גל גבריאל: בפודקאסט "החזית העירונית": "לוד היא המיקרו קוסמוס של ישראל, ההצלחה בעיר תהווה סימן לערים רבות נוספות"

יום ראשון הגיע ואיתו פרק נוסף של פודקאסט "החזית העירונית". הפעם אנחנו מגישים לכם את פרק 26, שבו אירח אילי בר (מנכ"ל משותף ב-'Ecocity') את גל גבריאל מהנדסת העיר לוד. השניים דיברו על המהפכה התכנונית והביצועית שעוברת העיר לוד בשנים האחרונות. על ההתחדשות העירונית המאסיבית שתעבור 80% מהעיר הוותיקה, וכיצד מקבלים רצף של החלטות גורליות על עתיד העיר, בפרק זמן כל כך קצר, האזינו:

להאזנה בספוטיפיי לחצו כאן

להאזנה באפל פודקאסטים לחצו כאן

להאזנה בגוגל פודקאסטים לחצו כאן

לוד היא מקום שהכל קורה בו. כל מה שצריך לקרות במדינת ישראל קורה בלוד ובאופן מהפכני, רדיקלי ומצוין. ואני גאה להיות חלק מזה, זה כמובן בהובלת ראש העיר והנהגת העיר ויש חזון גדול מאוד לעיר שקצת נשכחה בשנים שהיו, אבל בשנים האחרונות אחזה בכל דרך אפשרית ובעוצמתיות גדולה מאוד לשנות מסלול ולהפוך למה שהיא צריכה להיות - עיר מובילה במרכז הארץ, צומת דרכים נגישה, נמצאת במקום אסטרטגי. היא עיר שניתן לחיות בה, לגור בה, לעבוד בה ולקיים בה חיי עיר עם כל המשמעות של עיר משגשגת. 

היא לא תמיד הייתה כזו. היא הייתה עיר שהיו לה ימים טובים. היא התפתחה כמו הרבה ערים בעשורים הראשונים של המדינה ואז נבנו ערים ופרברים חדשים מסביבה והעיר עברה תהליכי נטישה. האוכלוסייה החזקה יצאה החוצה, והאוכלוסייה הפחות טובה נכנסה פנימה. עם השנים היו גם קשיים בניהול, היו כמה משאבים אסטרטגיים שנלקחו מהעיר כמו נתב"ג וכן הלאה. כך היה פרק זמן של חוסר התפתחות וקצת נסיגה לאחור.

אבל המצב היום הוא שונה בתכלית, הרבה מאוד בזכות השקעות מאוד גדולות מצד הממשלה והבנה שזה מקום שצריך להשקיע בו והסכם גג מאוד מחושב ומתקדם עם מבט מאוד רחב על מה שהעיר צריכה עם תקציב מאוד גדול לפיתוח, שייקח את העיר וישלש את אוכלוסייתה בשלושת העשורים הקרובים.
ההכפלה קוראת כבר עכשיו, אנחנו כבר בעיצומה של מהפכת הפיתוח, אנחנו נמצאים לא רק במהפכת התכנון אלא כבר במהפכת הביצוע בשטח - הקמה של שכונות חדשות וכמובן התחדשות עירונית . 

הדברים קורים כי זה המקום הנכון שהדברים יקרו בו כי זה מקום שהוא עדיין המטרופולין, הוא בטבעת ההיקפית של המטרופולין ובמרכז הארץ, מקום שיש בו הרבה יותר מהזדמנות לבוא לגור בו אלא גם הזדמנות לבוא לייצר משמעות. מקום עם משמעות תרבותית ועם זהות וערכים, לא עוד מקום אלא מקום ייחודי וחשוב מאוד. מקרו קוסמוס של ישראל זה ברור וההצלחה שתנבע מלוד והיא גם כבר נובעת, היא סימן לערים רבות ובכלל.

התחדשות עירונית של 80% מהעיר הוותיקה

אנחנו מדברים על היקפי תכנון של 80% משטח העיר הוותיקה, כל זה נעשה כדי לא להשאיר אף אחד מאחור - המחויבות לציבור, האינטרס הציבורי הרחב, הנכונות שלנו, והיכולת שלנו שהתגבשה כעיר עם כל מי שנמצא בה ועובד בשיתוף פעולה לתכלל את כל האירוע של של ההתחדשות העירונית, של 80% משטחי העיר.

