חיים פייגלין בפודקאסט "החזית העירונית": "הציבור הוא שותף אסטרטגי מבחינתי; כשאני שומע שאנשים מרוויחים איתנו מהמניות זה מרחיב את ליבי"

יום ראשון הגיע ואיתו פרק נוסף של פודקאסט "החזית העירונית". הפעם אירח עו"ד זיו כספי (שותף מייסד במשרד גינדי כספי ושות ') את חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן , לשיחה על העבר של החברה עוד כשהוקמה על ידי אביו ז"ל, על כניסתו לתחום, על המיזוג והמיזם הראשון ב-1996, על משמעויות המעבר מחברה פרטית לציבורית ועוד ועוד. האזינו:

להאזנה בספוטיפיי 
להאזנה באפל פודקאסטים
להאזנה בגוגל פודקאסטים

"המיזם הראשון של החברה, הכניסה לעולם היזמות, היה במכרז של מחיר למשתכן בשנת 1996, והוא קרה תוך כדי המיזוג לחברה של היום. אגב, מחיר למשתכן זו לא המצאה של משה כחלון, אלא המצאה ותיקה מאוד של פואד בן אליעזר כשר הבינוי והשיכון. 

זכינו בפרויקט של 61 חידות דיור במקום אקזוטי מאוד שנקרא טירת הכרמל. זה היה הפרויקט הראשון של צמח המרמן , והכימייה שבין שתי המשפחות יצרה את הרצון להפוך את השותפות הזו לחברה, ואז מיזגנו את הפעילויות ואת ההון האנושי, והמשכנו הלאה. זו שותפות שעובדת כבר 25 בכבוד הדדי והרבה מאוד הערכה בין שתי המשפחות שלנו. אנחנו עובדים בדרך של אמון מלא".

"בשנת 2007 אחרי משבר האינתיפאדה השנייה והתפוצצות בועת הדוט.קום, היו כאן שנים נוראיות. הן התחילו בשנת 2000, ולמעשה נמשכו שבע שנים קשות מאוד, שבהן הייתה רכבת אווירית של יזמים שעזבו את הפעילות בארץ וחיפשו את עתידם במזרח אירופה, במערב אירופה, בארה"ב בהודו ובמקוומת כאלו. 

אנחנו, בניגוד למגמה, החלטנו להישאר פה. לא שזה עבר בלי דיון בינינו: היו גם מוטיבציות לצאת לחו"ל, אבל אני די הכתבתי את המדיניות של החברה שאנחנו נשארים בישראל, עם כל הקושי שיש, ולא מפצלים את כל ההון האנושי וההון הקומפקטי שהיה בחברה לכל מיני הרפתקאות בחו"ל. זה היה גם ממניעים עסקיים וגם ממניעים ציוניים. אמרתי שאם נצא לחו"ל, לא נשרוד".

"בנוגע לממשק עם הבורסה, ולהבדל בין חברה פרטית לציבורית: פיקוח תמיד מקשה, אבל העובדה שיש לך איזשהו שותף גדול, מרובה בנים – אני מתייחס לכל הציבור כשותף - וכשאני שומע שאנשים מרוויחים איתנו מהמניות, וזה מרחיב את ליבי. כשהציבור מרוויח איתנו אין כיף גדול מזה. היום יש בחברה גם בעלי עניין נוספים, שלוש חברות ביטוח – כלל, הפניקס והראל, וגם הן למעשה הציבור. 

הציבור הוא שותף אסטרטגי מבחינתי, ואני יודע תמיד שאני חייב לנהוג בצורה ציבורית. החברה הזאת היא כבר לא חברה של אבא שלי ז"ל ולא שלי, אלא חברה שמשותפת עם הציבור, ולכן ההתנהגות צריכה להיות ציבורית, עם ממשל תאגידי תקין. ברור שזה מכביד, אבל מצד שני זה עושה סדר, מעין 'מסדר המפקד' שאתה צריך להציג בכל שלושה חודשים, ובוודאי בסוף שנה, בדו"חות הכספיים של כל שנה. זה מספק שקיפות, יושר וסדר".