עו"ד קמיניץ: "ההישגים שהיו מנת חלקנו בבלימת העלייה של מחירי הדיור הולכים ומתכרסמים"

"אנחנו רואים את הירידות במספרים בענף הנדל"ן. ההישגים שהיו מנת חלקנו בבלימת העלייה של מחירי הדיור, הולכים ומתכרסמים. יש הרבה מה לעשות, אך צריך להתכונן לכך שכאשר משבר הקורונה ידעך משבר הדיור יתגבר". 

כך אמר הבוקר (ג') עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במסגרת פאנל "עושים סדר בעולמות התכנון והרגולציה לקראת 2021" בהנחיית דני רופ, שפתח את היום הראשון של אירוע פסגת הנדל"ן 2020 ONLINE – האירוע המקצועי של ענף הנדל"ן מבית מרכז הנדל"ן .

קמיניץ דיבר גם על הפלונטר הפוליטי ואמר: "היעדר קבלת ההחלטות נמשך כבר שנה-שנתיים, ואולי אף יימשך, אני חושש. אין החלטות בנושא מדיניות, אין החלטות ארוכות טווח, אין מהלכים חקיקתיים, כאלו שחייבים לבצע. המציאות הפוליטית סבוכה, וקשה מאוד לסנכרן את העבודה עם המציאות הזו, גם בעולם ה'רגיל', ועל אחת כמה וכמה בימי המשבר שאנחנו נמצאים בהם.

ישנן רפורמות רבות שמחכות לביצוע, והצוותים שלנו ממשיכים להיפגש ולעבוד. ב-2048, כשהמדינה תהיה בת 100, נהיה בין 15 ל-16 מיליון תושבים, והקורונה לא עוצרת את הילודה - יש כאלו הטוענים שאף להפך. נצטרך למצוא פתרון לביקוש הזה, גם בתשתיות וגם בדיור. יש פתרונות שנמצאים במערכת הרבה זמן, וממתינים לביצוע".

עדיאל שומרון

בפאנל דיבר גם מנהל רשות מקרקעי ישראל היוצא, עדיאל שמרון, והוא הרחיב בנושא תוכנית הדיור המופחת של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, והתייחס גם לביקורת על הרגולציה ברמ"י: "רגולציה היא לא דבר מגונה, אבל צריך להשתמש בה בצורה חכמה. בתוכנית לדיור במחיר מופחת המדינה מכניסה בפעם הראשונה את היד לכיס, עושָה שימוש בעובדה שהיא בעלים של חלק מהקרקע, כדי להוזיל את הדירות לחסרי הדירות ולאנשים שקונים דירות בפעם הראשונה. 

אכן יש כאן רגולציה, והיא גם מכבידה – אך מדובר בהכרח חשוב: היכן שיש כשל שוק צריכה להיות רגולציה, והיא לא מכבידה מאוד. התוכנית צריכה להמשיך, הזוגות הצעירים וחסרי הדירה צריכים לקבל את ההזדמנות מהמדינה לרכוש דירה בפעם הראשונה. כוחות השוק הרגילים לא מאפשרים את זה".

שמרון התייחס גם לקצב שיווק המכרזים, שירד משמעותית תחת צל הקורונה: "בהחלט ישנה האטה בפרסום המכרזים של רמ"י, ועוד יותר בסגירתם. 2020 הייתה שנה בעייתית, יש אליבי למה זה קרה, אבל לא ארגיש נוח להשתמש בזה. 

את כל המכרזים ממרץ ואילך דחינו כדי לאפשר למשק להתרגל, ואנחנו עושים מאמץ אדיר להדביק את הפער. כך או כך, הדיבורים על המחסור לדעתי מוקדמים מדי: ענף הנדל"ן הוא כמו נושאת מטוסים גדולה שקשה להסיט אותה מהכיוון. העסקאות של 2020, במקום להיסגר במהלך השנה ייסגרו ברבעון הראשון של 2021. אני לא אומר שהכול בסדר, אבל המחסור לא נמצא מאחורי הדלת".

בפאנל דיבר גם אדם קינסברגר, סגן ראש עיריית רמת גן, מחזיק תיק ההנדסה בעירייה ויו"ר ועדת תכנון ובנייה, וצידד במתן אחריות רבה יותר לרשות המקומית: "אם היו נותנים יותר זכויות ואחריות לראשי הערים, אני חושב שהבנייה והתכנון היו טובים הרבה יותר. ראש עיר הוא אדם נבחר על ידי הציבור, והוא רוצה לשרת אותו ולהיבחר שוב. צריך לתת לו את הסמכות לקבל החלטות גם בתחום הבנייה.

ישנו חשש, מוצדק למדי, שראש העיר ימעל בתפקידו, אבל השאלה היא מה עם השלטון המרכזי – האם הסכנה שם לא גדולה יותר? האם האינטרסים של הממשלה והשלטון המרכזי לא גדולים יותר? אחת הדוגמאות היא תמ"א 38 שהכין השלטון המרכזי, תוכנית גרועה ביותר – בעיקר מבחינת הערים באזור המרכז. 

התוכנית הייתה צריכה להיספק כבר מזמן, אך הממשלה החליטה להמשיך אותה. את תמ"א 38 היו צריכים לעשות בעיקר באזורים שיש בהם סכנה לרעידות אדמה. הממשלה לא עושה כלום בבית שאן, בצפת, למה? כי זה לא כדאי ליזמים. צריכים למצוא פתרונות, להחליף אותה בתוכנית דיפרנציאלית, שתוסיף זכויות במקומות אחרים".

חיים פייגלין

חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן , אמר בפאנל: "ענף הנדלן הוא ענף חזק ולמוד משברים – אחת לכחמש שנים יש משבר, מקומי או גלובלי. אנחנו מכירים את כל סוגי המשברים, והוכחנו שהענף הזה ענף יציב, חזק, עמיד. 

לא ייתכן שהמדינה הזאת תהיה שבויה של גוש דן, הוא לא יכול לאכלס עוד 9 מיליון תושבים חדשים. שינויי המדיניות שקורים פה מסבכים יזמים להתחדשות עירונית, והם מוצאים עצמם מסובכים במדיניות שמשתנה בלי הוראות מעבר ובלי שיתוף ציבור, ושנים של עבודה יורדות לטמיון".

במהלך הפאנל התייחס המשנה ליועמ"ש, עו"ד קמיניץ, גם לאחד הנושאים הבוערים בפוליטיקה הישראלית, חוק קמיניץ, והסביר: "לא הקפאנו את החוק, צריך להגיד את זה בצורה מפורשת. אושרה מדיניות אכיפה מקילה מתוך הרצון למנוע בנייה בלתי חוקית חדשה ומסכלת תכנון. 

ככל שהחקיקה אפקטיבית יותר, כך אתה מקים עליך יותר שונאים ומתנגדים. התוצרים של החוק, שחוקק כבר לפני ארבע שנים – רואים את התוצאות שלו עכשיו. אנחנו בדרך הנכונה, וגם החברה הערבית והדרוזית מבינה את זה. החוק ייצר מנוף טוב יותר לפיתוח תכנון מודרני וטוב יותר בחברה הערבית. הרפורמה מאוד קשה ליישום, אבל רק ברכה תצא מזה - לחברה הערבית ולכל מדינת ישראל".