יו"ר הוועדה המחוזית מרכז שירה ברנד: "הוותמ"ל יצרה תחרות בריאה – אבל זו תחושה פחות נעימה כשלוקחים לך פרויקט שעסקת בו"

"הוותמ"ל היא עניין חשוב, וטוב שבאה לעולם; היא יצרה תחרות בריאה וחשובה לוועדות המחוזיות – הוותמ"ל הביאה רוח צעירה, מהירות ותפיסת עולם אחרת. הדברים חלחלו למחוזות, שיודעים לתת שירות לא פחות טוב מהוותמ"ל, אבל התחרות עוזרת לתת שירות טוב יותר לכולם.

הוותמ"ל הביאה רוח צעירה, מהירות ותפיסת עולם אחרת. הדברים חלחלו למחוזות, שיודעים לתת שירות לא פחות טוב מהוותמ"ל, אבל התחרות עוזרת לתת שירות טוב יותר לכולם. לכן להשאיר את הוותמ"ל כמוסד תכנון מקביל זה חשוב, אם כי אפשר לעשות סדר בנושא"

לכן להשאיר את הוותמ"ל כמוסד תכנון מקביל זה חשוב, אם כי אפשר לעשות סדר בנושא: זו תחושה פחות נעימה שלוקחים לך פרויקט שעסקת בו ומעבירים למקום אחר, רגע לפני ההפקדה. אני יודעת בעיקר ממחוזות אחרים שזה קרה, וחבל. צוות שעובד על תוכנית ומחויב לה – צריך להשאיר אצלו את זה. יש מספיק עבודה גם למחוזות וגם לוותמ"ל. כן צריך לתת לוותמ"ל את היתרון היחסי שלו, בלי צורך לעבור בכל הוועדות. חשוב לנצל אותו וחשוב שיהיה מוסד תכנון שייתן תכנון כזה".

כך אמרה היום (ב') שירה ברנד, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, בפאנל "רפורמות ומנועי צמיחה בענף הנדל"ן" שאותו הנחה עו"ד זיו כספי, שותף מייסד במשרד עורכי הדין גינדי כספי ושות '. "יש מעט מאוד רשויות עם תוכניות מתאר בתוקף", הוסיפה ברנד, "אבל יש הרבה בשלבי תכנון מתקדמים. אלו תוכניות שנותנות סוג מסוים של ודאות, והיא חשובה, היא נותנת מסגרת מסודרת. חלק מהעניין הוא מנגנון שיאפשר חידוש ועדכון של התוכניות האלה בפרקי זמן קצרים".

בחודשים האחרונים עברנו מעל 20,000 יחד שדנו בהן מאז שהחוק אושר. אנחנו שמחים על החוק החדש, הוא אפילו השתפר מהחוק הקודם. התווספו נושאים חשובים עם רוח גבית – קרקע משלימה למשל, שיתוף משמעותי יותר של הרשויות. מבחינת תקנים נוספים לוועדה – לוקח מעט זמן עד שנרגיש את זה בפועל, עד שמגייסים אנשים, אבל עם מה שיש אנחנו כבר רצים"

אדריכלית סיגי בארי, מתכננת הוותמ"ל, אמרה בפאנל כי "לפני שנה היינו פה ולא היה חוק ותמ"ל . כעת יש חוק חדש ומצוין, ואנחנו עובדים מאוד קשה מהרגע שאושר. בחודשים האחרונים עברנו מעל 20,000 יחד שדנו בהן מאז שהחוק אושר. אנחנו שמחים על החוק החדש, הוא אפילו השתפר מהחוק הקודם. התווספו נושאים חשובים עם רוח גבית – קרקע משלימה למשל, שיתוף משמעותי יותר של הרשויות. מבחינת תקנים נוספים לוועדה – לוקח מעט זמן עד שנרגיש את זה בפועל, עד שמגייסים אנשים, אבל עם מה שיש אנחנו כבר רצים".

יגאל דמרי, מנכ"ל י.ח דמרי, אמר דברים קשים בפאנל, לאחר שהחמיא לוותמ"ל על הטיפול "המסור, המהיר והיעיל". הוא שאל: "למה בוועדות המחוזיות לא פועלים כמו הוותמ"ל? למה לא לתת למחוזיות את הסמכויות שיש לוותמ"ל, ואז לא נזדקק לה? אולי נפגע בכמה משכורות ובכמה עובדים, אבל לא זאת הכוונה. אם הוותמ"ל, עם אותן סמכויות" הייתה קיימת לפני עשר ו-20 שנה בוועדות, לא היינו במשבר שבו אנחנו נמצאים היום.

