמוגשות תביעות בגינן לביטוח לאומי – עד שנה אחרי התאונה. בנוסף, הדוח אינו מכליל תאונות בניין של פועלים מעבר לקו ירוק וכן נתונים של דריסה בתוך שטחי אתרי הבנייה, וכן פגיעות של עוברי אורח שנפגעו בסמוך לאתר הבנייה כתוצאה ממחדל שקרה באתר. לפי המניין שכן מכליל את כל הנ"ל – 36 פועלי בניין ועוברי אורח נהרגו בענף הבנייה ב-2017. 
 מבחינת אזורי התאונות, לפי הדוח כ-52% מהן התרחשו באתרי בנייה במרכז הארץ בשטח שבין גדרה לחדרה. 33% מהן התרחשו במחוז צפון, 7% במחוז דרום ו-7% במחוז ירושלים. תל אביב היא העיר שבה התרחשו הכי הרבה תאונות עבודה מבין הרשויות המקומיות – 19% מהסך הכללי. יצוין כי גם היקף הבנייה גדל בכל המחוזות ב-2017.  

59% מהעובדים שנהרגו ב-2017 בענף הבנייה הינם תושבי ישראל. תושבים זרים נהרגו פי 3 משיעור ההרוגים של תושבי ישראל ותושבי השטחים. כך, היקף התביעות של תושבי השטחים בגין תאונות עבודה בענף הבינוי עומד על 10% מהנפגעים, בעוד שחלקם בעובדים בענף עומד על 23% (69 אלף עובדים). לעומת זאת בעוד שמספרם של העובדים הישראלים מהווה 68% מהמועסקים בענף (205 אלף עובדים), היקף התביעות שלהם הינו 89%. תת הדיווח בענף נפגעי עבודה בולט במיוחד בהיקף התביעות של עובדים זרים שעומד על 1.5% מהתביעות אך מהווים 9% מכוח העבודה (28 אלף עובדים) בענף הבינוי.

 
60% מההרוגים היו באתרי בנייה למגורים (16 תאונות); 6 תאונות קטלניות התרחשו בעבודות פיתוח ותשתית, 3 תאונות התרחשו בעת הקמת מבני ציבור ו-2 נוספות בהקמת מבני תעשיה. 

52% מהתאונות התרחשו בשלב עבודות הגמר בבניין; 26% מהתאונות הקטלניות אירעו בעבודות שיפוצים ותמ"א 38; 37% מהתאונות התרחשו בשלב השלד. 
מעל 50% מהתאונות התרחשו באתרים של חברות בנייה בעלות סיווג קבלני ג'5; 12 מהתאונות הקטלניות התרחשו באתרי של "חברות מוכרות" ע"י החשב הכללי באוצר. 

עוד נתונים: ב-26% ממקרי המוות לא נכח מנהל עבודה באתר בעת התאונה. משרד העבודה טוען כי לפחות 11 מהתאונות הקטלניות ניתן היה למנוע בעזרת השגחה הדוקה יותר וליווי פעולות הבנייה מקרוב בידי מנהל עבודה. ביותר מ-30% מהתאונות הקטלניות נמצאו כשלים בהדרכת העובדים או במסירת מידע בדבר סיכונים באתר. ב-33% מהתאונות הקטלניות היו מעורבים חומרי גלם או ציוד בנייה, משטחי עבודה ופיגומים היו גורם תורם ל-26% מהמקרים.

 
משרד העבודה מציין, כי ב-2017 פעלו בישראל 11,712 אתרי בנייה וב-7,078 מהן נערכו ביקורי פיקוח ע"י מפקחי מיהל הבטיחות במשרד. המפקחים בדקו 57 אלף נושאים וב-37% מהם נמצאו ליקויים (ממוצע של 3 לביקור). במסגרת זו הוטלו 947 צווי בטיחות ו-106 צווי שיפור. הליקויים השכיחים באתרי הבנייה הם תקינות משטחי העבודה ופיגומים, מנהל העבודה, חשמל, ציוד מגן אישי, גידור ומסירת מידע לעובדים. 

ב-60% מהביקורות על פיגומים, ב-45% ממשטחי העבודה וב-47% מההתקנים והציוד החשמלי שנבדקו באתרי הבנייה – נמצאו כשלים.