צו ההריסה לבנייה לא חוקית בוטל

מבני המגורים נבנו ללא היתר, למבקש לא הייתה עילה לביטול צו ההריסה שהוצא למבנים – אך בית המשפט החליט לבטל את הצו בשל פגמים בהתנהלות היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, או לפי מילותיה של השופטת פנינה לוקיץ: בשל "אי-קיום חובת ההיוועצות קודם להוצאת הצו".

הנכס המדובר הוא למעשה שני מבני מגורים בשטח של 310 מ"ר בכפר עראבה שבגליל העליון, שהחלו להיבנות בסביבות יולי 2019, והוצא נגדם צו הריסה משום שנבנו ללא היתרי בנייה. האחראי לבנייה הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההריסה לבית משפט השלום בקריות, בטענה לפגמים חמורים בתשתית העובדתית שעל יסודה התקבלה ההחלטה על הוצאת הצו, פגמים המחייבים את ביטול הצו; והוצאת הצו תוך סטייה מהנחיות מנהליות מחייבות של המשיבה.

אין מחלוקת כי מדובר בבנייה טרייה וכי לא קיים אופק תכנוני שיאפשר את המשך הבנייה. בשל כך פנה המבקש לטענה אחרת: לא ננקטו כל ההליכים הנדרשים להוצאת הצו

מבחינת הטענות שהוצגו בפני בית המשפט, אין מחלוקת כי מדובר בבנייה טרייה שטרם חלפו שישה חודשים מאז שהסתיימה (שכן היא עוד לא הסתיימה), וכי לא קיים אופק תכנוני שיאפשר את המשך הבנייה ואת השלמתה כדין – לכן אין למבקש עילה לביטול הצו בטענה לחוסר הצדקה להריסת המבנים. בשל כך פנה המבקש לטענה אחרת: לא ננקטו כל ההליכים הנדרשים להוצאת הצו, וההליך רצוף פגמים חמורים המחייבים את ביטולו.

"הוצאת הצו נעשתה תוך סטייה ממדיניות האכיפה של המשיבה"

בין הפגמים שעליהם הצביע המבקש: "הצו הוצא תוך הסתרת מידע מהותי מהגורמים המחליטים ומהיועץ המשפטי של המשיבה, שעימו קיימת חובת היוועצות לפי סעיף 225 לחוק קודם להוצאת הצו; הצו הוצא ללא שהונחה בפני נותן הצו תשתית עובדתית ראויה; הוצאת הצו נעשתה תוך סטייה ממדיניות האכיפה של המשיבה, שכן לא הוכח שנשקל השיקול בדבר פעילות/העדר פעילות של הוועדה המקומית הרלבנטית. 

השופטת לוקיץ ציינה כי בדיון לא הוצגה הודעה שנמסרה לוועדה המקומית מטעם היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה בדבר כוונתה להוציא צו הריסה למבנים או בדבר הוצאת הצו. עוד היא ציינה כי היחידה הארצית לא הוכיחה שהיועץ המשפטי שלה, או מתכנן המחוז, ידעו על הוצאת צו ההפסקה קודם לחיווי דעתם ביחס להוצאת הצו. 

בד בבד עם האינטרס הציבורי החשוב בהגברת האכיפה למיגור התופעה של בנייה בלתי חוקית, קיים אינטרס ציבורי חשוב לא פחות של שמירה והקפדה על ההליכים הנדרשים להוצאת צו הריסה מנהלי"

"אני סבורה כי הנטל להוכיח עובדה זו מוטל על המשיבה, והיא לא עמדה בו", ציינה השופטת לוקיץ, שהוסיפה כי "ניתן לקבוע בוודאות גבוהה כי חובת ההתייעצות עם היועץ המשפטי לא קוימה באופן המחייב רשות מנהלית".