הוועדה המחוזית במחוז דרום יעילה כמו הוותמ"ל, מבחינתי, אבל אם אומרים לי 'קח תוכנית למחוז מרכז' – אני מוותר, כי זה נתקע. צר לי, זה לא משהו נגד שירה, אבל עובדתית זה קיים. אני מנסה לדחוף כל מה שאפשר לכיוון הוותמ"ל"

הוועדה המחוזית במחוז דרום יעילה כמו הוותמ"ל, מבחינתי, אבל אם אומרים לי 'קח תוכנית למחוז מרכז' – אני מוותר, כי זה נתקע. צר לי, זה לא משהו נגד שירה, אבל עובדתית זה קיים. אני מנסה לדחוף כל מה שאפשר לכיוון הוותמ"ל. היו עיכובים בהרבה תוכניות שלי, אבל אני אומר תודה: הייתי אמור להרוויח סכום מסוים – ועכשיו בלי לבנות הרווחתי פי עשרה".

רות אפריאט, מנהלת חטיבה עסקית ברשות מקרקעי ישראל, אמרה: "אנחנו עושים הכול בכל המישורים כדי לייצר את ההיצע – זה התפקיד שלנו במסגרת שוק הנדל"ן. אנחנו לא רק משווקים – קרקעות מושבות אלינו, מאוניברסיטאות וממחנות צה"ל, כלומר אנחנו גם מחפשים קרקעות חדשות. בניהול אפקטיבי אנחנו הרבה מתחת ל-97% מקרקעות המדינה.

אנחנו רואים בוותמ"ל כלי משמעותי מאוד להגדלת היצע הדיור והשיווקים, ובנובמבר כבר שיווקנו 18,000 יח"ד במחיר מטרה. אנחנו משווקים במרץ גם להשכרה – כלי משלים שמעניק מענה נוסף לסוגיית מחירי הדיור. מכרזי ייזום הם עוד כלי, שמאפשר להפריט את תהליך התכנון. אלו כמה וקטורים שנעים במקביל כדי להגדיל את ההיצע.

אני מאמינה מאוד בקרקעות משלימות ובפיילוט החדש. קרקע היא הרבה פעמים התשובה להרבה מאוד דברים – יוכולה להיות פתרון בהרבה מצבים. המנגנון הקודם של קרקע משלימה ייצר הרבה מאוד קשיים. לפעמים הפרויקט פתר את עצמו בלי קרקע משלימה. כסף הוא פתרון טוב כאן, משום שהוא ייתן בדיוק את התמורה הנדרשת מבלי להפוך את הקרקע כשבויה בידי הפרויקט"

אני מאמינה מאוד בקרקעות משלימות ובפיילוט החדש. קרקע היא הרבה פעמים התשובה להרבה מאוד דברים – יוכולה להיות פתרון בהרבה מצבים. המנגנון הקודם של קרקע משלימה ייצר הרבה מאוד קשיים. לפעמים הפרויקט פתר את עצמו בלי קרקע משלימה. כסף הוא פתרון טוב כאן, משום שהוא ייתן בדיוק את התמורה הנדרשת מבלי להפוך את הקרקע כשבויה בידי הפרויקט".

בן מיוסט, מנכ"ל כלכלית לוד, אמר: "קרקע משלימה בכסף זה בדיוק הפתרון שהיה נדרש, ובשעה טובה התקבל. לא במקרה אנחנו הראשונים שנכנסנו לפיילוט. אבל יש כאן פספוס אחד גדול במה שיכול להיות מנוע הצמיחה: הסיפור בעיניי, שכולם מפספסים, הוא לחזק את השלטון המקומי. בסוף, מה שמאפשר ודאות מקסימלית ליזמים הוא נקודות הפגישה עם השלטון המקומי. אם בכל אלו הוא פוגש שלטון מקומי חלש, כנראה לא נצליח לעשות קפיצת מדרגה. המהפך של לוד התחיל ברגע שראש העיר החליט לחתום על הסכם הגג, ואז הרשות הפכה לרשות חזקה".

הסיפור בעיניי, שכולם מפספסים, הוא לחזק את השלטון המקומי. בסוף, מה שמאפשר ודאות מקסימלית ליזמים הוא נקודות הפגישה עם השלטון המקומי. אם בכל אלו הוא פוגש שלטון מקומי חלש, כנראה לא נצליח לעשות קפיצת מדרגה. המהפך של לוד התחיל ברגע שראש העיר החליט לחתום על הסכם הגג, ואז הרשות הפכה לרשות חזקה"

דוד ברוך, יו"ר שותף בקרן יסודות: "הדבר היחיד שקרה בתקופה האחרונה הוא שהמחירים עלו. בכל שאר הדברים אנחנו מקבלים ציון נכשל: תהליכי התכנון התארכו, תהליכי הרישוי התארכו, חוסר הוודאות גדל – כמעט בכל פרמטר שדרכו אני בוחן את הענף אנחנו נמצאים בנסיגה. אין אווירה של אקוטיות. איפה האקוטיות בהבנה שמה שמתרחש כאן הוא קריטי? לא יכולים לעלות לבמה שר שיכון ושרת הפנים בלי שהם יושבים על תוכניות עם שרת התחבורה ושרת האנרגיה. תשקיעו כספים ותביאו אנשי מקצוע, אנשים שיעבדו בוועדות המחוזיות. שם העסק כרגע נמצא. אנחנו ברגרסיה חמורה ואין תחושת אקוטיות, זה הדבר המטריד ביותר".