חיים קראדי בפודקאסט החזית העירונית: "זוגות צעירים שגרים היום בפלורנטין – יידחקו החוצה; תל אביב תהיה עיר רק של עשירים"

יום ראשון הגיע ואיתו פרק נוסף של פודקאסט "החזית העירונית". הפעם אנחנו מגישים לכם את פרק 20, שבו אירח מוטי ויזל (מייסד ומנכ"ל VCELL - פירמת הייעוץ האסטרטגי והמחקר),את חיים קראדי, מנכ"ל חברת פרשקובסקי מניבים. השניים דיברו ביניהם על העבר העשיר של קראדי בענף הנדל"ן, על הפעילות שלו ושל החברה כיום בענף ועל העתיד - הן העתיד שלו, הן העתיד של החברה והן העתיד של ענף הנדל"ן הישראלי. האזינו:

להאזנה בספוטיפיי
להאזנה באפל פודקאסטים
להאזנה בגוגל פודקאסטים 

"ענף הנדל"ן מתנהל כיום כמרקחה – וזה לא טוב לאף אחד מהצדדים. הענף מתנהל בתנודתיות כמו בהייטק או בבורסה, זה לא דבר טוב לא למוכרים, לא לקונים, לא לבנקים, ולא לאף גורם בתעשייה הזאת, שהיא תעשייה מסורתית, שאמורה להיות שמרנית, יציבה. לצערנו ב-20 השנים האחרונות אנחנו רואים שהיא מתנהלת בצורה תזזיתית מאוד, עם המון קפריזות, עם ניסיונות של כל הגורמים בענף ליצור סוג של יציבות, אבל ללא הצלחה".

"כשמסתכלים על זה מהצד, מסתכלים על המאזנים של החברות הציבוריות, החבר'ה מרוויחים כסף – לכאורה הכול טוב. אבל שוכחים שהמגרש שקניתי לפני שלוש שנים, לצורך העניין ב-600,000 שקל ליח"ד, מגרש לידו אבוא לקנות בעוד שבוע והמחיר יהיה פי שניים ויותר. המשמעות היא, באופן טבעי, שאני צריך לגלגל את העלות על המשתמש הקצה. 

אתה מגדיל כך את הסיכון בצורה דרמטית, כי אם מכרנו דירת ארבעה חדרים ב-5,000 שקל למטר לפני 20 שנה, והיום ב-30,000 שקל למטר, משתמש הקצה צריך להביא פעם אחת הון עצמי לרכישה, ועוד לפני כן – להסכים, להגיד 'אני משלם את המחיר הזה'. יש כאלה שלא יכולים, שידם אינה משגת; אחרים שאין להם הון עצמי מספיק – הרי קונה סביר צריך להביא מיליון שקל מהבית. לא בטוח שהאוכלוסייה יכולה לעמוד במחירים האלה".

"לצערי, משיחות שאנחנו מנהלים עם הקולגות, לאף חברה אין סחורה היסטורית, הכול מהשנתיים-שלוש האחרונות. אין חברה שיש לה יותר מכמה מאות דירות בהיתר בנייה. כולם רצים כמו עכברים, או כדי לרכוש קרקע חדשה או כדי לנסות למקסם את הזכויות הקיימות בקרקעות שנרכשו בעבר ולקצר את הליכי התכנון".

"אנחנו עם גלותי, למרות שאנחנו פה כבר הרבה מאוד שנים, ואנחנו כל הזמן מסתכלים מה עושים אחרים. אז בערים אחרות בעולם, ככל שהמחיר עולה – והוא ממשיך תמיד לעלות במקומות החזקים – האוכלוסייה החזקה פחות נדחקת לשוליים ויוצאת מהערים הגדולות לערי הלוויין, שגדלות גם הן, ואז אותן אוכלוסיות חלשות נדחקות גם משם, והאוכלוסיות החזקות משתלטות. 

בתל אביב, למשל, אתה רואה מגדלים במקומות שאף אחד לפני 20 שנה לא רצה לקנות בהם דירה. לפני כמה זמן הגעתי לשם עם המשפחה – אני לא הייתי בפלורנטין יותר מעשור – והיינו המומים: מאות אנשים הולכים ברחוב, בתי קפה מלאים, אווירה מדהימה. ראיתי דירה, יד שנייה בשטח 50 מ"ר, בלי מרפסת ובלי חניה, בבניין מט ליפול. ביררתי את המחיר: שלושה מיליון שקל, והבעלים אמר לי: 'אל תבוא אם אתה רוצה לדבר על המחיר, זה המחיר הסופי'. ככה אתה מבין שמי שגר היום בפלורנטין, ובמיוחד זוגות צעירים, ידחקו אותו החוצה – ותל אביב תהיה עיר רק של עשירים".