מכאן עברה השופטת לדון בשאלת משקלו של ההליך התקין אל מול החשיבות שבמלחמה בתופעת הבנייה הלא חוקית, ואמרה: "בד בבד עם האינטרס הציבורי החשוב בהגברת האכיפה למיגור התופעה של בנייה בלתי חוקית, קיים אינטרס ציבורי חשוב לא פחות של שמירה והקפדה על ההליכים הנדרשים להוצאת צו הריסה מנהלי. לצורך כך בדיוק נקבעה חובת היוועצות עם גורמים מקצועיים שהם בבחינת 'שומרי הסף' אצל המשיבה.

באם נאפשר למשיבה, בכל פעם שעולה טענה כנגד קיום חובת ההיוועצות, לטעון בדיעבד שללא קשר לטיב המידע שהיה מובא בפניהם התוצאה הייתה זהה, הרי שלמעשה רוקנו מתוכן את חובת ההיוועצות ונותיר בידי מנהל המחוז את ההחלטה הבלעדית בדבר הוצאת צו הריסה מנהלי ללא שנבטיח את בחינת מלוא השיקולים הרלבנטיים".

"אין בהחלטה זו כדי להתיר או לאפשר למבקש להמשיך בביצוע הבנייה"

"הפגם שנפל במקרה זה בפעולת המשיבה, דהיינו שלא הוכח כי חובת ההיוועצות אכן קוימה כנדרש בכלליה היא, ולא הוכח כי בפני הגורמים המייעצים הובאו מלוא הנתונים הרלבנטיים, הינו פגם הסותר את הנחיות המשיבה עצמה", המשיכה השופטת לוקיץ, "ויש בו לסכל את הכוונה של הצבת 'שומר סף' שיבחן, משפטית ותכנונית (כל יועץ בתחומו) את ההצדקה להוצאת הצו, לפני שזה מוצא.

המשיבה (היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה) כלל לא הוציאה הודעה לוועדה המקומית על נטילת סמכות האכיפה על ידה; לא ניתנה כל הודעה לוועדה המקומית, לא לפני הוצאת הצו ולא במקביל להוצאתו. כעולה מכל האמור לעיל, את הפגם בהוצאת הצו אני רואה באי-קיום חובת ההיוועצות קודם להוצאתו. לטעמי, מדובר בפגם חמור שיש בו כדי להביא לביטולו של הצו".

אם המשיבה תסבור כי יש מקום, בכל זאת, להוציא צו הריסה, תתכבד ותפעל בהתאם להנחיותיה היא, ובאם כל זה ייעשה, תוכל לפעול להריסת המבנים שבנה המבקש"

ההחלטה, ניתן להניח, עשויה לעורר ביקורת באשר לתוצאותיה ולהשלכותיה האפשריות בשטח – וגם לכך התייחסה השופטת: "אינני מתעלמת מן העובדה כי מדובר בבנייה בלתי חוקית שלא קיים לגביה 'אופק תכנוני' שיאפשר את אישורה ולפיכך דינה, ככל הנראה להיהרס. אינני מתעלמת גם מן העובדה כי השארת הבנייה שבוצעה בכפוף לצו ההפסקה המינהלי בלבד עלולה לאפשר את המשך הבנייה ודורשת הקצאת משאבים משמעותיים לאכיפת צו ההפסקה.

אולם למרות כל אלו, ולמרות שתכנונית קיימת כנראה הצדקה להוצאת צו הריסה, אני סבורה כי הצו שהוצא דינו להתבטל, ואם המשיבה תסבור כי יש מקום, בכל זאת, להוציא צו הריסה, תתכבד ותפעל בהתאם להנחיותיה היא, תציג ראיות לקיום הליך היוועצות מלא ואמיתי שבו יובא בפני היועצים מלוא המידע העובדתי הרלבנטי, ובאם כל זה ייעשה, תוכל לפעול להריסת המבנים שבנה המבקש. אין בהחלטה זו כדי להתיר או לאפשר למבקש להמשיך בביצוע הבנייה ללא שיש בידיו היתר בנייה תקף, ובכל מקרה לא כל עוד צו ההפסקה לא בוטל על ידי בית משפט המוסמך לבטלו".