ועדת הערר פסקה: כאשר מתקן חניה נבנה במסגרת קווי הבניין – אין כל הצדקה לגביית היטל השבחה

פסיקה שיכולה לעניין יזמים רבים בתחום ההתחדשות העירונית, ודאי בתל אביב: ועדת הערר לתכנון ובנייה פיצויים והיטלי השבחה במחוז תל אביב ביטלה לאחרונה את שומת היטל ההשבחה שהוציאה הוועדה המקומית בתל אביב לחברת שמדר הנדסה ובנין – שומה שהוצאה בשל התקנת מתקן חניה, וקבעה בהחלטתה כי כל עוד נעשית בניית המתקן במסגרת קווי הבניין – אין כל הצדקה לגביית היטל השבחה .

שומת היטל ההשבחה הראשונה שנשלחה ליזמית הייתה בשל בניית המתקן בחריגה מקווי בניין, אלא שמתקן החניה נבנה בתוך גבולות קווי הבניין. ואולם, גם כאשר עמדה הוועדה על הטעות שבשומה ששלחה, לא ביטלה אותה אלא טענה כי פרסום ההקלה, ושומת היטל ההשבחה בעקבותיה, עודם מוצדקים

בהחלטתה ציינה הוועדה כי מאחר שהחניון נבנה במסגרת גבולות המגרש, הרי שבנייתו מתאפשרת במסגרת תוכנית המתאר המפורטת של הוועדה המקומית תל אביב למרתפים, תוכנית ע/1. עוד היא ציינה כי שומת היטל ההשבחה הראשונה שנשלחה ליזמית הייתה בשל בניית המתקן בחריגה מקווי בניין, אלא שמתקן החניה נבנה בתוך גבולות קווי הבניין. ואולם, גם כאשר עמדה הוועדה על הטעות שבשומה ששלחה, לא ביטלה אותה אלא טענה כי פרסום ההקלה, ושומת היטל ההשבחה בעקבותיה, עודם מוצדקים.

מתקן חניה

"ספק אם הקמת מתקני חניה, בהקלה של חריגה מקווי הבנין העיליים, אל מול האפשרויות התכנוניות עובר לאישור הבקשה, אכן משביחה את המקרקעין", נכתב בהחלטת הוועדה, בראשות עו"ד שרון טל. "למצער הטענה כי המקרקעין אכן משביחים טעונה הוכחה. אנו דוחים אף את טענת הוועדה המקומית ולפיה ההקלה בענייננו היא בעצם התרוממות מתקן החניה מעל לפני הקרקע, בתחום קווי הבנין, ולפרקי הזמן שבו מכוניות נכנסות אליו על מנת לרדת אל קומות החניה שבמרתף.

בהתאם לתכנית ע/1, מקום שבו חלק המרתף בולט מעל לפני הקרקע יש לבוחנו בהתאם לתוכנית החלה על שטחים עיליים אלה. הוועדה המקומית לא הצביעה על כל חריגה של הבלטת חלק זה של מתקן החניה לפרקים, מן התכניות החלות ובפרט מתוכנית 257, שציינה כי חלה על המקרקעין"

מרתף החניה, שאותו ניתן להקים מכוח תכנית ע/1, המהווה בענייננו את המצב התכנוני שקדם לאישור ההקלה, מאפשר חניות במרתף, בין אם במתקני חניה ובין אם כחניות רגילות. בנפרד יש לבחון את הבינוי מעל לפני הקרקע ואת מידת התאמתו לתכניות החלות. בהתאם לתכנית ע/1, מקום שבו חלק המרתף בולט מעל לפני הקרקע יש לבוחנו בהתאם לתוכנית החלה על שטחים עיליים אלה. הוועדה המקומית לא הצביעה על כל חריגה של הבלטת חלק זה של מתקן החניה לפרקים, מן התכניות החלות ובפרט מתוכנית 257, שציינה כי חלה על המקרקעין.

מכלל האמור עולה כי יש לבחון את ההקלה להקמת מתקן החניה אך בהתיחס לחלק שמעל לפני הקרקע – וככל שהוא חורג בחלקו העילי מקווי הבניין המותרים. בענייננו אין חריגה כאמור, והשומה נערכה, בשגגה, כאילו יש חריגה כזאת. לפיכך דין השומה להתבטל".

את חברת שמדר הנדסה ובנין ייצג בהליך עו"ד מורן גור, מנהל מחלקת התכנון והבנייה ושותף במשרד עורכי הדין רייסמן-גור ושות. את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ייצג בהליך עו"ד עוז חנגאדי.

לעיון בהחלטה המלאה לחצו כאן

במציאות הנוכחית, שבה מקומות החניה הופכים למצרך נדיר בתל אביב ובשאר ערי גוש דן, יש לברך על כל החלטה המסירה חסמים לבנייתם, ובתוך כך מקילה ומוזילה גם את הליכי ההתחדשות העירונית בכללותם"

מנכ"ל חברת פרומוט מתקני חניה, אודי דרזנר, בירך על ההחלטה ואמר: "במציאות הנוכחית, שבה מקומות החניה הופכים למצרך נדיר בתל אביב ובשאר ערי גוש דן, יש לברך על כל החלטה המסירה חסמים לבנייתם, ובתוך כך מקילה ומוזילה גם את הליכי ההתחדשות העירונית בכללותם. החלטה לבניית מתקן חניה במקום מרתף חניה קונבנציונלי היא החלטה שלרוב נכפית על היזם בשל תנאי השטח, ואין צורך להכביד עליו בהיטלים ובמיסים נוספים, אשר בלאו הכי מתגלגלים לבסוף אל רוכשי הדירות".