רגע לפני הבחירות לעיריות: הערים עם התחבורה הציבורית הגרועה ביותר

רגע לפני הבחירות לרשויות המקומיות, ואולי בדיוק בגלל זה, ארגון "15 דקות" מפרסם היום (א') את דוח דירוג הערים בישראל על-פי שירותי התחבורה הציבורית שמופעלת בהן. הדוח מדרג את מידת הזמינות של התחבורה הציבורית בישובים ואת המשאבים שכל רשות מקצה לטובת התחבורה הציבורית (תח"צ) לרווחת תושביה.

לפי הדוח, יישובים גדולים ו"עשירים" לא בהכרח מדורגים גבוה בדירוג הן מבחינת זמינות התח"צ הקיימת והן מבחינת ההשקעה של העירייה לשיפור - שיקול מרכזי שעל הבוחר לקחת בחשבון בבואו לשלשל את הפתק לקלפי בסוף החודש.

לדברי ארגון "15 דקות", במרבית היישובים בישראל אין תחבורה ציבורית המשרתת את הנוסעים בפריסה מספקת ובפרק זמן סביר. בפריפריה ובעיקר היישובים הערביים בולטים לשלילה בהיקף התחבורה הציבורית בהן ורובם מתחת למוצע, אם כי ניכרת מגמת שיפור בשנים האחרונות. גם בגוש דן היקף התח"צ אינו מספק ומאלץ את התושבים להשתמש ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית לא יעילה.

הדוח כולל ניתוח של מידת ה"הוגנות" בחלוקת המשאבים של התחבורה הציבורית הקיימת – היחס בין כמות העצירות היומית באמצעי התח"צ השונים מול כמות התושבים; דירוג הערים לפי השיפור או ההידרדרות בתח"צ בשנה החולפת; וכמובן הדירוג הכללי הכולל את כל המשתנים גם יחד. הנתונים שהובילו לדירוג כוללים מידע על כל  העצירות המתוכננות של האוטובוסים, הרכבות, המטרונית בחיפה והרכבת הקלה בירושלים, ביישובים השונים במהלך 2018 שבהם למעלה מ-10,000 תושבים, על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בעשירייה הראשונה של הדירוג הכללי מובילים היישובים נצרת עילית, אחריה ביתר עילית, נשר, חיפה, ראש העין, מגדל העמק, מודיעין עילית, עפולה ותל אביב-יפו סוגרת את העשירייה. בעשירייה התחתונה מדורגים בעיקר יישובים ערביים קטנים כמו קלנסווה, לקיה, וכסיפה, וסוגרים את הרשימה היישובים מעלה עירון ותל שבע.

בדירוג ה"הוגנות" מובילים היישובים נצרת עילית וביתר עילית, ובתחתית הרשימה נמצאות אום אל פאחם וטייבה. משמעות המקום הנמוך בדירוג היא שאותה רשות לא משקיעה מספיק בתחבורה הציבורית למען תושביה.

יישובים מעל 20,000 תושבים

היישובים ירכא ואפרת עשו את השיפור הדגול ביותר בזמינות התחבורה הציבורית בתחומן בשנה החולפת, ומנגד שפרעם ודליית אל כרמל הידרדרו בחדות.

הדוח מסכם ואומר, כי רשויות מקומיות שמעורבות ומייצגות את דרישות התחבורה של תושביהן מקבלות תוספת שירות. לעומת זאת, רשויות רבות בולמות הקצאת תשתיות לתחבורה ציבורית כמו נתיבי תחבורה ציבורית ומסופים לאוטובוסים, ובכך מונעות שיפור של שירותי התחבורה הציבורית.

עוד לסיכום, בארגון נותנים כדוגמא את גבעתיים בראשות רן קוניק  שמסרב להקצות נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות הראשיים;  רמת גן שמדשדשת בכל הנוגע להקצאת נתיבי תחבורה ציבורית וגם עתרה נגד התוואי הקיים של הקו הסגול בדרישה לשקע אותו; תל אביב יפו שמעכבת את הקצאת הנתצי"ם עליהן חתמה וכן מדשדשת בכל הנוגע להקצאת מסופי אוטובוסים.

בנוסף, ממשלת ישראל אינה משקיעה מספיק בתחבורה הציבורית ויוצרת פערים גדולים בין היישובים בישראל. התוצאה היא שהתושבים מוגבלים ביכולתם להתנייד לתעסוקה ולקבלת שירותים, ובכך מונצח הפער גם בתחבורה הציבורית בין אלו שידם משגת להתנייד ברכב פרטי ולבין אלו שידם אינה משגת.

"בסופו של דבר, המנוע החשוב ביותר להנעת התהליכים ברמה המקומית והארצית הוא התושבים. התארגנות של תושבים ברמה המקומית ודרישה מהשטח לשיפורה תשפיע על קידום תחבורה ציבורית ביישוב. הדבר נכון שבעתיים בימים אלה, ימי טרום בחירות מקומיות. בתקופה זו לתושבים כוח רב בהשפעה על נבחרי הציבור העתידיים כך שיפעלו למען שיפור התחבורה הציבורית בעירם", נכתב בדוח.

"15 דקות" הוא ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל, הפועל לקיצור זמני הנסיעה בתחבורה הציבורית ולשיפור והוספת שירות בתחבורה הציבורית, כך שהיא תהווה חלופה ראויה לשימוש ברכב הפרטי. הארגון פועל באמצעות מאבקים ציבוריים ותקשורתיים, בעזרת מתנדבים ואנשי מקצוע. מנכ"ל הארגון הוא גיל יעקב.