את התכנון אנחנו עושים בצורה מפורטת מראש ולא מתארית, בגלל שאנחנו עושים את זה בפרק זמן יחסית קצר, אנחנו מתוכנית לתוכנית מתייחסים לתוכנית שקדמה לה, למדים ממנה, וגם משכללים וממשיכים את הרצף העירוני. ויש בזה המון היגיון. תוך שנים בודדות אנחנו נהיה ב-100 אלף תושבים, עשור קדימה אנחנו נגיע ל-150 אלף, והצפי גדילה שלנו ל- 240 אלף שזה פחות או יותר תהיה הקיבולת העירונית בסוף התהליך.  

אנחנו מקדמים שבע תוכניות ותמ"ליות בו זמנית להתחדשות עירונית. אחת התוכניות הגדולות נקראת שלמה המלך, התוכנית אושרה להפקדה לפני כמה שבועות, זאת תוכנית שהעיר יזמה הכוללת 13 מתחמי התחדשות עירונית . אנחנו מקדמים את התוכנית עם המתחמים מראש, כאשר בכל תוכנית כזאת יש לנו לפחות שני מתחמים שהם מתחמי ההתנעה וההתחלה "הסטארטרים" של התהליך.

התחדשות עירונית - חברה, כלכלה, ותכנון

חברה, כלכלה ותכנון, יש פה מעגל. זה מתחיל כאשר מבינים שיש בשלות, רצון והתחלה של הבנה שתהיה התארגנות של תושבים – ויש בעיר רצון מאוד גדול של תושבים להיכנס לתהליכים, במיוחד, כי יש מנהלת שמסדרת ומארגנת את זה, מלווה ונמצא שם בתהליך בשטח כל הזמן. 

ואז מתחילה הבדיקה התכנונית, האם יש פה מתחם, או אוסף של מתחמים, אם יש לתוכנית היגיון אורבני במרחב שלה, האם היא נמצאת על ציר ראשי בעיר, כך ההיגיון התכנוני מתחיל להתגבש. לאחר מכן אנחנו בוחנים את ההיתכנות הכלכלית. לאחר שאנחנו מחברים את כל הדברים האלה יחד – חברה, תכנון וכלכלה, התוכנית מתחילה לרוץ, כך לעולם לא נעשה תוכנית שהיא איננה כלכלית, לעולם לא נעשה תוכנית שהיא לא מעולה מבחינה תכנונית, ולעולם לא נקדם תוכנית שהתושבים לא בשלים אליה. אלו הדברים שגורמים לדברים לעבוד ולהתקדם.

רצף קבלת החלטות גורליות בפרק זמן קצר

זה דורש הרבה אומץ, זה דורש יכולת קבלת החלטות, גם אין ספק שזה לפעמים מייצר בתוך הצוות חילוקי דעות, לפעמים יש תחושה שצריך להתעכב טיפה - זה בסדר, וזה תהליך בריא. אבל  יש משהו מאוד עוצמתי בתהליך הזה שקורה בו זמנית, היכולת להכיל את זה – כל כך הרבה קורה, כל כך הרבה החלטות ביום אחד, ואפילו בפגישה אחת.

זה עקב בצד אגודל, זה המון סבלנות זו הירתמות מאוד גדולה של הצוות המקצועי. כשיש לך מנהיגות שמאפשרת לכל כך הרבה דברים לקרות, אתה מבין שיש לך פה הזדמנות לעשות משהו מאוד גדול - זה מה שמחבר אותנו. כולנו מחוברים מאוד למשמעות הגדולה של מה שאנחנו עושים ולכן יש פה דבר מאוד בסיסי לשיתוף פעולה בין אנשים - המשמעות המשותפת ותחושת השיתוף.

אני רוצה להגיד שזה חייב לקרות, זה לא יכול להיות אחרת. הרי אנחנו בונים את המדינה פעם נוספת. ככה זה היה גם לאנשי המקצוע שהיו דור אחד או שניים לפנינו, הם באו ובנו מדינה וקיבלו החלטות הרות גורל. בעניין הזה צריך לומר כי תפיסת התכנון של היום היא באופן מובהק הרבה יותר טובה, מוכחת, נכונה ושאובה מכל מה שנלמד מהמרחב העירוני העולמי. 

לסיום כמה מילים על התפקיד בעיר לוד אחרי שכיהנה כנכ"לית של עמותת מרחב – ארגון שייסד בארץ את הדיון על עירוניות מודרנית: "הצורך להתמקד בתהליכים, להתחייב למקום, לזהות מקום שקורים בו הרבה דברים, ולתרום תרומה משמעותית. בסוף לוד היא מה שקורה בכל הארץ והיא קורה במקום אחד, אז אין ספק שזה מושך מאוד".