ראשת עיריית יהוד-מונוסון יעלה מקליס: "עוד מגורים ועוד מגורים זה חוסר אחריות"; רז קינסטליך: "כל עוד לא יתנו את הכלים לראשי הערים, ההתחדשות העירונית לא תתקדם"

"יחידת דיור בהתחדשות עירונית כמוה כיחידה באזור חדש. אנחנו כראשי עיר רוצים מאוד את ההתחדשות בתוך העיר, כי כל התושבים באותו מתחם יהיו אסירי תודה ויבחרו בנו מחדש. אבל אם אין גן כי שנתיים אין ממשלה, מה אגיד להורים? אני צריכה להשקיע כספים מכספי רשות כדי להכשיר בניין שלא מתאים לגן, לבית ספר, כי את ההורים לא מעניין שום דבר אחר. אנחנו מוכנים למאמץ, אבל צריכים את הגיבוי. אנחנו לא עושים דווקא לאף אחד. 
אני עובדת כל כך קשה כדי להשיג תקציב מאוזן, אבל אמצא עצמי מול שוקת שבורה כי יש לי המון מגורים אבל אין לי כסף לשירותים שאני צריכה לתת להם. עוד מגורים ועוד מגורים זה חוסר אחריות".

יחידת דיור בהתחדשות עירונית כמוה כיחידה באזור חדש. אנחנו כראשי עיר רוצים מאוד את ההתחדשות בתוך העיר, כי כל התושבים באותו מתחם יהיו אסירי תודה ויבחרו בנו מחדש. אבל אם אין גן כי שנתיים אין ממשלה, מה אגיד להורים?"

כך אמרה היום (ו') יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד מונוסון, בפאנל התחדשות עירונית במסגרת כנס הנדל"ן השנתי ה-23 של ארגון הקבלנים והבונים במחוז תל אביב והמרכז, שנערך באילת בסוף השבוע הנוכחי. את הפאנל הנחה יוסי בר דוד, יו"ר משותף בוועדת ההתחדשות העירונית בארגון, מנכ"ל ומייסד YBDI.

בפאנל דיבר גם רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון, ואמר: "ראשון לציון נמצאת תחת הסכם גג, אנחנו כרגע מוסיפים בראשון יותר מ-100,000 תושבים. יש המון יתרונות להסכמי גג, כי יש כיוון ודרך, אבל יש משאב קשה מאוד שלא לקחו בחשבון: כוח האדם ברשות המקומית. אין לי כוח אדם שיכול להכיל עוד תוכניות, וזו צעקה של כל השלטון המקומי אל מקבלי ההחלטות. 
המדינה רוצה שרשויות ירוצו קדימה, אבל שמה משקולת מאחור. מקווה שזה ישתנה בממשלה הנוכחית, כי צריך לעשות שינוי ולתת לרשויות המקומיות הרבה יותר סמכויות. צריך להיות שולחן עגול אמיתי, לקבל החלטות עם הקבלנים, עם השלטון המקומי, ולנווט את הספינה למקום טוב יותר. כשממשלה מתחלפת שוב ושוב ואין עם מי לדבר, שום דבר לא ישתנה. כל עוד לא יתנו את הכלים לראשי הערים, ההתחדשות העירונית לא תתקדם".

המדינה רוצה שרשויות ירוצו קדימה, אבל שמה משקולת מאחור. מקווה שזה ישתנה בממשלה הנוכחית, כי צריך לעשות שינוי ולתת לרשויות המקומיות הרבה יותר סמכויות. צריך להיות שולחן עגול אמיתי, לקבל החלטות עם הקבלנים, עם השלטון המקומי, ולנווט את הספינה למקום טוב יותר

את הפאנל פתח עו"ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שאמר כי "האתגר הגדול הוא לא בתכנון של היתר, אלא במימוש. צריך ליצור מצב שבו ניתן היתר בתוך 9-8 חודשים. המפתח הוא כוח הכסף, כי כסף עובד, ובמילים אחרות - הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית. אלקין, בפעם הראשונה מבין כל השרים בתפקידו, הצליח בדיונים האחרונים להשיג לכך תקציב, חצי מיליארד שקל. כך, עירייה שחותמת על הסכם, מקבלת באזור 30,000 שקל ליחידת דיור, לכל היתר בנייה שיוצא בעיר. כך הסכם פינוי-בינוי יוצא לדרך. מאמין שזה יקרה בעיקר לאורך 2022, מול הערים הגדולות ביותר, וזה מנוף להתחדשות בהיקפים שלא ראינו. זו בעיניי הבשורה. אם זה לא יתממש השנה, נמשיך לראות 10 או 12 שנים עד למימוש פרויקט".

המפתח הוא כוח הכסף, כי כסף עובד, ובמילים אחרות - הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית. אלקין, בפעם הראשונה מבין כל השרים בתפקידו, הצליח בדיונים האחרונים להשיג לכך תקציב, חצי מיליארד שקל. כך, עירייה שחותמת על הסכם, מקבלת באזור 30,000 שקל ליחידת דיור, לכל היתר בנייה שיוצא בעיר. כך הסכם פינוי-בינוי יוצא לדרך"

תא"ל (מיל') רועי אלקבץ, יו"ר ועדת ההתחדשות העירונית בעיריית תל אביב-יפו, אמר: "עיריית תל אביב לוקחת הרבה דברים אליה בצורה עצמאית, כי אין לה ברירה. היום חיים בתל אביב 460,000 איש, והמדינה קבעה גידול ל-700,000 איש ב-2040, לכן אנחנו לא יכולים להירדם. חייבים לפעול עכשיו. 
ההתחדשות עירונית היא סם חייה של העיר. האתגר שלנו הוא לגרום לממשלה – זה פועל במערכות גדולות כמו מערכת הביטחון – לבזר את הסמכויות למטה. אין אף אחד כמו ראש עיר שיודע לנהל את העיר ומודע למצוקות של העיר. אם העיר באה ונותנת הגדרות בשיח עם הקבלנים והדיירים, אנחנו יכולים לעצב את השוק, וכבר עשינו את זה".

ההתחדשות עירונית היא סם חייה של העיר. האתגר שלנו הוא לגרום לממשלה – זה פועל במערכות גדולות כמו מערכת הביטחון – לבזר את הסמכויות למטה. אין אף אחד כמו ראש עיר שיודע לנהל את העיר ומודע למצוקות של העיר. אם העיר באה ונותנת הגדרות בשיח עם הקבלנים והדיירים, אנחנו יכולים לעצב את השוק, וכבר עשינו את זה"

עו"ד רועי ברזילי, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה בעיריית ר"ג דיבר על השינויים שחלו בעיר במסגרת התחדשות עירונית בשנים האחרונות: "מ-2016 המסר התחיל לעבור – הבנייה צריכה להיות מתונה יותר ופרופורציונלית. ברמת גן היום הקבלנים מקדימים אותנו ולא מחכים לנו. אחוזי התמ"א נעשים בצורה מודולרית, המערכת התבגרה, למדה לעבוד.
תמ"א 38 שנותנת מענה למגרש הבודד היא אנטי תכנונית במהותה, מכל הבחינות. שמח שהסיפור הזה נגמר, אבל לא נעשה המאמץ האחרון. צריך לעבור מהתייחסות לדייר סרבן בודד בבניין הבודד, למובנים של בניין סרבן, ולשנות את החוק כדי לפעול נגד זה".